פארק אדמית עוצר הנשימה, מערת קשת ונחל נמר

אשמח את תשתפו את חבריכם:

פארק אדמית

טיול מרהיב עם נוף ירוק ועוצר נשימה מכל עברנו. ניתן ללכת בין נקיקים וצוקים, מערות יפהפיות, חורש טבעי וכמובן תצפיות מרהיבות. מסלול הליכה מרתק ומרהיב לכל המשפחה!

פארק אדמית ומערת קשת- המערה שקרסה, חורשים ונופים סביבה.

פארק אדמית נמצא ברמת אדמית שממנה נשקפים הנופים ההרריים של הגליל המערבי ומפרץ חיפה. האזור מאופיין בנוף פראי של מצוקי נחל בצת ונחל נמר.

בפארק ניטעו עצי יער ועצי בוסתן, סומנו מסלולי טיול ונקבעו נקודות תצפית – כל מה שצריך על מנת שיהיה ניתן לבלות בנעימים בחיק הטבע.

רמת אדמית בנויה מסלע דולומיט סדוק וקשה, ומתנשאת לגובה של 400 מטרים מעל פני הים.

המשקעים הרבים היורדים באזור, כ – 750 מ”מ בשנה בממוצע, ממסים את הסלעים, יוצרים בהם מערות רבות ואזורים טרשיים.

בחלק מהמערות, דוגמת מערת נמר, יש נטיפים וזקיפים.

שבר גיאולוגי חריף הרים את הרמה מצד דרום ויצר בה מדרון תלול המזדקף כחומה מרהיבה מעל נחל בצת.

במרכז הפארק ניתן לראות את חורבת אדמית שהיא שריד לישוב ביזנטי קטן שהיה במקום.

מערת הקשת המסתורית

מונגש לבעלי מוגבלויות אל מערת קשת, שם ניתן להנות מתצפית מרהיבה.

בדרך אל המערה ניתן לראות את המצפה לזכר אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז”ל. המצפור משקיף על הגבול הישראלי-לבנוני.

בדרך עוברים גם במצפור לזכר טופז אבן-חן ז”ל שנספתה באסון הכרמל ב2010.

בצדי השביל נטועים עצי חורש ים-תיכוני כגון אלון מצוי, אלה ארצישראלית, אלת המסטיק וחרוב מצוי.

קק”ל העתיקה לכאן עצים שהיו חשופים לסכנת כריתה בשל פעולות פיתוח כגון סלילת כבישים והרחבת יישובים

כאשר מגיעים אל המערה, במורד 150 מ’ של השביל הסלול, ישר נתקלים בנוף מרהיב ביותר אל הים התיכון, הגליל המערבי והכרמל.

המערה עצמה היא בעצם קשת ענקית תלויה, ותחתיה תהום. הכינוי “מערה” ניתן למקום רק משום שלא נמצא לו תיאור הולם יותר.

המטייל מוצא כאן, במקום שבו שכנה מערה רגילה לכל דבר, תהום עמוקה ורק רצועה צרה של סלע מרחפת באוויר בדמות קשת.

בעבר הייתה המערה סגורה מכל עבר, עד שתהליכים גיאולוגיים חשפו את פתחה הדרומי, התמוטטות פערה את תקרתה, וכל מה שנותר הוא קשת סלע, המהווה את המערה של ימינו אנו.

שביל אמיר- מסלול קצרצר חזרה מהמערה אל רחבת החניה ובצדו תצפית מרהיבה!

 

מדובר במסלול קצר יחסית שאינו מונגש לבעלי מוגבלויות ומסתיים ברחבת החנייה המרכזית.

כאשר עוברים את תקרת מערת קשת, והולכים לאורך סימון שבילים אדום מזרחה על שפת המצוק, מגיעים למצפור אמיר.

מדובר במקום נהדר על מנת לתפוס תצפית שקטה לעבר נופו הירוק והמרהיב של הגליל העליון- ממישור החוף ועד הרי מירון.

למרגלות עובר נחל בצת ובקעת שפע.

המצפור קרוי על שמו של סגן-אלוף אמיר מיטל, מג”ד גדוד ברק של חטיבת גולני, אשר נהרג בפשיטת צה”ל על יעדי מחבלים בדרום לבנון בדצמבר 1988.

 

נחל נמר- הליכה בחורש, בין צוקים, נקיקים ורוחות של נמרים

נחל נמר הוא אחד מהיפים והמדהימים בנחלי הגליל.

במרחק של 15 דקות נסיעה מנהריה נמצא קניון עמוק מוקף מצוקים אדירים ובהם מערות רבות.

חורש יפהפה, ירוק כל השנה, משלים את הנוף המרהיב שמעטים כמותו בישראל.

אזור זה היה גם מפלטם האחרון של נמרי הגליל, והנחל זכה לשמו העברי לאחר שניצודו בקרבתו שני נמרים בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, ושאר עדויות לקיום נמרים בסביבה.

אגדה אחת מספרת על בדואי שירד אל הנחל ונתקל בנמר זקן ותשוש, ובו במקום הרג אותו. עוד סיפור מדווח על קצין בריטי, חובב ציד, שהגיע אל הנחל בשנות שלטון המנדט הבריטי והרג כאן נמרה שבה נתקל ואת הגור שליווה אותו מסר לגן החיות בתל אביב.

בפברואר 1965 (לאחר שהנחל כבר זכה לשם העברי נחל נמר), נתקל רועה בדואי בערוץ הנחל בנמר שתקף ופצע אותו.

שוטר מג”ב ממשטרת יערה הסמוכה הרג את הנמר . מאוחר יותר התברר שזהו אחרון הנמרים בגליל לצערנו..

מסלול הנחל נעים מאוד להליכה, ירוק ומוקף חורש ים תיכוני, ולא קשה כלל.

 

מערת נמר- בין נטיפים לעטלפים בלב נחל הנמרים

מערת נמר היא מהקסומות והמפתיעות שבמערות הגליל העליון.

זוהי מערת נטיפים, וכדי להיכנס אליה מומלץ להצטייד בפנסים.

בשנות ה-50 התגלתה מערה מרהיבה זו למטיילים במצוקי הנחל.

לצערנו הרב, מערה זו, כמו מערות רבות אחרות חובלה על ידי מטיילים ששברו בה נטיפים וזקיפים אך למרות זאת היא עדיין נותרה מערה יפה ומרשימה.

הכניסה למערה לא נראית מרשימה במיוחד ובקלות אפשר לחלוף על פניה.

בקטעים מסוימים של המערה צריך לזחול ולטפס בסולמות ולכן הכניסה למערה מתאימה רק לבעלי כושר מינימלי, ועשויה להקשות מעט על ילדים קטנים ועל אנשים גבוהים במיוחד.

 

רשות הטבע והגנים ביצעה הסדרה למסלול ההליכה במערה, המשלב דרגיות ומסומן במחזירי אור.

הנטיפים במערה נוצרו כתוצאה מהמסה קרסטית בסלע הגיר של המערה.

חשוב לזכור שאם נוגעים בנטיף, הורסים ומעכבים את קצב גדילתו.

במערה נמצאת אוכלוסיית עטלפי חרקים, הנמצאים בסכנת הכחדה.

בחורף העטלפים נכנסים לתרדמת וכל הפרעה עלולה לגרום למותם בהעדר חרקים זמינים כמקור למזונם, כך שהכניסה למערה אסורה בחודשים נובמבר עד מרץ.

 

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!