הקשר בין מים להתיישבות הוא בלתי ניתן להתרה
בלי מים אין חיים, אין חקלאות ואין עתיד.
בואו ונטייל לאורך נחל ראש פינה, שהביא חיים לשתי מושבות, אחת וותיקה ואחת – ותיקה עוד יותר!
מצפת ועד הירדן ההררי, זורם לו נחל ראש פינה.
מתחילתו ועד סופו, אורכו כ-13 קילומטר של מים יפים וצלולים.
המים האלו השקו את תושבי המושבות גיא-אוני (שהייתה ניסיון כושל של תושבי צפת מהישוב הישן להתפרנס מחקלאות)
ואת מושבת ראש פינה – משנת 1882 ועד היום.
אם אתם רוצים לקרוא יותר על ההתיישבות, תיהנו לקרוא את המאמר שלי, "ראש פינה – טיול צפוני בגליל", על הנושא.
ראשית הנחל היא בהר כנען, לא רחוק משכונת קריית שרה בצפת והוא מוזן משלושה מעיינות
עין ראש פינה, עין גיא-אוני ועין כדן.
כל השלושה שווים ביקור מיוחד ושווה להכירם.
כאן יש לי חדשות טובות – הוחלט על שיקום בתי הגידול הלחים ומשנת 2017 שחררו את המעיינות לחופשי ולא שואבים יותר.
הם זורמים לתוך הנחל כבימי קדם ומאז הנחל הוא שוב נחל איתן!
חלק ממסלול הנחל עבר שיפוץ וניקוי, כדי לשפר את הזרימה ונקודות ישיבה נוספו לאורך הערוץ.
יחד עם המעיינות, נצטרף לערוץ הנחל ונהנה מירידה מתונה למטה.
הירידה הזו היתה ברכה לאנשים ואולי קצת קללה לנחל עצמו
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נסלל דרך ערוץ הנחל כביש ראש פינה-צפת.
ג'יפים וטרקטורונים חרשו את הכביש הישן עד תחילת שנות ה-2000 ויצרו הרס סביבתי.
היום, הכביש סגור לנסיעה וכשאתם עוברים בו, תסתכלו מתחת לרגליים ותראו את האבנים בהן ריצפו הטורקים את המסלול, בקטעים ששרדו מהכביש הישן.
הדרך המקורית אשר נסללה על ידי התורקים. צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
לכל מעיין כאן יש סיפור מרתק.
נתחיל בעין כדן – עין כדן נובע ממבנה מחומש עתיק עם כיפה עגולה.
בערבית המעיין נקרא "עין אל-קובה" – מעיין הכיפה – מסיבות מובנות.
המבנה סגור בסורגים, אבל שום דבר לא מפריע למים לזרום החוצה או לנוף המשגע מסביב – גבעות ואדי גלילים קסומים.
על הגבעות צומחות חלמוניות, בנובמבר.
מי שרוצה, יכול לפלס את דרכו בשיחי הפטל, כדי למצוא בריכה עגולה נסתרת.
אפשר לדמיין על הדרך שאת (או אתה) אהרון אהרונסון, איש ניל"י ובוטנאי, שגילה ממש כאן את "אם החיטה" בשנת 1906 – הצמח ממנו פיתחה האנושות את זני החיטה המתורבתת.
גילוי זה הספיק להפוך אותו לגיבור בקרב קהילת המדע הבינלאומית והוא קיבל הצעה לשמש ראש חוג באוניברסיטת ברקלי, שבקליפורניה.
עוד סיבה לתור את המעיין היא פרח הכדן שעל שמו הוא נקרא, פרח מקסים שנראה כמו אשכול פעמונים סגולים ושמנמנים.
חודשי הפריחה של הכדן – פברואר-אפריל.
בתוך מבנה עין כדן הכניסה אסורה ומסוכנת.
מקור: חגי שבתאי
המצב בעין פינה דומה
כאן יש מבנה אבן מרובע רעוע מעל המעיין, אבל המים זורמים וקולחים.
ניסיתם פעם להתקלח ישירות במי מעיינות?
אני ממליצה בחום על החוויה הצוננת הזו, במיוחד בחום הישראלי הכבד.
בעונת הגשמים, המים פורצים ישירות מהמבנה החוצה, דרך חור בו חסרה אבן.
הם אומרים, באופן שלא משתמע לשני פנים – אני מעיין, כח טבע! לא תכלאו אותי!
מבנה המעיין בעין פינה.
מקור: אוראל בושארי
המעיין האחרון להיום הוא עין גיא אוני, הידוע בהיסטוריה כ"מעיין המריבה".
הברון רוטשילד קנה למען מושבת ראש פינה החדשה זכויות על שליש ממי המעיין, בשנת 1882.
הוא גם הורה על בניית המבנה מעל המעיין, על מנת לשמור על המים מפני אידוי וגניבה.
ה"מריבה" המדוברת הייתה לא בין המתיישבים היהודים והפלאחים הערבים, אלא בין רועי צאן בדואים שהשקו את העדרים שלהם כאן.
אנשי ג'אוני שימשו כאן על תקן מתווכים בין הבדואים והיהודים והשלטון העות'מאני.
למעיין יש שם נוסף – עין אבו חליל.
אבו חליל הוא אברהם אבינו, שלפי הסיפורים שתה את מי המעיין וגילה את סגולותיו המופלאות
מי ששותה ממי המעיין, יחזור וישתה ממנו שוב.
זאת סגולה נפלאה לחיים ארוכים ומתאימה במיוחד למורי דרך כמוני, שאוהבים לחזור ולגלות מקומות חדשים לאורך מסלול מוכר!
מבנה המעיין על עין גיא אוני
צילום: Elyedid2
מה עוד נראה לאורך המסלול?
יש כאן הריסות רבות לאורך המסלול – בין אם זה שרידי תעלות קשר שנשארו, מימי הבריטים,
בניין קבר מוסלמי שאין לי פרטים לגביו או שרידי הכפר ג'אוני, אותו כפר שתושביו ניסו לעזור להתיישבות החדשה של הישוב הישן בגיא אוני.
הכפר ננטש בשנת 1948 ורב אנשיו ברחו לסוריה ולא חזרו.
הטבע השתלט על רב מבני הכפר, אבל אפשר לשחזר מהריסות האבן חלק מהכפר בעיני רוחכם,
וגם לדמיין את הפלאחים שיוצאים בבוקר לעמול בשדות וביניהם מסתובבים כמה יהודים חרדים מגיא אוני.
רחוב בראש פינה, 1937
מקור: אוסף התצלומים הלאומי.
לא שמנו לב ואנחנו כבר בפאתי ראש פינה.
לפני שאנחנו נכנסים לראש פינה ומטיילים בין בתי הראשונים המשוחזרים, זה הזמן להיכנס לבית הקברות הישן ולחלוק כבוד למתיישבי העבר.
בסיבוב בין הקברים תוכלו למצוא את קברו של יוסף פרידמן, שהצליח בגידול אתרוגים כאן, על מורדות הר כנען, בשנת תרל"ח המיתולוגית (1877-1888).
במקביל לסיפורו של יואל משה סלומון ופתח תקווה, נטע יוסף ( יוּסוּף אפנדי בפי המקומיים) כאן אתרוגים ואיתו הגיעו מתיישבי גיא אוני.
קבור כאן גם יואב דוּבְּרוֹבִין, ממשפחת דוּבְּרוֹבִין, איכרים מקהילת הסובוטניקים, גֶרים רוסים ואלו שבנו את "אחוזת דוברובין" המפורסמת.
יואב עלה לארץ עם משפחתו בגיל 72 ומת בשיבה טובה בגיל 104, כמו דמות תנכ"ית.
סליחה, אמרתי שיבה טובה?
לא, הוא הרעיב את עצמו למוות, אחרי שנאלץ לעזוב את יסוד המעלה, אותה אהב, בגלל מחלת המלריה. אין מילים.
בית העלמין בראש פינה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
בשלב זה, נחזור לארץ החיים ולראש פינה עצמה.
היה לי כיף גדול לטייל איתכם במדרון ובין המעיינות.
אני בטוחה שנהניתם לטייל לאורך עוד מסלולי נחל, במאמרים ובחיים האמיתיים!
עיר המשלבת תרבויות וסיפורים רבים. בסיור נכיר את הזרם הבהאי דרך האתר הקדוש להם בכל העולם. יותר קדוש ופחות מפורסם מהגנים התלויים בחיפה, בהחלט יפייפה. זרם שהתפצל מהאסלאם ודוגל בסובלנות, אסתטיקה, שלום עולמי, שפה אחידה בעולם, אין...
מתחילת העלייה השנייה, הסיפור הציוני מתואר מנקודת מבט חילונית. אחרי הכל, היו אלו החילונים שהובילו את התרבות הישראלית החדשה, שעבדו על מנת לבנות את הארץ. הם גם יישבו נקודות מרוחקות והרחיבו שטחים בשליטה יהודית, לא? כן, אבל זה...
בשנות הארבעים ההנהגה של היישוב בארץ וארגון “ההגנה”, הצבא שבדרך של המדינה העתידית, היו צריך להתמודד עם שני אתגרים עצומים. הראשון היה מלחמת העולם השניה והבחירות שעמדו בפני היישוב בעקבות “הספר הלבן” שהגביל את העלייה, מספר...
