לטבע אין סימוני שבילים שיועדו לבני אדם, אין תמרורים או רמזורים.
אבל לפעמים, הטבע נותן סימן ברור – עד כאן ולא עוד!
יצאנו לנחל שרף – לטייל, לטבול ולמצוא את התמרור של הטבע.
לפני זמן לא רב, כשכתבתי את המאמרים "נחל זרחן" ו"הר צרור ונחל צרור", נזכרתי בכבישים ופסי הרכבת שמובילים למפעלי צין.
ורציתי לדעת לאן הם מובילים חוץ מלמפעל.
היום, אני אגלה לכם ונצא לגלות נחל יפה ולא מוכר בנגב המזרחי – נחל שרף.
כדי להגיע למקום, צריך להתאמץ לא מעט.
בהתחלה, צריך להגיע לכביש 227, כביש מעלה העקרבים המפורסם.
אפשר לעצור באנדרטת חיל ההנדסה בצורת צריח או לעלות לרגל לשלט ההנצחה לנרצחי מעלה עקרבים בראש המעלה.
כדי לקבל עוד מידע על המקום ההיסטורי הזה, תקראו את המאמר "המכתש הקטן ומעלה עקרבים" באתר שלי.
בצומת עיר אובות נפנה מערבה, נמשיך 14 קילומטר ונפנה ימינה, לכיוון מפעלי צין.
מכאן, יש לנו נסיעה ארוכה למדי בכבישי עפר.
אלו מבנינו שקנו ג'יפים ישמחו על כך שהקנייה משמשת אותם, אבל ניתן גם לעבור ברכב פרטי.
אני לא אכנס לפירוט על איך להגיע למקום, אבל תצטרכו לגמוע קילומטרים רבים על כבישי עפר מאובקים.
אגב, בדרך נחלוף על מפעלי צין ונעקוף אותם מדרום.
אם נפנה ימינה לפני המפעל, אפשר להגיע לשדה הבולבוסים.
אותה תופעת טבע נדירה שגם עליה כתבתי בעבר, במאמר "אל הר צין ושדה הבולבוסים".
הנסיעה אכן יוצאת קצת ארוכה.
אבל אני יכולה להבטיח שהיא שווה את זה וגם שכנראה לא יהיו כאן מטיילים רבים מידי.
בולבוסים בנחל צין
מקור: משתמש:דקי
נגיע לנקודה שנוכל לחנות את הרכב מתחת לעצים בחניון השיטים ונעצור להתארגנות.
חשוב לא לשכוח לשתות לפני שיוצאים לטייל בנחל שרף, סוף סוף.
בתחילת המסלול, ערוץ הנחל יחסית רדוד, אבל הוא נהיה יותר ויותר מצוקי, ככל שמתקדמים במסלול.
לא קשה במיוחד למצוא אמוניטים.
אלו הקונכיות מסולסלות של מאובנים פרהיסטוריים.
כאלו שחיו בים הקדום ונכחדו לפניי 66 מיליון שנה, יחד עם הדינוזאורים.
הקרובים המודרניים שלהם הן רכיכות כמו דיונונים, תמנונים ועוד.
הקונכיות יכולות להיות גדולות למדי, ויש כאלו שמגיעים לגודל ראש של אדם בוגר.
ייקח פחות משעה להגיע לנקודה הראשונה של הטיול – הבריכה העליונה.
הבריכה העליונה עמוקה למדי ומכוסה חלקית על ידי עצי המדבר.
לא יכולתי להמציא מקום נוח יותר לטבול בו!
היא גם מצטלמת נהדר.
מקרוב, כדי שיראו אתכם שוחים מתחת לעצים וגם מרחוק, כדי להראות עד כמה המקום נראה כמו נווה מדבר מספרי ילדים.
חוץ כמובן מזה שהעצים במקום אינם דקלים.
טיול בנגב הצפוני
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
סטייה קטנה מהמסלול תיקח אותנו למצוק שרף.
שם, מקצה הצוק, רואים למרחקים ואפשר להרגיש את השמש והרוח.
דווקא כאן, בנקודת תצפית על הקצה, כדאי לסגור עיניים ולחשוב על כמה מזל יש לנו.
כי אנחנו יכולים ליהנות מכל הטבע היפה הזה.
מכאן, אין עוד הרבה הליכה עד סוף המסלול.
יש כאן מספר בריכות קטנות יותר. אלו למעשה גבים מדורגים, שיושבים אחד מעל השני במורד הנחל.
בבריכה התחתונה נמצא את ה"תמרור" שלנו.
בולדר ענקי שנפל בקצה הבריכה ויושב בו בזווית מוזרה.
כאילו שמישהו שם אותו כאן בכוונה. יותר תמרור "עצור" מזה לא תראו בטבע.
זו, אולי התמונה המפורסמת ביותר בנחל – קוראים של עיתון ארצי הצליחו לזהות את הנחל על-פי הצילום של הבולדר הזה.
אחרי שנעשה סלפי עם הבולדר, נוכל להתחיל לחזור לרכבים, לאותו החניון שהגענו ממנו.
סך הכל, זהו לא טיול מאמץ במיוחד מבחינת הליכה ועיקר האתגר הוא להגיע לחניון שבתחילת המסלול.
בולדרים בנגב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
אגב, יש עוד נחל שניתן להגיע אליו מאותו חניון השיטים שהתחלנו ממנו את הטיול הרגלי שלנו.
טיול בנחל חגור הוא מאומץ יותר, אבל יש סיבה להגיע.
לאורך המסלול יש מספר גבים ובסוף נביעה קסומה בלב מדבר.
ממש מתנה ראויה בכל סיור.
בנוסף, לא רחוק מהנביעה עומדים שרידיו של מצד נחל חגור ששמר פעם על דרך נוודים עתיקה שעברה כאן.
כמובן, המצד ישב על נקודה אסטרטגית חשובה, ולנו הוא נותן נקודת תצפית על האזור.
זה נכון, לדעתי, לסיים את הסיפור ואת הסיור בנקודת תצפית.
זה נותן לכולם לראות את כברת הדרך שעברנו ואת הנוף המדברי שצעדנו בו.
ואם תסתכלו דרומה, תראו מצוקים ונחלים שעוד לא עברנו בהם.
אני תמיד שמחה שיש עוד מקום לבקר בו, עוד מקום לגלות.
ואני בטוחה שנהנה שם, בפעם הבאה!
סיור עם קבוצה בנגב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
גני הנדיב, גני נוי מטופחים ויפים ומאחוריהם מערכת שבילים ברמות קושי שונות, ממסלולים קלים למעיין עין צור ושביל האחוזה ועד מסלול הנשרים. מוזמנים להליכה נעימה כאשר למרגלותינו משתרע נוף בקעת הנדיב, המעובדת בעיקר בכרמים ובמטעים אשר...
המכה האחד-עשרה, מכת הקורונה, במגמת ירידה. בחגים שבאו עלינו לטובה, יצאו עם ישראל ואחותו להרים וליערות, וראו כי טוב. אולי אתם, הקוראים שלי, שיצא לכם לטייל יותר מהישראלי הממוצע, רוצים להגיע למקומות פחות עמוסים? אז ארגנתי סדרת כתבות...
חבל אילות – כיף וחוויות בערבה הדרומית חבל אילות היא המועצה האזורית הדרומית ביותר בארץ והרחוקה ביותר ממרכז אוכלוסין גדול (כ-150 ק”מ מבאר שבע). החבל הוא אזור מדברי צחיח. בחורף קיים מיעוט ניכר של משקעים, ובקיץ ניתן...
