לפי תכנית החלוקה, הגליל המערבי היה אמור לעבור לידי הערבים.
רצה הגורל וכל הגליל נפל לידי המדינה היהודית החדשה והכפרים הערבים התרוקנו מתושביהם.
היו כאן מספר ישובים בעבר, חלקם הוקמו בשיטת חומה ומגדל, אבל זה לא היה מספיק כדי לשמור על גבול לבנון.
זה סיפורו של קיבוץ סאסא שקם בגבול לבנון – עבר מרתק ועתיד מזהיר!
הרי הגליל העליון
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
לפני הקיבוץ והכפר הערבי, התקיימה במקום כפר סיסאי – עיירה יהודית בגליל העליון.
השם מתאר שערה משערות השיבולת.
יליד הכפר המפורסם ביותר היה רבי לוי בר סיסי, תלמידו של רבי יהודה הנשיא.
הוא עקר לבבל, אך נקבר באחוזת הקבר המשפחתית ליד סאסא, יחד עם אביו ואחיו, במאה השלישית לספירה.
בנוסף לקברו, שללא ספק שופץ לאורך שנים, בשטחו של קיבוץ סאסא נמצאו גם מערות קבורה מהתקופה ושרידי בית כנסת ישן.
הכפר הערבי סעסע קם על חורבות העיירה והיה כאן מאות בשנים.
לצדו השתמרה קהילה יהודית קטנה בימי הביניים, שנעלמה באיזשהו שלב.
הכפר שימש כבסיס להתקפות בזמן המרד הערבי הגדול וכמפקדה חטיבתית של "צבא ההצלה" של קאוקג'י בתש"ח.
הכפר נכבש על ידי חטיבה 7 ב"מבצע חירם" ו"צבא ההצלה" גורש מן הארץ סופית והתפרק.
יחד איתו עזבו התושבים, שיושבים היום בלבנון.
חלק מבתי הכפר השתמרו בקיבוץ.
מספר נקודות באזור נקראים בשמו של המבצע, בהם צומת חירם והר חירם.
קברי משפחת סיסאי בתוך הקיבוץ
צילום: אריאל פלמון
כבר בשנת 1949, על חורבות הכפר הוקם קיבוץ סאסא (עם האות "א", הפעם).
הגרעין המייסד של הקיבוץ היו חברי תנועת השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה, אליהם הצטרפו שמו"צניקים ממדינות אירופה אחרות.
הקיבוץ מתקיים מחקלאות ותעשייה.
אבל מה שבאמת מחזיק אותו הוא חברת "פלָסָן סאסא", שמייצרת מיגון בליסטי לרכבים ומייצאת אותו לחו"ל, בנוסף לכמה חברות הייטק נוספות.
זה אחד הקיבוצים השיתופיים האחרונים שנשארו בארץ!
עוד מפעל שתורם לקיבוץ הוא מפעל גלידה "בוזה".
בוזה היא שיתוף פעולה בין יהודים לערבים.
בין אדם זיו, חבר קיבוץ סאסא לעלאא סוויטאת וחלק מהמפעל הוא בבעלות הקיבוץ.
החנות הראשונה נפתחה בתרשיחא, לפני שהפכה לרשת מצליחה שכובשת את הארץ.
תוכלו ללמוד על הסיפור, על שלוש דרכים לייצר גלידה ולראות את אולם הייצור בביקור במקום.
אמרתי שיש טעימות? אז יש!
דגם של רכב טקטי לצבא ארה"ב, שפיתחה חברת "פלסן סאסא"
מקור: Cpl. Eric C. Schwartz, USMC
כמובן, אי אפשר להגיע לסאסא ולפספס את מוזיאון סאסא לארכיאולוגיה.
המוצגים והממצאים במוזיאון מתארים את ההתיישבות בתל סאסא מתקופת האבן ועד ימינו.
צמיד ברונזה מהתקופה הביזנטית שוכב ליד ראשי חץ מאבן צור מהתקופה הניאוליתית.
המוזיאון עצמו הוא נכס ארכיטקטוני – זה היה פעם בית המוכתר של כפר סעסע, ככל הנראה.
המוזיאון נוסד בשנת 1970 לזכרו של אברהם (אברמיק) רשקס, שנהרג בקרבות ברמת הגולן במלחמת ששת הימים.
אברהם היה ארכיאולוג חובב שהתחיל את האוסף.
עוד סיבה לבוא לקיבוץ (כאילו שאין מספיק) הוא "פארק חבלים אתגר בהר".
תוכלו לאתגר את עצמכם ולטפס בין גשרי חבלים דקים לצמיגים מתנדנדים ולעלות על קיר טיפוס.
לצד המסלול המאתגר, יש מסלולים קטנים לילדים, אומגה ופארק פיינטבול.
הכל מאובטח, כמובן, על מנת למנוע פציעות.
כדאי לתאם עם הפארק ולרכוש כרטיסים מראש.
חדר האוכל, קיבוץ סאסא
צילום: מיכאלי
כמובן, אי אפשר להגיע לגליל העליון בלי לצאת קצת ליהנות מהנוף והטבע.
בקיבוץ סאסא, הטבע קרוב – אתם רק צריכים לצאת את הקיבוץ ותגלו את מערת פער.
דמיינו לכם כיור ענקי, בגודל של עמק סאסא, נגיד.
עכשיו, דמיינו את פתח הניקוז שלה.
הצלחתם?
זה, למעשה מערת פער – פה פעור שבולע את המים שיורדים כאן בחורף.
לצד המערה, תוכלו למצוא את פרח חַמְשָׁן זוֹחֵל, פרח צהוב עם עלי כותרת שנראים קצת כמו שיניים.
כן, ליד המערה שמשולה לפה פעור יש פרחים שנראים כמו שיניים.
לא המצאתי כלום.
הפרח נפוץ ברחבי העולם, אבל בארץ הוא נמצא רק כאן, ליד המערה.
תוכלו לטייל במקום כשחמשן פורח, בין אפריל ליוני ולהנות גם מעצי חורש עתיקים כמו אלון מצוי, אלון התולע, עוזרר קוצני ועוזרר אדום.
מספרים שתושבי בית ג'אן זרקו גובה מיסים טורקי לבור עמוק ליד הכפר, והוא יצא ממערת פער.
אם אתם לא רוצים לשחזר את המסע של גובה המיסים מתחת לאדמה, אל תטיילו כאן מיד אחרי הגשם!
לעומת זאת, לאחר שהמערה מתייבשת מעט, ניתן לטייל ולהיכנס פנימה.
המערה מתחילה כרחבה יחסית ונהיית צרה יותר ויותר.
בשלב מסוים, תצטרכו לחזור על עקבותיכם.
כאן אני נאלצת "לחזור על עקבותי" ולסיים את הטיול שלנו בצפון.
אני בטוחה שנהניתם ותבואו לגלות איתי עוד מקומות בגליל, בעתיד!
מראה הקיבוץ מהר אדיר
מקור: Danielzimm1
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
מי שעוקב אחרי בבלוג ובפייסבוק יודע - בוודאי שאני חיפאית, אבל אני אוהבת את הארץ ומטיילת בכולה. חרשתי את הארץ הזאת, מצפון לדרום ואני עדיין מגלה מקומות מרתקים בכל פינה. עם זאת, יש משהו מרגש בלגלות מקום חדש ממש...
בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה. זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד. אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם. היא החלה בתנאים הקשים...
.jpg){kind=link}
