עוטף עזה קו הגבול הקו המפריד בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים שנחתם בסוף מלחמת העצמאות, ותוקן בהסכם מפברואר 1950. רבים מהיישובים שבצדו הישראלי של קו הגבול נוסדו עוד קודם לכן, ואחרים כגון...
אנחנו מדינה קטנה שלא "מתחלקת" יפה.
האם אתם יודעים למשל, לאיזה נָפָה שייך היישוב שלכם ואיזה השפעה יש לזה על החיים שלכם?
סביר להניח שלא.
עם זאת, אנשים בישובים קטנים מושפעים בהחלט מהמועצה האזורית אליה הם שייכים.
היום נבקר במועצה האזורית משגב ונהנה מהנוף הגלילי, אוכל מצויין ומקומות ייחודיים ומעניינים.
גם אם אתם לא בטוחים היכן היא משגב, אתם מכירים את האיש שנתן לה את השם – יוסף בן מתתיהו.
כשהיה מצביא, מפקדתו ישבה ביודפת, היום בשטח המועצה.
הוא בחר ביודפת, לדבריו – "כי המקום הוא משגב חזק לפני הגליל".
שטח המועצה היה אמור להיות תחת חסותה של המדינה הערבית, במפת תכנית החלוקה.
היישוב הערבי בו היה צפוף ולא הוקמו יחידות ישוב יהודיות, עד שנת 1948.
גם אחרי תש"ח, הנוכחות היהודית בשטח המועצה, דרומית לכרמיאל, הייתה דלילה.
רק באמצע שנות ה-70 ולאחר הפוש שנתנה תכנית המצפים בשנות ה-80, הוקם מספר רב של ישובים יהודיים כאן.
כתבתי על "תכנית המצפים בגליל" בעבר.
בניין המועצה, שהוקמה רשמית בשנת 1982, נמצא ליד היישוב רקפת, סמוך לפארק אוסטרליה.
בפארק תמצאו יש מתקני שעשועים לילדים ואמפיתיאטרון פתוח.
אלו לצד פסל קופסת "הקרן הקיימת" על מפת אוסטרליה, כדי להודות לתורמים ואנדרטה לחללים בני המועצה.
יש חללי צה"ל שזכו להנצחה אישית ומיוחדת, פרי עמלם של בני משפחה וחברים אבלים.
כך, בתוך היישוב קורנית סללו ושילטו את "הדרך של בן" לזכרו של בן סלע.
תמונתו וסיפור נפילתו של בן חקוקים על סלע בכניסה לשביל.
השביל עצמו הוא גן מקסים שמושך מטיילים מקורנית ומחוצה לה.
מקום מרכזי בהנצחה תופסת שושנת הרוחות ומעליה – פסל של סוס דוהר, שכן בן אהב רכיבה.
מהשושנה יוצאים חצים לכיוון כל אותם המקומות בהם בן ביקר בטיול שלאחר הצבא.
כמובן, המשפחה לא שוכחת את כל אחיו ליחידה שנהרגו יחד עם בן בכפר דבל, במלחמת לבנון השנייה.
תשעה איי אבנים מציינים את שמות הלוחמים וסיפורם.
הגן אינו מתוכנן כמקום שקט ומקודש, אלה כגן מלא חיים.
כאן יש ערסלים הקשורים בחבלים עבים, פינה לפויקה, פינה למדורה וטאבון ואפילו מקום לרחיצת כלים.
כל ה"מטבח" נבנה באבן בהתנדבות על ידי אמן ערבי מיישוב סמוך, שהתחבר למקום ולסיפור הטרגי.
עכשיו, אם הייתי אומרת לכם שהיישוב השכן נקרא שכנייה, הייתם צוחקים וחושבים שזה הראשון באפריל, נכון?
אבל לא, אנחנו באמת ממשיכים לטיילת שכנייה, שנמצאת דרום מזרחית לישוב.
בטיילת דרך נוחה וסלולה שתוביל אתכם על הר שכנייה, בתוך חורש של אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית וקטלב מצוי.
בעונה, יש גם מיני סחלבים – זה הגבול הדרומי לתפוצת הפרחים האלו.
הכוכבים בסיפור הטיילת הם המערות. זוהי מערה קרסטית ומתקרתה יש נטיפים קטנים.
כאן גרים בכיף עטלפים, בעונות מסוימות והכניסה למקום אסורה בחודשי האביב והחורף ומכל מקום, לא מומלצת לכל מי שמתקשה בהליכה.
יש למערה סוד אפל – כאן נקבר בסתר, לאחר הירצחו, שומר אדמות הקק"ל, ישראל בן-זאב בשנת 1938.
פתרון התעלומה התגלה רק בשנת 1990, כשהתברר שרצחו אותו שלושה בדואים כ"מבחן קבלה" לאחד הכנופיות באזור.
מקום קבורתו נודע כ"ביר אל-יהודי" – "בור היהודי".
עצמותיו הובאו לקבורה בסמוך לקבר אלמנתו בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
אל לנו לחשוב שיחסי השכנות היום בין הערבים ליהודים במשגב הם כמו שהיו.
קחו, לדוגמה את גן הפסלים בכאוכב אבו אל-היג'א.
בצידו המערבי של הכפר, על גבעה שממנה ניתן לראות את כל הגליל המערבי, הוצבו פסלים בשיתוף "בית הגפן" החיפאי ואמנים יהודים וערבים. הפסל הבולט והמוכר ביותר הוא "שלושת הדקלים" של אורנה לוצקי.
על כל דקל – סמל של אחד הדתות הגדולות: מגן דוד היהודי, סהר המוסלמי וצלב נוצרי.
עוד יצירה בולטת היא "שולחן עם קערות" של עופרה צימבליסטה, המסמל שפע ושיתוף.
מיוצגים כאן עוד פסלים יהודים וערבים רבים.
אבל מה עם כאוכב אבו אל-היג'א עצמה?
מה מקור השם וההיסטוריה של המקום?
השם כאוכב, ככל הנראה, משמר את הכפר היהודי "כוכבא" שהיה כאן קודם.
החלק השני של השם הוא הוקרה לחוסן אלבוכרי, מצביא בצבאו של צלאח א-דין.
אלבוכרי זכה בכינוי " אל-היג'א" (הנועז), על פשיטותיו נגד אויביו הצלבנים.
לאחר שנהרג בקרב קרני חיטין, הוא נקבר בכאוכב ואנשי החמולה שלו התיישבו בכפר.
המקום הקדוש ביותר בכפר הוא המקאם (הקבר) של שייח' אבו אל-היג'א, שמעוטר בשתי כיפות, בבית הקברות של היישוב.
כמובן, אי אפשר לטייל בלי לעשות קצת שופינג!
באזור התעשיה משגב תמצאו מקום עם השם המקורי "מְשוּמָשֶהוּ" להגיד שזו סתם "חנות יד שנייה" לא עושה צדק למקום.
כאן תמצאו פרטי וינטג' מכל הסוגים: בגדים למבוגרים, וילדים, מגוון כלי בית, ריהוט, תמונות, ספרים, צעצועים ומציאות מפתיעות.
החנות הוקמה על ידי עמותת "פורום נשים כרמיאל-משגב" וכל ההכנסות הולכות למטרה טובה.
פרויקטים של העצמה, בריאות נשים ולרווחה למען הקהילה.
רוצים מזכרת גלילית ושימושית במיוחד?
תגיעו לבית הבד בישוב אבטליון.
בית הבד נפתח בשנת 1997 ומייצר שמן זית איכותי, על טהרת העבודה העברית.
מאז, השתנה בית הבד והתפתח – הם מוכרים זיתים משומרים ומוצרי טיפוח על בסיס שמן זית.
הם גם פתחו בית קפה חביב ביותר ומארחים הופעות.
שימו לב – המקום לא פעיל בשבת.
אחרי שמילאנו את הרכב בכל טוב, אפשר לחזור הביתה.
אבל תמיד נזכור כמה כיף במשגב!
עוטף עזה קו הגבול הקו המפריד בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים שנחתם בסוף מלחמת העצמאות, ותוקן בהסכם מפברואר 1950. רבים מהיישובים שבצדו הישראלי של קו הגבול נוסדו עוד קודם לכן, ואחרים כגון...
תיאורים רבים לעיר צפת צפת משדרת ניגודיות מעניינת, והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוויה מיוחדת במינה. מדובר באחת הערים המרגשות בארצנו, יופייה מהמם, האוויר צלול והנופים של...
עד עכשיו, דיברנו על פרחים שמוכרים בעיקר כפרחי בר. הפעם, נתמקד בפרח הנרקיס. פרח שעשה לעצמו שם כפרח מתורבת לא פחות מפרח בר. יאללה לביצות, חברים! פרח שילד צייר כמו הצמחים שדיברנו עליהם החודש, גם הנרקיס הוא גאופיט. גם הוא מורכב...