נחל ומערת ספונים

רכס הכרמל זה מקום שממשיך לתת ולתת.

תמיד כשאני חושבת שעשיתי את כל המסלולים וגיליתי הכל – מתגלה עוד מסלול,

עוד נחל ועוד מערה.

וכל אחד שונה, מרתק ושווה ביקור.

היום נעשה סיבוב באחד המקומות היפים בכרמל

נחל ספונים – ונגלה למה הוא אחד החביבים עלי.

דרך הבננות

הפעם, ניסע לדרום הכרמל.

שם, על כביש 4, לפני שהוא מגיע לעין הוד,

נפנה בצומת בית אורן וניסע בערך שלושה קילומטר עד לאבן הקילומטר ה-194

פנו ימינה עם השלט ותעלו על המסלול האדום.

לא לדאוג, זה לא מכס ולא בודקים כאן תיקים.

את הטיול נתחיל דרך מטעי הבננות.

רבים מהמטיילים בארץ אוהבים להרגיש כמו ציידים-לקטים פרהיסטוריים,

אבל לצוד זה קשה ולקטוף בננות זה קל. אפילו קל מידי.

אבל אני לא ממליצה לאף אחד מהמטיילים שלי לגנוב.

אתם יודעים, החקלאים גידלו אותם וזוהי פרנסתם.

מצוק מגדים מישור החוף הצפוני מול מושב מגדים , הר הכרמל.
יוצר: Hanay

בין חילזון לפרח

בכל אופן, בהמשך הטיול נגיע לפתחו של הנחל שלנו.

נחל ספונים הוא נחל אכזב שפילס את דרכו דרך הגיר של רכס הכרמל לכיוון הים ומזרים אליו מים בימי החורף.

מסביב לנחל ולמסלול כולו צומח לו חורש ים תיכוני חביב שמשמש בית גידול לחיות רבות,

בהם שפני סלע – וגם לאדם הקדמון, שנבקר אצלו בבית בקרוב.

לפני כן, נגלה מה שעשה על המסלול האדם המודרני.

אם נמשיך בשביל האדום, נגלה מחצבה נטושה, שחצבו בה גיר לחומרי צבע.

היא נסגרה בשנות ה-90, בגלל הפגיעה בטבע,

אבל אפילו כאן יש נקודת אור – אם תסתכלו טוב,

תוכלו לראות מאובנים של חלזונות וצדפות שהיו כאן לפני מיליוני שנים.

אותי זה מדהים כל פעם מחדש.

אחד ממבני המחצבה

מי שטייל בעבר, בוודאי זוכר להביא מים וללכת בצל.

כאן, הצל הוא על הגדה הדרומית של הנחל, שם הצמחייה יותר עבותה.

יש עוד יתרון בחלק המוצל של המסלול – בעונה,

תוכלו לראות כאן בין האלונים והאורנים פרחים מקסימים,

כמו הרקפת, הכלנית, הנורית, הפרג, הלוטם, המרווה המשולשת והסירה הקוצנית.

בסלון של משפחת קדמוני

תוך זמן קצר, נגיע לסלון של האדם הקדמון – מערת הספונים.

כאן התגלו שרידים שונים ומגוונים,

בהם כלי צור וכלים לעיבוד עץ.

הארכיאולוגים מצאו גם את שרידי הדיאטה של חברנו הקדמונים

עצמות בעלי חיים, קליפות ביצי יען, גלעינים, קוצים של קיפוד ים וקונכיות.

גם מבחינת המגורים הם הסדרו יפה

יש כאן אגן אבן קטן שנבנה על מנת לקלוט מים שנוטפים מהתקרה

ולקישוט – עמודי נטיפים וזקיפים גדולים ומרשימים.

כמובן, הדיירים האלו כבר לא בבית,

אבל אותם החליפו חברים אחרים – עטלפי חרקים,

שעוזרים לחקלאות על ידי אכילת מזיקים ועושים את הכל בהתנדבות.

בחודשי החורף (סוף אוקטובר עד סוף מרץ),

העטלפים נכנסים לתרדמת חורף, אז אם אתם באים בחודשים האלו,

אל תפריעו להם לישון – זה עלול להיות קטלני ליצורים הקטנים.

פתח מערת ספונים
יוצר:Hanay

ממעוף הציפור (כמעט)

אחרי שנסיים עם המערה, נמשיך בהליכה ונגיע די מהר לפיצול דרכים.

הפעם, נעבור למסלול הכחול בדרכנו לנקודת התצפית שלנו במצוק מגדים.

לאורך המסלול, אם מסתכלים לכיוון הים,

תראו את מבצר עתלית ואת מחנה המעפילים עתלית המפורסם,

הרחק הרחק למטה ואת מושבי וקיבוצי הסביבה.

ביקור במצוק לא רק שווה בגלל התצפית היפה על האזור כולו – פעם,

בתקופה הביזנטית היו כאן גת יין ובית בד, לייצור שמן זית.

כנראה, הגת ובית הבד היו מחוץ ליישוב ששכן בחורבת מיתלה,

שנמצאת כמה מאות מטרים מאיתנו. מכאן,

נוכל לחזור על עקבותינו במסלול מעט שונה ולראות חלקים אחרים מהנוף והחורש.

הבשר של הטיול

בשלב הזה, נהיה בוודאי רעבים.

נוכל לעלות על הרכב ולהגיע לאחד המקומות המפורסמים באזור – דוניה רוסה.

זוהי מסעדה ארגנטינאית ותיקה שעושה את מה שארגנטינאים יודעים לעשות הכי טוב – בשר.

הסטייקים שווים את הנסיעה וטעימים ביותר,

לא רק לאנשים שזה עתה סיימו טיול של כמה שעות טובות.

מי שלא נוהג, יכול להתפנק בכוס סנגריה או שתיים.

מביני עניין מזמינים קנקן מראש.

מי שמעדיף משהו מהים, יכול לנשנש שרימפס בחמאה,

וודקה ויין לבן ומי שרוצה משהו צמחוני ורענן יכול לקחת את סלט בואנוס איירס ברוטב ויניגרט.

הכניסה למסעדת דוניה רוסה

אחרי ששבענו ונהנינו, הגיע הזמן לעלות לרכב ולנסוע הביתה, לתכנן טיול חדש. אני תמיד שמחה לגלות מקומות חדשים – אולי תגלו לי מקום חדש בתגובות?

לעוד סיורים באזור נחל ומערת ספונים לחצו כאן

את הטיול ל נחל ומערת ספונים אפשר לשלב עם טיול בזכרון יעקב