בפינת רחוב יוסף קארו ודרך יד לבנים בפרדס חנה-כרכור עומדת לה אנדרטה "יד לשילוב".
שתי טבעות מונומנטליות, שלובות זו בזו, זכר חיבור שני הישובים יחדיו בשנת 1969.
אבל לפני שנדבר על החיבור, בואו נדבר על ההיסטוריה של שני הישובים בנפרד, ואיך הם צמחו למה שאתם רואים היום.
בואו יחד איתי לפרדס חנה שמתגלה מחדש.
אנדרטת יד לשילוב
צילום: RickP
כַּרְכּוּר ותיקה בעשור וחצי מאחותה.
היא נוסדה בשנת 1913, כשארתור רופין, חבר ההסתדרות, פנה ליק"א על מנת לסדר הלוואה לקניית המקום.
אומרים שבמקום שיש שני יהודים, יש שלוש דעות, אבל הפעם הצליחו לגשר על הפערים ולקדם התיישבות בא"י.
מי היה שם קודם? מי לא! אריסים מצריים מחווה של ארמני בשם גרגור (כַּרְכּוּר).
נוודים טורקמנים ובוסנים וצ'רקסים שהיגרו לארץ בתקופות שונות.
כל האזור טבל בתוך יער אלונים מרשים ועתיק, אבל לא נשאר ממנו הרבה היום.
עם זאת, בכניסה לכפר פינס יש "שביל אלונים" שמתייר בין אלוני תבור קסומים ומספר עמדות שמירה ישנות מבטון, אולי מתקופת המרד הערבי.
בנוסף, יש מספר אלונים מהיער העתיק בתוך פרדס חנה-כרכור.
ליד צומת אלון, יש את "שמורת אלון", לצד בית קברות של כפר צ'רקסי נטוש.
ראשוני המתיישבים היו חברי "השומר", אותו ארגון הגנה מיתולוגי.
הם סימנו את גבולות השטח באקליפטוסים, אך המשיכו לתת לטורקמנים לרעות את עדריהם במקום – בתמורה למס סמלי של "טלה לעדר".
זכר לאותם ימי בראשית תראו מול "בית האיכר", שם בדשא רועים פסלים של עיזים חביבות.
הבית עצמו, מבנה מעניין עם נגיעות קלות של הבאוהאוס, נבנה בשנת 1931.
הבית שימש במקור את פקידות פיק"א, אנשיו של הברון בנימין דה רוטשילד.
מאוחר יותר, הבניין שימש גם כמפקדת "ההגנה".
שמורת אלון, באר חורבת צ'רקס
צילום: Ori~
אחרי תלאות מלה"ע ה-1, החלה התיישבות רצינית יותר, בכוונה להקים פרדסי הדרים.
אחד הגורמים שתרם לעניין היו תפוזים מזן שמוטי (שווקו כתפוזי Jaffa), שגילה אהרון אהרונסון.
לגידולים אלו היו שורשים עמוקים וניתן היה לשתול אותם באדמות השרון ואלו יכלו להגיע למי התהום הלא עמוקים.
פרדס חנה הוקמה סמוך לכרכור על-ידי פיק"א וקרויה על שמה של חנה רוטשילד, אם דודו של "הנדיב הידוע", הברון דה רוטשילד.
היא נוסדה בשנת 1929 במטרה מוצהרת להקמת פרדסי תפוזים.
כמו בכרכור, גם כאן קדחו באדמה וחיפשו מים.
אחת הבארות הראשונות נמצאה במה שהיום הוא בית ארצי ברחוב החרובים.
מעל הבאר הוקם בית תמיר בסגנון בינלאומי על ידי האדריכל דוד נודל.
קל לזהות אותו – יש חלון גדול ומלבני בחזית ומעליו כתובת "1929 – תרפ"ט".
הוא שימש כבית מלאכה בתקופה זו.
בשנות החמישים, שינה הבית יעוד ובעלים, התרחב והפך ל"צלמנייה", חנות צילום – "פוטו ארצי".
הבית היום בבעלות פרטית, אבל שני השלטים נשתמרו.
פרדס חנה המושבה, 1938 מקור : זולטן קלוגר
בזמן המנדט, הוקמו ליד המושבות בסיסי צבא בריטיים ותרמו לצמיחה בכלכלית ביישוב בכך שנתנו תעסוקה לבני המקום.
עם סיום המנדט, המחנות קיבלו חיים חדשים כמעברות עולים.
היום ניתן לטייל בין הקרקסטינים הנטושים ולדמיין את חיילי צבא האימפריה שפעם לא שקעה עליה השמש וערב רב של עולים חדשים, מכל התפוצות.
שימו לב גם למגדל המים שהשקה את החיילים ואת העצים הגבוהים שסוככו עליהם.
בשנת 1936, הוקם בפרדס חנה "בית הכנסת הגדול", שתוכנן באופן ראשוני על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד.
התכנון הסופי נעשה על ידי האדריכל החיפאי שמואל רוזוב וספר תורה הגיע מלונדון.
חזית הבניין מזכירה לא מעט את דגל ישראל, שתלוי על צידו.
המקום שימש גם כ"בית מגן", סליק ומרכז הדרכה של אצ"ל ולח"י.
צמוד לבית הכנסת, נמצא בית הראשונים.
הבית מציג בתערוכת קבע את התפתחותן של פרדס חנה וכרכור כמושבות נפרדות עד קום המדינה, ובשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה.
הם מציגים צילומים, מפות וחפצים הממחישים את התקופה.
הבית עצמו מיוחד והיסטורי – הוא שימש כגן ילדים וגם כבית כנסת, לפני שנבנה בית הכנסת הגדול.
כדאי גם לבדוק איזה תערוכה מתחלפת יש במקום.
מקום נוסף שאני רוצה לדבר עליו הוא מרכז מבקרים לבנדר.
מתחת לעצי האקליפטוס בפינה פסטורלית ומהממת, נמצא מרכז המבקרים של "לבנדר".
במקום חנות המפעל, מרכז ההדרכה המפעיל סדנאות בנושא טיפוח טבעי לעור המתאימות לגילאים שונים.
מרכז מבקרים לבנדר
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
עוד מקום עם חשיבות דתית בישוב -מדרשיית נע"ם.
מדרשת דגל של הציונות הדתית, ישיבה תיכונית שפעלה משנת 1945.
נע"ם (נוער המזרחי) הוקמה על מנת לשלב בין לימודים כלליים ללימודי קודש.
בניין בית המדרש של המקום נבנה, כנראה, כדי לתת אור מקסימלי – חלונות לכל האורך, מכל צד, וחלונות נוספים צמודים לגג המקומר המרשים.
המדרשה לא פועלת כבר יותר מעשור, וחלק קטן ממנה מאוכלס על ידי בית חב"ד.
במידה ונצליח להיכנס ביחד, נוכל לראות את ארון הקודש המפואר של המקום, מעשה ידיו של האמן דב פייגין ואת הנברשות המיוחדות המקוריות.
ארון הקודש בבית המדרש,
מדרשיית נעם.
צילום: מיכאל יעקובסון
איחוד בין הישובים היה מתבקש – גם בעבר, היישובים היו צמודים אחד לשני ונעזרו זה בזה.
בשנות ה-50, האיחוד התעכב בגלל השתייכות מפלגתית שונה של הישובים.
אבל בשנת 1969, החליטו פרנסי העיר לחבר בין שני הישובים, אחת ולתמיד.
למרות גודלו של הישוב, הוא שמר על הצביון הכפרי שלו וסירב לשנות סטטוס מ"מועצה מקומית" ל"עיר".
זאת על אף שהוא גדול ממספר ערים בארץ.
יש מספר בניינים מעניינים שנבנו בעיר מאז.
אני ממליצה לבקר באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך.
את האתר תכננו האדריכלים חנן הברון ומיכאל קראוס והוא מזכיר את מגדל המים, כתזכורת על תרומת החטיבה להתיישבות בארץ.
בצמוד יש גם אולם הרצאות, אמפיתיאטרון וחורשה.
במקום כלי נשק וכלי עבודה, המשך ישיר של "כיבוש העבודה והשמירה" החלוצי.
אנדרטת חללי הנח"ל וחיל החינוך
מקור: Golf Bravo
דיברתי הרבה על בניינים, היסטוריה ומורשת.
אבל פרדס חנה-כרכור היא יותר מזה.
לכו וטיילו בכפר הגדול ביותר בארץ ותנשמו את רוח המקום.
לקרוא – זו חצי עבודה.
צריך להיות שם כדי להרגיש.
“צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף.” (יענקל’ה רוטבליט) קיבוץ אפיק בין נחל הרוקד לבין הכנרת, שוכן לו אזור דרום רמת הגולן – אזור רצוף בהיסטוריה מרתקת ופינות חמד...
11 ביוני 1948. הלחימה בארץ ישראל, שהחלה ב-30 בנובמבר 1947 – מיד עם ההכרזה על תוכנית החלוקה של הארץ – נכנסת למצב של הפוגה, לראשונה מזה חודשים. כל הצדדים יודעים – המצב זמני ומתחילים להתכונן לעוד סבב...
החצר האחורית של תל אביב בניגוד לטיפקס, אני ירדתי בתחנה המרכזית החדשה תל אביב “והיא הייתה לי מדינה אחרת, מדינה של מציאות בהמתנה כשהגשם יורד וכשהשמש בוערת”. התחנה המרכזית קניון תל אביב היה אמור להיות הלב הפועם של...
