כשאנחנו קוראים מאמר, קל לדלג מהצפון לדרום ומים לים. אבל אנחנו לא יכולים לטייל כך, ואנחנו גם לא רוצים! כשאנחנו מגיעים לאזור מסוים, אנחנו רוצים לחוות אותו עד כמה שניתן. על כל גווניו ולו רק כדי שלא נרגיש...
כמדריכה מוסמכת של משרד התיירות תמיד שיעשע אותי הסמל של המשרד.
אתם יודעים, זה שבו שני אנשים נושאים ביחד אשכול ענבים, מסיפור המרגלים בספר יהושע שבאו "לתור את הארץ".
כך, בתמונה אחת הם קשרו בין ריגול לבין ביקור בארץ ישראל.
נזכרתי שוב בסמל כשכתבתי על "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל"
או בשמה המקורי P.E.F. Palestine Exploration Fund.
מעשה בקצין הנדסה צעיר בשם צ'ארלס ויליאם וילסון.
בשנת 1863 פרצה בירושלים העות'מאנית מגפה רבתי בגלל הסניטציה הגרועה בעיר.
וילסון נשלח במטרה לעזור למפות את כל אשר בירושלים
מעל ומתחת ולשפר את התנאים של המים והביוב בעיר.
על הדרך, הוא הרכיב את "הסקר הצבאי של ירושלים" (Ordnance Survey of Jerusalem),
המפה המדויקת ביותר של העיר עד שנת 1936
צ'ארלס גם עסק בארכיאולוגיה במקומות שלא נחפרו קודם וחלקם – לא נחפרו שוב.
לזכותה של הדיפלומטיה הבריטית תיזקף הכניסה החופשית שקיבל למתחם הר הבית
על הכריכה של "הסקר הצבאי" מופיע הסֶבִּיל של קאסים פאשה, שעומד מול שער השלשלאות, במתחם המקודש.
הסֶבִּיל (מתקן מי שתיה מהודר) נבנה על ידי מושל ירושלים העות'מאני בשנת 1527,
המבנה הציבורי הראשון שנבנה על ידי האימפריה בירושלים.
הוא גם חפר מתחת להר הבית, דבר נדיר ונפיץ פוליטית בכל זמן נתון.
הוא היה גם הראשון שזיהה את הקשת משמאל לכותל המערבי
כשרידים של גשר שחיבר בין "ירושלים העליונה"
(היום, הרובע היהודי והארמני) למתחם בית שני, והיא נקראת על שמו, "קשת וילסון".
הוא החל לחפור מתחת לקשת, וגילה אולם רחב ידיים.
בשנת 2017, התגלה בחפירות במקום גם תיאטרון רומי קטן.
היום, הקשת משמשת בית כנסת מרשים ורחב ידיים, ששומר על מעל 100 ספרי תורה לשימוש בכותל.
בלונדון ראו כי טוב וזה נתן את הפּוּש להקמת ה-P.E.F.
וילסון היה זהיר בדבריו ומעשיו, אבל הראש הראשון של הקרן,
הארכיבישוף של יורק, אמר בבטחה "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה".
כך, האמביציות האימפריאליות של הבריטים נקשרו לדת והתנ"ך.
ואכן, ה-P.E.F. חרש ומיפה את ארץ ישראל, מתחת לאפם של התורכים המנומנמים.
המשלחת הראשונה והגדולה ביותר ב-1867 הייתה הראשונה שחפרה ביריחו,
אולי העיר עם ההתיישבות המתמשכת העתיקה בעולם.
בחפירות מאוחרות יותר גילו, לדוגמה,
שלדי אדם מהתקופה הנאוליתית קדם-קרמית
והעתקים של השלדים נמצאים במוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס (גן האם, חיפה).
קדם-קרמית? זה אומר שהם לא למדו עוד לייצר כדי קרמיקה לאחסון,
אבל יכלו לבנות את המגדל העגול שבתוכו הם נמצאו,
ואפילו להשתמש בטיח – שנת 6,900 לפנה"ס, לכל המאוחר.
המשלחת חפרה וחקרה ליד קשת רובינסון, שרידים של מחלף ענקי מהתקופה ההרודיאנית.
הוא הוביל לבית המקדש ונהרס ע"י הרומאים, יחד איתו ושאר העיר.
היום, האזור נקרא "הגן הארכיאולוגי ירושלים"
או "גן עופל" וכולל את מכון דוידסון (מוזיאון ארכיאולוגי חדיש),
שרידים של הרחוב ההרודיאני שעבר מתחת לקשת ומתחם תפילה של הזרמים הקונסברטיביים והרפורמיים, הקרוב ביותר לכתל המערבי.
חקירת הארץ הביאו את ה-P.E.F. למסקנות מעניינות.
לדוגמה, לורד שפטסברי אמר בפגישה של הקרן:
"פלסטינה היא ארץ עשירה, אבל כמעט ללא אנשים, וראו יש את עמה מפוזר ברחבי העולם".
זו הפעם הראשונה שפוליטיקאי חשוב ביטא גרסה לסלוגן הציוני "ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ".
המשלחות לארץ המשיכו לחקור ולחפור.
הן היו הראשונות שחפרו בתַל אל-חַסִי, ליד קרית גת וזיהו עיר כנענית.
במקום התגלה אחד ממכתבי אל-עמרנה – מכתבים בכתב יתדות ממלכי האזור לפרעה במצרים,
שעזרו לארכיאולוגים למפות את יחסי הכוחות הפוליטיים של התקופה ושמות יישובים שהיו ואינם.
ליד התל עובר נחל שקמה, מסלול טיולים פופולרי באזור.
הם השאירו את הסימנים גם ליד ים המלח – על אבן בשמורת עינות צוקים,
חקוק קו ומעליו האותיות P.E.F
הקו משמש למדידת יחסים של גובה המים.
על עינות צוקים כתבתי יותר בכתבה על קומראן.
גם אחרי שהארץ נכבשה בסוף מלחמת העולם הראשונה, המשיכו הבריטים במלאכה.
הדוגמה הבולטת היא זיהוי וחפירה בתל לכיש.
לכיש הייתה עיר מקראית שנחרבה על ידי האשורים בזמן מלכות חזקיהו – "פרס ניחומים",
שכן ירושלים בירת ישראל עמדה איתנה.
הארכיאולוג ג'יימס לסלי סטרקי גילה את הסוללה שבנו האשורים כשצרו על העיר.
זו הרמפה האשורית היחידה שנמצאת במזרח הקרוב כולו.
בבית השער של לכיש הם מצאו מכתבים רבים בעברית עתיקה.
אולי המעניין שבהם אומר, לדעתו של יגאל ידין (רמטכ"ל וארכיאולוג),
"המשואה בעזקה (העיר הסמוכה) כבתה" ורמז עבה – העיר נפלה, אנו הבאים בתור.
זוהי תקופה מאוחרת יותר
ואנו יודעים מהתנ"ך שלכיש וממלכת יהודה כולה נפלה,
בית המקדש הראשון נהרס והיהודים הוגלו לבבל.
סטרקי היה חופר אולי עוד
אבל נרצח בשנת 1938, אולי על ידי אנשי המרד הערבי.
P.E.F. עוד איתנו והם ממשיכים לממן את חקר המזרח התיכון ולהוציא לאור בטאון.
אני אומרת לקחת מהם דוגמה ולתור את הארץ – כי לנו ארץ זו!
כשאנחנו קוראים מאמר, קל לדלג מהצפון לדרום ומים לים. אבל אנחנו לא יכולים לטייל כך, ואנחנו גם לא רוצים! כשאנחנו מגיעים לאזור מסוים, אנחנו רוצים לחוות אותו עד כמה שניתן. על כל גווניו ולו רק כדי שלא נרגיש...
כל סיפור טוב צריך גיבורים ונבלים, והסיפור ההיסטורי של העם היהודי אינו שונה כאן. במשבצת הגיבורים יש לנו דמויות כמו משה רבנו, דוד המלך ויוסף טרומפלדור – אנשים עם צדדים טובים ורעים שבסך הכל קידמו את...
מבצר נמרוד, על שם הגיבור כיום, קרוי המבצר על שם הגיבור התנ”כי נמרוד. בזמן שלטון העות’מאנים בארץ ישראל. שמו הקדום של המבצר, קלעת א-צביבה – משמעות המילולית של השם – “המזנקת אלי ציד”. יש אלו הגורסים כי מקור...