סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...
יש סטריאוטיפ על ישראל, שנפוץ אצל אלו שלא ביקרו בארץ.
אנחנו חיים במדבר אחד גדול ורוכבים על גמלים לבית הספר.
כקונטרה לסטריאוטיפ, אנחנו נבקר בכמה יערות מרתקים בארץ,
נהנה מהצל בזמן הקיץ ובכלל – נצעד בכמה מהמקומות המעניינים והיפים בארץ.
נתחיל בתעודת זהות קטנה של היער.
יער עופר נמצא במורדות הדיים של רכס הכרמל, והגבעות שלו צופות על ישובים כמו גבע כרמל וצרופה.
היער, מכונה גם יער חוף הכרמל, ניטע ברובו על ידי קרן קיימת לישראל.
אבל קיימים בו גם עצים ארץ ישראליים ותיקים: עצי אלון שונים, אלה ארץ ישראלית, קטלב ועוד.
על העצים מטפס לו קיסוס, שמנסה להגיע לשמש.
בין העצים גדלה לה קידה שעירה, שיח שיכול להגיע לגובה של אדם בוגר.
אבל בדרך כלל מסתיים בגובה של מטר-מטר וחצי. אל תנסו לחבק אותם – הענפים מסתיימים בקוץ חד למדי.
פרחיה הצהובים של הקידה משמשים ברפואה הערבית מסורתית לטיפול בכאבי בטן.
אפשר לעשות מהם ריבה, להשרות אותם בשמן זית כדי להשתמש בהם לעיסוי, לחלוט אותם בתור תה ועוד.
קסם של פרחים!
יש כמה וכמה מסלולים שעוברים באזור.
אפשר להתחיל את המסלול ליד הכניסה לנחל מערות, אבל במקום לטייל מזרחה, תוכלו גם לקחת את כיוון דרום ולטייל על הגבעות בשביל צר.
בתחילת הטיול, אין צמחיה גבוהה, מה שנותן תצפית לאורך רוב מסלול ההליכה.
עכשיו, נחל מערות הוא סיפור מרתק משלו.
אך כאן יש הזדמנות לבקר במערה שבה נמצאו שרידי האדם המודרני הראשון מחוץ לאפריקה וגם עדויות אפשריות למפגש בין הניאנדרטלים להומו ספיאנס.
במערת הנחל הוקם מיצג אורקולי שמתאר את חייו של האדם הפרהיסטורי.
הביקור במקום הוא רק בקבוצות ובתיאום מראש בלבד.
בהמשך המסלול דרומה נמצאת עוד מערה – מערת החריטות.
על הקירות של המערה נמצאו חריטות באבן גיר, חלקן באורך מטר וחלקן באורך מספר בודד של סנטימטרים.
זה כלל לא בטוח לְמָה "התכוון המשורר" כשהוא עשה את החריטות האלו בקיר.
מכאן, אפשר לעלות על הגבעה הסמוכה, אבל מסלול העלייה סלעי וקשה יחסית.
בהמשך העלייה יש שרידים של גת עתיקה ואחרי עוד הליכה – בור שאולי שימש כבור מים ואולי לשריפת סיד.
אנחנו, מצדנו, לא נעלה על הגבעה ונמשיך עם השביל עד למערה נוספת.
לידה – בור מים שמכוסה בשיח שמח במיוחד שהתנחל במקום.
המערה קטנה מכדי שאדם בוגר יוכל להיכנס, אבל ניתן להציץ פנימה עם פנס.
עוד קצת הליכה וניכנס ליער עצמו.
ביער נפגוש בית בד עתיק.
אי אפשר לטעות בזה, כשרואים את אבן הריסוק הגדולה שפעם מחצה זיתים, צמוד לסימון הכחול של הכביש.
ליד אבן הריסוק יש נקודת עצירה נוחה למטיילים.
עוד טיפה הליכה ונגיע למערה בה גרים להם עטלפים.
כמובן, אסור להאיר פנימה ולהעיר את הטייסים משנתם.
יש להם משמרת לילה בקרוב!
מי שיסתכל טוב באבנים לא רחוק מהמערה, ישים לב למאובנים בתוך האבן – עדות לעידנים עתיקים מעבר לדמיון.
קבר השייח' עמיר שעומד בהמשך הדרך חדש הרבה יותר – הוא נבנה בתחילת המאה ה-19, ככל הנראה.
הקבר, בנוי בצורת מקאם קלאסי, מבנה נמוך מאבנים עם כיפה לבנה גבוהה.
הוא המבנה ששרד בצורה הטובה ביותר מכפר ג'בע, שהיה אחד מכפרים במובלעת שטח ישראל שנקרא אז "המשולש הקטן".
הכפרים חלשו על הדרך מחיפה למרכז ופגעו בתנועה היהודית לאורך הכביש הראשי.
במהלך הפוגה רשמית בחסות האו"ם, הותקף הכפר במבצע שנקרא "מבצע שוטר", כדי לתת לו נופך של פעולה לא-צבאית.
אחרי התנגדות עיקשת, נסו הלוחמים הערבים ואיתם תושבי הכפרים.
סיפור המבצע מתואר על אנדרטת אלכסנדרוני במושב עין איילה, לצד שמות הנופלים.
עוד הליכה קצרה בחורש, במעלה הגבעה ונגיע לנקודת תצפית יפהפיה – מצפה עופר.
על פסגת הגבעה נבנה מגדל תצפית האש של קק"ל, מתרומות של יהודים מחו"ל.
בשנות ה-60, נוספה למגדל קומה נוספת, כדי העצים שהפכו לתמירים יותר ויותר עם השנים, לא יסתירו.
המגדל מילא תפקיד חשוב בלחימה באש הגדולה שהשתוללה על הכרמל בשנת 2010.
כזכור, אסון השריפה הגדול ביותר בתולדות המדינה.
אין אפשרות לטפס על המגדל, אבל אפשר לעשות בתחתית המגדל פיקניק.
מכאן ניתן לצאת למסלול ייחודי ליער עופר – שביל הבריחה.
השביל עוצב בשנת 2017 על-ידי קק"ל כדי להמחיש פרק חשוב בהיסטוריה היהודית:
בריחת ניצולי שואה מאירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
לאורך המסלול, יש מספר פינות שמוקדשות ל 300 אלף הניצולים שברחו מאירופה ומהאנטישמיות של עמי האזור.
עד הבריגדה היהודית שלחמה בגרמנים ולאנשי המוסד לעלייה ב', שארגנו את העלייה לארץ בכל דרך אפשרית.
בין השאר בספינות מעפילים שרכשו ברחבי העולם.
בכל תחנה יש לוח קרמיקה עם חלק מהסיפור וצילומים מהתקופה ומספר פינות ישיבה.
בהן ניתן לעצור עם הקבוצה על מנת לספר את סיפור הניצולים והמצילים.
המסלול הופך לחי עוד יותר עם הדרכה מרתקת.
לסיום, אני רוצה לציין מספר נקודות ביער שהוקדשו לגיבורים שונים.
בכניסה ליער מכיוון צרופה יש אנדרטה לזכר ארנסט לוי ז"ל שנפל בקרב על כיבוש המשולש הקטן במלחמת העצמאות.
בנוסף, שביל כרמלי לזכר חללי גדוד 7002 שנהרגו בפעילות בלבנון בתחילת שנות ה-2000.
מצפור השייטת על גבעת שלוחית מנציח את 85 חללי היחידה לאורך 70 שנות פעילותה ופותח נוף אל הים.
על רצועת החוף המשתרעת בין נווה ים לקיבוץ הבונים.
לבסוף, יש את האנדרטה לזכרו של רס"ן מוטי שרון.
מוטי היה טייס יסעור שהניח אבן גבול בגבול ישראל-מצרים, והתרסק בגלל תקלה קריטית בכלי הטייס בשנת 1988.
האנדרטה מזכירה בצורתה זנב של מסוק.
בנו, איתי שרון נפטר בתאריך 23.8.2006 ממכת חום במהלך מסע גיבוש טיס וגם הוא מונצח כאן, בתוך הנוף הירוק היפהפה.
למרות מספר רב של אנדרטאות לנופלים, אני מתקשה להישאר עצובה כאן.
אחרי הכל, הנוף היפה של היער, האוויר של הר הכרמל ותצפית לעבר האופק מרוממים את הנפש.
אולי זו הסיבה ששמים את האנדרטאות האלו בנקודות הכי יפות ביער.
כדי להזכיר לנו שלמרות הקשיים, תמיד יש סיבה לחיות.
סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...
הצעידה לאורך שביל יודפת בהליכה בחורש בין עצי ליבנה, ניתן לראות במרחק את בתי המושב יודפת, שהוקם על רכס הרי יוטבת. המושב הוקם בשנת 1960, וסבל עם הקמתו מבידוד בלב האוכלוסייה הערבית בגליל התחתון מתנאי הקרקע הלא...
לקוראים ותיקים של האתר כבר יצא לבקר בגוש משגב, דרומית לעיר כרמיאל וראו כי טוב. ביקרנו בישובים שהוקמו ב"תוכנית המצפים" וישובים ערבים, פארקים שלווים וגני פסלים מרשימים לכל הדעות. עכשיו אנחנו חוזרים לאזור. היום נדבר על אחד הישובים...