הפתעות על דרך דיפנבייקר

כתבתי בעבר על שער הגיא וחשיבותו במאבק על פרוזדור ירושלים בשנת 1948.

לא סתם אחד השירים הזכורים יותר מדור התש"ח הוא "באב אל ואד".

אבל היה צריך להגן על כל הפרוזדור והכוחות הישראלים עשו זאת עם משלטים, שאת חלקם ניתן לראות עד היום.

בואו ונצא לטיול על דרך דיפנבייקר, בעקבות המשלטים.

ועל הדרך נגלה גם מקומות מרתקים אחרים בדרך!

צילום: רן רותם

דיפנבייקר – האיש ודרכו

נתחיל בשאלה – מי היה ג'ון ג'ורג' דיפנבייקר?

הוא כיהן משנת 1957 ועד שנת 1963 כראש ממשלת קנדה והיה ידיד נאמן של ישראל.

אנו זוכרים לו במיוחד את זה שיזם חקיקה בפרלמנט הקנדי שהתנגדה באופן רשמי להחלטת האו"ם להגדרת הציונות כגזענות.

לכבודו, נפרצה הדרך על ידי קרן קיימת בשנת 1975.

חלק מהדרך עוברת על "רכס המשלטים".

מוצבים שחלקם החליפו ידיים במהלך הלחימה ובסופו של דבר נפלו לידי ישראל, כאמור,וחלקה על דרך רומית.

הדרך נועדה (עם קצת זמן ורצון) להליכה ברגל.

נתחיל את הטיול הממונע שלנו ליד הישוב יד השמונה.

נחלוף על אזור חקלאי בראש נחל אילן ומספר בריכות מים של חברת "מקורות".

אחרי כמה קילומטרים של נסיעה בדרך עפר חקלאית זו, נגיע להתחלתה הרשמית של דרך נופים ע"ש דיפנבייקר.

לדרך יש שער כניסה של ממש, חניון למטיילים בתוך מחצבה נטושה ותצפית על "אנדרטת פורצי הדרך".

האנדרטה תוכננה על ידי הפסלת נעמי הנריק ונחנכה בשנת 1967.

היא מורכבת ממוטות של פלדת אל-חלד ש"מזנקים" לעבר ירושלים ונשענים על מוטות קצרים יותר, מתחת.

הגישה למקום לא אפשרית מהנקודה בה אנו עוברים וקשה ומסוכנת בכל מקרה.

אבל אני יכולה לספר לכם שעל האנדרטה רשומה הקדשה לפורצי הדרך ומגיני ירושלים והפסוק ”למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט“ מספר ישעיהו.

משלט בדרך בורמה
צילום: Ori~

יפן בדרך לירושלים

אתר שכן נוכל לגשת אליו הוא אתר המשוריינים.

שחזור של אותם רכבים עם שריון מאולתר שנסעו, לעתים תחת אש והביאו אספקה לירושלים הנצורה.

השימוש בדרך המסוכנת נפסק עם פריצת "דרך בורמה".

בהמשך הדרך, נגיע גם לגן יפני לזכר האב טקג'י אוצוקי, כומר יפני שייסד את "אגודת הנוצרים היפנים ידידי ישראל".

מדהים לפגוש גן באסתטיקה יפנית בהרי יהודה, עם שבילים מתפתלים, ודגם של קטע ממפת ישראל העשוי ממגוון אבנים, חול ואדמה.

יש במקום גם פינה לכבודו של אולמרט, בתפקידו כראש עיריית ירושלים ואשתו עליזה.

מכאן, אפשר לעשות סטייה מהמסלול ולהגיע לחורבת עלקת.

זהו בית חווה מהתקופה העות'מאנית.

מסביבו צומחים עצי שקד ומפוזרים שרידים של מספר בתים נוספים שהשתמרו פחות טוב ממנו.

פריחת עצי השקד היא בפברואר ואני נורא מקווה שתספיקו לראות אותם בפריחתם.

אם לא השנה, אז בשנה הבאה.

העלקת, אגב, היא צמח טפילי שפוגע בחקלאות, אבל זהו טפיל עם פרחים יפים במיוחד.

לדוגמה, למין העלקת שנקרא "עלקת חרוקה" יש פרחים לבנים עם נימים סגולים בולטים.

מה שאין לעלקת הוא כלורופיל.

כלומר, אין לו עלים ירוקים שעושים פוטוסינתזה והוא מוציא את החומרים שהוא צריך מהצמח עליו הוא יושב.

עוד נקודה שנוכל להגיע אליה, אם סטינו מהמסלול לעין עלקת היא מצפור רפא, שצופה לכיוון חורבת מצד.

המצד או מצדית המדוברת היא נקודה מבוצרת קטנה שחלשה על הדרך הרומית העתיקה לירושלים.

לא רחוק משם ריכזו את אבן המיל שעמדה פעם לצד הדרך.

פורץ מחסומים מתקופת מלחמת העצמאות
צילום: Ehud Amir

תצפית מהמשלט לעבר

אחרי שנחזור לדרך דיפנבייקר, נוכל להמשיך בטיול שלנו.

נגיע למצבת זיכרון לזכר האלוף עוזי נרקיס.

מי שפיקד על הכוחות ששחררו את ירושלים במלחמת ששת הימים.

מכאן אפשר לראות את מבני החווה של שער הגיא, שמציינים את נקודת הסיום שלנו.

עוד נסיעה – ועוד פינת הנצחה, הפעם לזכר זבולון המר, שר חינוך בעבר, עם חורשה יפה של עצי אלון.

מכאן אפשר להגיע למשלט 7.

המשלט הוחזק על ידי כוחות מ"צבא ההצלה של קאוקג'י, ונכבש על ידי כוחות מחטיבת הראל של הפלמ"ח.

לאחר מכן, כוחות של גבעתי החזיקו את המקום, אל מול הפגזה מצבא ההצלה.

אפשר לראות כאן את האנדרטה ללוחמים ולהרגיש עד כמה היה חשוב המשלט.

כביש 1 של היום נצפה בצורה טובה מהמשלט, עם תנועה שזורמת מהשפלה וחזרה.

בהמשך הדרך נגיע למרגלות משלט 10, הקיצוני שבמשלטים.

כאן השתמרו תעלות קשר ושרידי עמדות ומעליהן לוחות פח.

המשלט שימש כמוצב גבול צה"לי עד שנת 1967.

שווה לעלות למוצב.

שם ננסה לדמיין איך זה הרגיש לשמור על גבולות המדינה הצרים בשנים הראשונות לקיומה.

משלט מתש"ח על דרך דיפנבייקר,
צילום: תמר הירדני

מעיין פתוח ומעיין סגור

אם נבחר להמשיך בכיוון נחל אילן, נגיע לעין עלקת שם נראה שתי בארות.

לצד אחת הבארות נעשה הפסקה תחת עץ אקליפטוס ענקי, שינק ממימי המעיין וצמח לגודל מפלצתי ממש!

הדרך למקום עשויה להיות משובשת, תלוי ברמת התחזוקה ובעונה ולא מומלצת לרכבים פרטיים בכלל.

בהמשך, אפשר לראות את עין הלר.

מעיין מלאכותי שהוקם מעודפי מים על ידי עובדי מקורות, לזכר עובד החברה אברהם הלר, שנהרג בהתהפכות אוטובוס.

כשבדקתי, הכניסה למקום הייתה נעולה, אבל אולי לכם יהיה יותר מזל.

לבסוף, נגיע לשער הגיא עצמו.

אבל הוא מסיפור אחר!

כבר כתבתי עליו, אז אתם יכולים למצוא את המאמר ופשוט להמשיך לטייל וליהנות!

טיול בעקבות מלחמת 48'
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

אם אהבתם את הכתבה על דרך דיפנבייקר באזור ירושלים, אל תפספסו את הכתבה החדשה על נחל כפירה

טיול באזור ירושלים יכול להתחבר גם עם טיול בסובב ירושלים