כל שנה, בדיוק שבוע ויום לפני יום העצמאות, המדינה עומדת דום.
אנחנו עומדים דום לזכר אותם שישה מיליון יהודים שנספו ב שואה , להזכיר לעצמנו את הבלתי יתואר ואת העובדה שלמרות המאמצים הכבירים של הנאצים, שרדנו כעם.
אבל יש עוד 364 ימים בשנה.
וגם בשאר השנה צריך להזכיר לעצמנו את סיבת היותנו כאן.
זוהי הראשונה בסדרת הכתבות על זכר השואה בירושלים וסביבותיה.
אחד המקומות שנבנו ראשונים בארץ לזכר קורבנות השואה הוא “יער קדושים”.
השם של המקום מראה, אולי, את סדר העדיפויות – “הקדושים” הם אותם מיליון וחצי ילדים שלא שרדו את נחת זרועם של הגרמנים.
ביער הזה, שנמצא בפרוזדור הרי ירושלים, שתלה קק”ל שישה מיליון עצים – מספר סימבולי שאין צורך להסביר.
במאמץ איתנים זה סייע להם ארגון “בני ברית”, ארגון חברתי יהודי בינלאומי ותיק.
כדי להודות לארגון על הסיוע, אחד האתרים המרכזיים ביער נקרא “מערת בני ברית”.
המערה נחשבת למקום קדוש וניתן לבקר בה באירועים רשמיים לזכר השואה, על-מנת להתייחד עם זכר הקורבנות.
היער נשתל באזור טבעי מרשים, לאורך שתי הגדות של נחל כסלון.
ניתן לטייל כאן ברגל או באופניים, כל עוד נותנים כבוד למקום.
בזמן הטיול, סביר שתתקלו במספר אנדרטאות לזכר אותן קהילות שנמחקו.
ליד מערת בני ברית נמצא מתחם “יד אנה פרנק” בו קטעים מיומנה ואנדרטה לזכרה.
זוהי אנדרטה מקורית – היא כוללת בתוכה את הכיסא של אנה פרנק ואת העץ מולו – הדבר היחיד שיכלה לראות מחלונה הקטן.
זהו פסל שאינו בא להאדיר – אלא מזמין לעצור ולחשוב, לחוות בלב ובנפש את מחשבותיה ורגשותיה של ילדה אחת מתוך אותם מיליון וחצי שניספו.
צילום:ד”ר אבישי טייכר
כמובן, לא ניתן לפספס את “אנדרטת מגילת האש” של נתן רפפורט – ניצול שואה בעצמו שנמלט מהנאצים.
האנדרטה מתנשאת לגובה של 8.5 מטרים ומחולקת לשני גלילי ענק – השואה והתקומה.
בצורתם היא מזכירה את שני הגלילים של ספר התורה.
ב”ספר השואה” מופיעה דמותם של יאנוש קורצ’אק ותלמידיו ודמויות אחרות מאחורי גדרות תיל – אבל גם יד עם רימון שמייצגת את לוחמי הגטאות.
היא מסתיימת באופן אופטימי, במעפילים שיורדים מהסירות ומנשקים את האדמה.
ב”ספר התקומה” ניתן לראות את “אחרית הימים”, בגרסתה הישראלית.
הרב גורן התוקע בשופר ליד אבני הכותל המערבי, מנורת המקדש חוזרת ארצה, אנשים רוקדים הורה ליד הדגלים וממעל מלאך תוקע בחצוצרה.
לזכרון השואה יש קדושה מיוחדת, שחוצה מגזרים בעם היהודי.
אבל מוזיאון ” מרתף ה שואה ” מגיע להנצחת השואה מנקודת מבט דתית.
הוא הוקם ב-1948 על-ידי משרד הדתות, על מנת לאפשר “קבורה” סמלית לקהילות אירופה שנכחדו, כדי לאפשר לניצולים מקום להתפלל.
זה הופך אותו למוזיאון הוותיק בארץ בנושא.
בכניסה, בקבר זכוכית, שוכן ספר תורה מפרושקוב שבפולין, מגואל בדם.
אחד המייצגים הקודרים יותר כאן הוא מעיל קצר מגווילי ספר תורה שנתפר עבור קצין נאצי, לצד תיקים, סוליות נעליים, תוף וארנקים העשויים גם הם מקלף של ספרי תורה.
כאן מוצגים גם מדים של אסיר מאושוויץ.
יש פה גם פריטים שעברו את המחנות יחד עם האנשים, פריטים שעזרו להם להרגיש שאף רדיפה לא תוכל לקחת מהם את צלם האנוש ואת הזיקה לתרבות היהודית.
כאן תראו ערכות תפילין זעירות שהוברחו אל תוך המחנות ושופר קטן שהוברח גם הוא לתפילת הימים הנוראים.
יש כאן גם סידור בכתב יד שנכתב על פי זיכרונו של יהודי במחנה הריכוז בוכנוואלד.
כפי שאנו זוכרים את אלו שניסו למחוק את העם היהודי במהלך ה שואה מעל פני האדמה, אנחנו זוכרים את האנשים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים.
אחד המפורסמים בהם הוא, כמובן, אוסקר שינדלר, תעשיין גרמני מחבל הסודטים וחבר במפלגה הנאצית שהציל כ-1,200 יהודים ממוות בשואה על ידי העסקתם במפעליו בפולין ובצ’כוסלובקיה.
את פועלו מכיר העולם כולו מסרטו של סטיבן ספילברג, “רשימת שינדלר”.
לא כולם זוכרים ש”יהודי שינדלר” ואוסקר שינדלר נשארו ביחסים חמים והוא הגיע לארץ 16 פעמים.
לאחר מותו ב-1974, הוא נקבר בבית הקברות הקתולי בהר ציון.
בעברית על קברו מצויין בפשטות “חסיד אומות עולם” ובגרמנית – מצילם הבלתי-נשכח של 1,200 יהודים נרדפים”.
יהיה זכרו ברוך.
אלו כל התחנות, הפעם.
בפעם הבאה, נבקר ביד-ושם ונכיר ונוקיר חסידי אומות עולם נוספים.
כל סיפור טוב צריך גיבורים ונבלים, והסיפור ההיסטורי של העם היהודי אינו שונה כאן. במשבצת הגיבורים יש לנו דמויות כמו משה רבנו, דוד המלך ויוסף טרומפלדור – אנשים עם צדדים טובים ורעים שבסך הכל קידמו את...
בעבר, יצא לי לכתוב מאמר על ראשית התעופה בארץ. החל מטיסות ניסוי עות'מאניות ובסיסים בריטיים וכלה בחברות תעופה יהודיות בתקופת המנדט. אותן חברות כמובן הכשירו את הטייסים של המדינה שבדרך. הגיע הזמן להציץ מעבר לשנת 1948 לספר על...
תל חצור הוא התל המקראי הגדול ביותר בארץ ישראל. שטחו כ-800 דונם והוא נמצא בגליל העליון בסמוך לקיבוץ איילת השחר, ממערב לקיבוץ. שמו בערבית של התל הוא “תל אל קדח”. בדרך לתל נעצור לברכה בסמוך לתל חצור,...
