נתיבות וכל נתיבותיה

מה הופך מקום לקדוש?

האם זה הזמן?

או האירועים שקרו במקום שנותנים לו משקל מעבר לחולות ואבנים?

לדעתי, מה שהופך את המקום לקדוש זה אנשים

אלו שמאמינים בקדושתו,

אלו שנוהרים אליו ואלו שבונים נקודות ציון כדי להראות מרחוק

יש כאן משהו, משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.

דוגמה בולטת לכך היא העיר נתיבות.

משכן צדיקים

העיר הדרומית הוקמה בשנת 1956 כמעברה בשם "עזתה".

למקום הובאו עולים מצפון אפריקה, שעיצבו את העיר בדמותם.

השם "נתיבות" הוא גרסת רבים נדירה של המילה "נתיב", שמופיעה בספר משלי.

בשנות השמונים, אוכלוסיית העיר "תוגברה" ע"י בני המושבים שעברו לעיר, בעקבות צמצום החקלאות באזור.

מגזר נוסף ששינה את פני העיר היא האוכלוסיה החרדית,

שהגיעה לעיר בעקבות קברי הצדיקים, שעליהם נפרט בהמשך.

נתיבות בשנות ה־60
ייחוס: מרכז להב"ה, מאלבום משפחת רוט, נתיבות

עיר אחת – ערב רב של קהילות

רבים מאנשי העיר נמצאים על הקשת בין מסורתי לחרדי ונבנו בה כמה וכמה בתי כנסת מיוחדים.

אולי המפורסם שבהם הוא בית הכנסת אל ג'ריבה,

שהוקם על ידי הרב צבאן,

הרב הראשי של נתיבות בשנות ה-70.

בניין בית הכנסת נושא השפעות תוניסאיות ברורות,

שכן הוא נבנה כמחווה לאחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם – בית כנסת מהאי ג'רבה,

לחופי תוניס, שצוין בכתבים כבר מהמאה הראשונה.

בית הכנסת אל ג'רבא בעיר נתיבות. צילום: רם חכמון

בניין ייחודי נוסף הוא "המרכז הרוחני לעולי אתיופיה",

שנבנה משושים-משושים, כדי להיראות כמו מגן דוד מהאוויר.

מהצד, הוא יותר מזכיר כתר מבטון וזכוכית.

במקום מתקיים מרכז מבקרים,

שנותן את האפשרות לשהות במרכז אומנות מסורתי.

בנוסף, במקום מתקיימת גינה קהילתית,

.שמשמרת את הידע החקלאי והצמחים "משם".

מדי שנה בחודש נובמבר, לקראת חג הסיגד מתקיים פסטיבל "את יופייה",

שנותן את האפשרות לקהל הרחב להכיר את היופי הייחודי של התרבות והמסורת של יהודי אתיופיה.

מבנה המרכז הרוחני לעולי אתיופיה בנתיבות
מקור: תמר הירדני
, רישיון-השימוש

קהילה נוספת שהותירה את חותמה בעיר היא קהילת יוצאי בריה"מ.

בעקבות הלוחמים היהודים בנאצים הוקמה "כיכר הגיבורים היהודים" בצורת יד,

לזכר אותם 200,000 נופלים שמסרו את נפשם כשלחמו נגד המשטר האפל בתולדות האנושות.

נתיבות הצדיקים

אבל הדבר שבאמת שם את נתיבות על המפה הארצית הוא פועלם של רבנים וקהילותיהם שהתיישבו בעיר ומאוחר יותר נקברו לידה.

בשנים הראשונות, התיישב בעיר הרב יששכר מאיר הליטאי והקים את "ישיבת הנגב" בשנות השישים.

בהמשך, משכה הישיבה צעירים מהזרם הדתי לאומי.

כשהלך הרב לעולמו בשנת 2010,

אחרי שנים רבות של פעילות,

השתתפו בלוויתו רבבות של אנשים. א

חוזת הקבר שלו נמצאת בבית הקברות בנתיבות, תחת מבנה נטוי מעניין.

המבנה שעל קבר הרב מאיר בבית הקברות בנתיבות
מקור: מאורות נתן

אחריו, באו לנתיבות רבנים בעלי שם רבים.

המוכר בהם לציבור הכללי הוא, בודאי הרב ישראל אבוחצירא, או בכינויו "הבאבא סאלי".

הרב המקובל נולד בסוף המאה ה-19 בעיר ריסאני שבמרוקו,

לשושלת של רבנים מקובלים ובעלי מופתים (כלומר, כאלו שיוחסו להם סגולות על-טבעיות).

בשנות המנדט נסע מספר פעמים לארץ ללמוד, עד שעלה בשנת 1951.

בארץ גר ביבנה ואז בנתיבות, שם נפטר בשנת 1984.

בחייו, נחשב כבעל מופתים ורבנים בחצרו שהוסמכו לכך כתבו קמעות וחילקו בקבוקוני מים עם סגולות.

קבר הבאבא סאלי בנתיבות מקור

צדיקי נתיבות  – דור ההמשך

כבר בחייו, הפך ליקיר קהילת יוצאי מרוקו ויהודים מאמינים בכלל.

לקברו עולים יהודים רבים מכל העדות.

מסביב לקבר – בניין גדול בסגנון מרוקאי.

מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש,

והילולות גדולות מתקיימות במקום ביום פטירתו, ד' בשבט, ובל"ג בעומר.

מסביב לבניין הקבר – גן בצורת חמסה גדולה שבנויה מעצי דקל המאפיינים את שולי הסהרה.

בנוסף לכך, יש כאן פארק גדול שבנוי לכבודה של יהדות צפון אפריקה,

שבילי מרקש, מקנס, ברט, ותפיל אלת ונקודות ציון שונות לזכר קהילות יהודיות שונות.

הילולת הבבא סאלי טרם הקמת הציון בסביבות 1980
ייחוס: מרכז להב"ה, מאלבום משפחתי גבי מימון

לא רחוק משם, נמצא קברו של רבי שלום איפרגן, הידוע בשם "הבאבא שלום".

מעל קברו בניין לבן, דמוי פירמידה קטומה והוא לא פחות מרשים מקבר הבאבא סאלי.

בנו וממשיכו, הרב יעקב ישראל איפרגן ("הרנטגן"),

הוא רב משפיע ביותר ופוליטיקאים, טייקונים וידוענים רבים מתייעצים בו.

בגלל קרבה בין שני הקברים,

נוצר סכסוך רב שנים בין חצרו לבין חצר הבבא ברוך,

בנו של הבבא סאלי,

שכולל משפט מתוקשר בנושא הקרקעות והאשמות הדדיות.

מי טועה ומי צודק? אני לא נכנסת בויכוח בין צדיקים.

ציון הקבר של רבי שלום איפרגן.
מקור

שבילי נתיבות בטבע

פארק הבבא סאלי הוא אינו הריאה הירוקה היחידה בעיר.

היום, נמצא בשלבי סיום.

מסביב לאגם מלאכותי שהתמלא במים בשנת 2020 נמצאים הפארק שמכיל מתקני ספורט,

נקודת תצפית, אזורי שהייה, פיקניק ומשחק, פארק לכלבים ועוד.

מתוכננים גם שבילי אופניים,סקייטפארק וקיר טיפוס במקום.

טיילת הפארק תתחבר לאוצר הטבעי של העיר, נחל בוהו.

זהו נחל אכזב קטן וקסום.

מי שלא ביקר במקום, אולי יופתע מכל הצמחייה הירוקה לאורך מסלול הנחל,

כשהבולטים בהם אלו אקליפטוסים ואורנים.

בין העצים גרים בשלווה דורבנים, גיריות ושועלים.

אוהבי הטיולים ישמחו לדעת שאפשר להשתמש בערוץ הנחל כמסלול לתל גומא,

בו התרחש קרב ענקים בין הממלוכים לעות'מאנים.

הדמיית הפארק העתידי בנתיבות עם האגם.
מקור: אלרן ותמיר תכנון והנדסה בע"מ

נתיבות של היום נמצאת בתהליך צמיחה והופכת,

יותר ויותר, לעיר המרכזית של מערב הנגב.

כבר עכשיו, זו עיר מרתקת, עם מרקם ייחודי ואתרים מרתקים,

אבל אני בטוחה שכשאבקר בה שוב, אגלה עוד נקודות עניין.

בואו איתי ונגלה אותה ביחד!

אם אהבתם את הכתבה על נתיבות כעיר קצה אולי תעניין אתכם הכתבה על קריית שמונה
סיור בעיר נתיבות אפשר לחבר לעוד סיורים באזור, לחצו כאן!