ישוב הארץ התחיל במאה ה-19 ובמידה מסוימת, נמשך עד היום. אבל בשום שלב הוא לא היה אחיד ותמיד הושפע מגורמים שונים. בין אם זה העליות הגדולות, הצרכים הביטחוניים של המדינה והשטחים שבשליטתה. אחת התוכניות היזומות החדשות להקמת ישובים...
דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה.
ונקלעתם לוויכוח עם השכן.
ויכוח שהפך לתחרות משיכה – "המעדר שלי! לא, שלי!"
השכן ניצח – הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע במיוחד, על אבן חדה ו… מת!
אין מה להסביר מה שקרה למשפחה, הם ירצו דם תמורת דם.
כל מה שנותר הוא לברוח.
אם רק תצליח להגיע לקֶדֶשׁ, הכהנים יגנו עליך…
ערי מקלט הן מנהג עברי עתיק מרתק.
בזמן שהחוק היחיד אצל עמים שבטיים היה נקמת דם, עיר מקלט הייתה פתרון מרתק ולא טריוויאלי.
נראה שהעברים בתקופת המקרא כיבדו את קדושת המקום ומעמד הכהנים ולא הרימו יד על אלו שהצליחו להגיע לתחום העיר.
מצד שני, הכהנים ערכו בירור ולא נתנו חסות לאנשים שרצחו את חבריהם בזדון.
קֶדֶשׁ מופיעה במקרא לראשונה בספר יהושע, שם נאמר ש"וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה."
ממטה נפתלי העיר עברה לחזקת הלויים.
לצערנו, הסיפור העברי-ישראלי שלה מסתיים באופן דרמטי.
לפי המקרא, הישוב נכבש על ידי תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס.
גורל העיר הוא כגורל ממלכת ישראל הצפונית – חורבן וגלות.
בשלב זה, אין ממצאים מתקופת הממלכה הצפונית, עדיין.
אבל זה ממש לא היה סופו של הישוב.
חוקרים חשפו במקום גם מבנה מנהלי פרסי ומעליו מבנה הלניסטי.
קֶדֶשׁ מבליחה שוב בהיסטוריה בתקופת מרד החשמונאים.
כאן יונתן החשמונאי נלחם בדמטריוס הראשון, מלך מהשושלת הסלאוקית.
בעקבות המרד התושבים נטשו את העיר.
מכאן יצא טיטוס, מחריבו של בית המקדש השני, להילחם ביוחנן מגוש חלב.
הממצא המרשים ביותר בתל קדש הוא מהתקופה – מקדש לאל בעל שמין (אדון השמש).
האל היה אחד החשובים בתקופה לתושבי הצפון הסורים-פיניקים.
נראה שהכניסה לתחום המקדש היתה מותרת לכהנים בלבד ומבקרים יכלו לראות את דם הקורבנות זורם בגומחה מיוחדת, המעוטרת בדמותו של איש שלבוש טוגה.
את התבליט ניתן לראות גם היום, אז כדי לפקוח עין.
זהו המקדש השמור ביותר מסוג זה שנמצא בארץ.
מקדש מפורסם יותר שרד בתדמור (Palmyra) שבסוריה, אך הוא נפגע בפיצוץ בידי ארגון הדעא"ש הפנאטי.
עוד שריד מהתקופה הוא מאוזוליאום עתיק.
את המאוזוליאום לא היה צריך לחפור.
הוא שרד עד התקופה המודרנית בצורה סבירה כמו שמעידים שרטוטים של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F.).
נראה שיותר מאוחר, חלק מהאבנים הועברו על מנת לשמש לבניית הישובים הסמוכים.
בצד הצפוני של האתר, מפוזרים סרקופגים, ארונות קבורה מעוטרים מאבן – חלקם ליחידים וחלקם לזוגות.
קרבתם למעיין מרמזת שכנראה שימשו כשוקת לבעלי חיים.
המנהג הזה הופסק, כמובן, אבל עדיין תוכלו לפגוש בעדרים המשוטטים בסביבה בטיול שלכם.
בפינה הצפונית של האתר נמצא גם נקודת תצפית חביבה ביותר, עם אלה אטלנטית מרשימה במיוחד שמצילה על היושבים.
תוכלו לשבת בנוחות ולצפות על נחל קדש מצפון ובקעת קדש, המלאה בשדות, ממערב.
תוכלו גם לראות קברים חצובים בסלע.
מתל קדש תוכלו לצאת לכיוון צפון-מערב.
שם, בין הדולמנים העתיקים, פורחים להם אירוסים הדורים בעונה.
בדרך, תראו פילבוקס בריטי, שמזכיר לנו שגבול לבנון היה בעייתי גם אז.
אם תמשיכו בשביל, הוא יתעקל לכיוון דרום לכיוון הר מלכיה והקיבוץ מלכיה.
במקום נפגוש בעין אליאב – שני בורות מים מקורים בבטון.
תושבי הכפר אל-מלכיה שהיה כאן עד 1948 השתמשו בבורות אלו.
אל-מאליכיֵה וקדס (קדש) היו כפרים שיעיים בצפון ישראל שעברו לשליטת המנדט מהצרפתים בתיקון הגבול של 1923.
על כפר אל-מלכיה התנהלו קרבות מרים של כוחות הפלמ"ח מול… מי בעצם?
בעבר היה נהוג לחשוב שכוחות בפיקוד אדיב שישכלי מצבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י קיבלו סיוע מצבא לבנון הסדיר.
אבל נראה היום ממסמכים לבנוניים שזה לא היה נכון וצבא לבנון הסדיר לא היה מעורב ישירות בלחימה.
מכל מקום, הכפר החליף בעלות במשך לא פחות מחמש פעמים ונכבש סופית רק במבצע חירם.
גם על הר מלכיה וגם בשטח הקיבוץ הסמוך יש אנדרטאות המנציחות לוחמים שנפלו בקרבות באזור.
אגב,רס"ן אדיב שישכלי הפך יותר מאוחר לנשיא סוריה, לפחות משנה.
עוד במלכיה – מגרסת האבן, עליה כתבתי בעבר במאמר על ברעם והסביבה.
ליד המגרסה בונים פארק אקולוגי מיוחד.
בקיבוץ מלכיה נמצא גם מלון מטיילים המותאם במיוחד לאלו שבאים לתור את האזור.
המקום מציע חדרי סטודיו ודירות נופש, חלקן מונגשות, בריכה, ארוחת בוקר ועוד.
וכן, אפשר להביא כלבים!
פה אנו נסיים את הסיפור להיום, כדי שנוכל כבר להתארגן ליציאה.
בין אם אתם אוהבים היסטוריה עתיקה או חדשה, עצי אלה או אירוסים, תמצאו מה שאתם רוצים כאן.
אז מתי אתם באים לטייל עמי בהרי נפתלי שבגליל העליון?
ישוב הארץ התחיל במאה ה-19 ובמידה מסוימת, נמשך עד היום. אבל בשום שלב הוא לא היה אחיד ותמיד הושפע מגורמים שונים. בין אם זה העליות הגדולות, הצרכים הביטחוניים של המדינה והשטחים שבשליטתה. אחת התוכניות היזומות החדשות להקמת ישובים...
כולנו מכירים את הגליל העליון והתחתון שעל גבעותיהם שוכנים כמה מהישובים החשובים בישראל. אבל איפה עובר הגבול ביניהם? יש לכך תשובה ברורה - בין שני חבלי ארץ חוצצת בקעת בית הכרם, הקרויה כך על שם כרמי הזיתים...
מה אדם צריך מטיול בטבע? נחל יפה, צמחייה ירוקה, צל (אם אפשר) ונקודות עניין רבות ומגוונות. נחל השלף מספק את כל אלו. בגלל שהוא פחות מוכר, אפשר גם לטייל ללא הצפיפות הרגילה בשבתות וחגים. טיילתי, נהניתי וחזרתי לספר! אחכה לך...