לפעמים, יש תחושה שכל מרכז הארץ כבר מזמן התכסה בבטון ונמצא בשלבי פיתוח ובנייה שונים.
יש משהו בהרגשה הזאת – אבל עדיין יש פנינות טבע ירוקות ואטרקציות אחרות – מקומות לברוח אליהם מן ההמולה.
הצטרפו אליי לחיפוש אחרי הטבע במקומות במרכז הארץ סובב ירושלים.
ואולי תמצאו את הפינה הפרטית שלכם!
סיור בהרי ירושלים עם אחת מקבוצות המטיילים שלי
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
"בשנה הבאה בירושלים הבנויה!"
אמרו היהודים במשך אלפי שנים, אופטימיים כתמיד.
אבל אנחנו נתחיל את הביקור שלנו בירושלים הלא בנויה, עם המים הזורמים של עין מקלף.
איך מגיעים?
תציצו רגע מתחת לגשר החדש של כביש אחד, מרחק של כמה מטרים ותגלו מקום מקסים ומוסתר מעיני כל.
אפשר לחנות ליד המבנים של חברת החשמל ומשם – זה כלום הליכה, אפילו לא קילומטר.
ומה הפרס שמקבלים בסוף?
בריכה קטנה וחביבה ביותר, מוצלת על ידי העצים מסביב.
אפשר וכדאי להוריד נעליים לשכשך רגליים במים המזמינים.
אולי תראו גם דגים קטנים שגרים בבריכה.
אפשר בקלות לראות את זרימת המעיין ואת הנקבה ממנה הוא זורם, למרות שזה לא מומלץ להיכנס, בגלל החרקים שגרים בפנים.
למעיין, או ליתר דיוק לשם המעיין יש סיפור מרתק.
אריה לייב מקלף, איש העלייה הראשונה ואחד מוותיקי מוצא, היה אהוב ומוערך בישוב.
אחרי הכל, הוא החזיק ספריה פרטית נרחבת ממנה יכלו התושבים לשאול ספרים והיה לו את הפטיפון היחיד בישוב.
במאורעות תרפ"ט (1929) הוא ומשפחתו הותקפו על-ידי ערבים מהכפר הסמוך קאלוניה.
וחמישה בני משפחה נרצחו במקום, מקרה שזעזע את היישוב היהודי בארץ.
בנו, מרדכי היה אחד מאלו ששרדו ולימים הפך לרמטכ"ל השלישי של צה"ל והאיש הצעיר ביותר אי-פעם שהיה בתפקיד.
המעיין נקרא על שמו של מרדכי.
בית מקלף, בניין חד-קומתי מאבן ירושלמית, ממשיך לעמוד על תילו כבר כמעט מאה שנה.
מעיינות בסובב ירושלים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
בכלל, סביבת מוצא בורכה במקומות ירוקים ויפים.
בין מחלף מוצא למחלף גולדה מאיר נמצא פארק עמק הארזים.
המסלולים קלים ונוחים, להולכים רגל וגם למדוושים באופניים והכל מסביב ירוק ומזמין.
אבל לאן אנו מדוושים, אתם שואלים? ובכן, יש כאן מספר מקומות שאסור לפספס.
אם נהניתם מהמעיין הקודם, תהנו גם מעינות תלם, היכן שנחל לוז נפגש עם נחל שורק.
יש כאן לא אחד, לא שניים אלה שלושה מעיינות!
המעיין הצפוני נחבא בתוך סבך של שיחי פטל וקיסוסית קוצניים ומזין גם מספר עצי תאנה.
תוכלו לראות מבנה של חברת מקורות שמצא לידו, אבל קשה לראות אותו.
המעיין המרכזי פחות "ביישן".
אתם תראו את אבן הבריכה המטויחת עליה הוא זורם בקלות רבה, וכך גם את עדשת המים הזעירה שצומחת על המים.
אתם כנראה ראיתם את הצמח הזה, אם טיילתם בארץ,
זהו צמח המים הרב שנתי הזעיר הנפוץ בעולם!
זהו צמח עמיד ומכפיל את הביומסה שלו תוך פחות מ-48 שעות – לא צריך לדאוג לו.
תוכלו לרדת לבריכה במדרגות, בזהירות.
מבט לעבר גשר הרכבת מעל עמק הארזים
צילום: מורה הדרך רן רותם
המעיין הדרומי והאחרון מתהדר בבית משאבות מתקופת המנדט ומוביל אותנו לשאלה:
מי ישב כאן ומי נתן למקום את השם "עמק הארזים" ?
ובכן, היו מספר ניסיונות ציוניים ליישב את המקום, אבל אנחנו נתייחס לזה של שנת 1923.
הגיעו לכאן שמונה משפחות שהתיישבו על חורבות ישוב בית טולמה והתכוונו להקים במקום בית ספר חקלאי לבנות דתיות.
הם קראו לאזור "עמק הארזים".
אבל היכן הארזים?
ובכן, אנחנו חושבים שהמתיישבים קצת טעו, ראו ברושים, קראו להם ארזים והשם השתרש.
המתיישבים דווקא לא – הם נאלצו לעזוב בפרעות תרפ"ט, אותן פרעות שהזכרנו קודם.
ההריסות שתראו במקום הן בעיקר אלו של הכפר בית טולמה, שחרב במאה ה-19.
המסלול הנוח מתאים לכל המשפחה.
אבל הצעירים ביותר או הצעירים ברוחם ישמחו לשחק במגוון של משחקים שבנתה החברה להגנת הטבע בחניון תלם.
כל המשחקים בין אם זה דמקה, מנקלה, צוללות, שחמט או מבוך, מותאמים לאקלים.
כלומר עשויים מאבן.
ובזמן שחלק מהמשפחה משחקת, חלק אחר יכול לשוטט בטרסות של עצי הפרי.
טיול במעיינות ירושלים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
יש עוד דבר מאבן בפארק הזה, אבל הוא פחות משמח – האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים.
האנדרטה, שבנה האמן אליעזר ויסהוף מצליחה לשלב בין דגל ארה"ב, בניין נוטה לקרוס וכנף של מלאך בדימוי אחד.
הבסיס המתכתי הובא מניו יורק, משלד הריסות מגדלי התאומים.
מסביב מוטבעים שמות של 2,980 איש שנהרגו בפיגוע שהגדיר את ההיסטוריה של תחילת המאה ה-21.
עוד צומח במקום עץ זית שנשתל לזכר קורבנות הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, בשנת 2018.
לאומן לבן חמוש בנשק חם ירה למוות ב 11 מתפללים, פצע שניים מהם וגם ארבעה שוטרים שבאו לעצור את הירי.
לעיתים רחוקות אני מסיימת כתבה בדקת דומייה, אבל זה חשוב הפעם.
כשתחזרו לטיול שלכם, אתם לא חייבים להיות עצובים בהמשך הדרך.
אבל תזכרו את אלו שלא יכולים לטייל או לשחק יותר ותחיו חיים יותר מלאים – גם בשבילם!
אנדרטת התאומים בהרי ירושלים,
צילום: מורה הדרך רן רותם
פתגם יהודי עתיק אומר – “במקום שיש שני יהודים, יש שלוש דעות”. בשנת 1931, חילוקי דעות ביישוב היהודי התפתחו לידי פילוג והביאו להקמתו של אצ”ל (ארגון צבאי לאומי) בירושלים. למרות התנגדותו של המיינסטרים הציוני, המחתרת הימנית השפיעה...
איך זוכרים אדם? האם זוכרים לו חסד נעורים, כשהיה יפה בלורית ותואר? האם זוכרים אותו בבגרותו, אישיותו מגובשת, דעותיו מוצקות ובוטחות - איש משכמו ומעלה? או שזוכרים אותו כמו שהיה בסוף, על כל הצלחותיו ומגרעותיו, מפוקח (או ציני)? אנחנו ננסה...
אני, אישית, אוהבת את האקלים המזרח-תיכוני שלנו. בין עונות החורף והקיץ, לעיתים קרובות יש ימים בהם אפשר לטייל בכל חלקי הארץ ולא להתגעגע למיזוג. אבל עונת החורף הגשומה קצרה יחסית וצריך לנצל את כולה לטיול בעקבות המים שירדו...
