אחרי המאמר על הפלישתים, התחשק לי לכתוב סיפור אחר – סיפור של שיתוף פעולה ואחווה בין העמים.
אנחנו זוכרים בהיסטוריה בעיקר את המלחמות, ההרס והדרמות הגדולות.
אך בין לבין, אנשים עסקו בחקלאות ובמלאכה, בנו ערים וכמובן עסקו גם במסחר.
ובעת העתיקה, כנראה שלא היו סוחרים טובים יותר מאשר הפיניקים.
שחזור ספינה פיניקית, המוזיאון הימי הלאומי
מקור: שועל
מוצא הפיניקים הוא מעמי כנען שישבו במישור החוף, בלבנון וצפון הארץ של ימינו.
השם "פיניקים" ניתן להם בידי היוונים וקשור לצבע הארגמן, אותו צבע יקר המציאות אותו הפיקו.
אבל הם ככל הנראה זיהו את עצמם ככנענים או כתושבי עיר המדינה ממנה הגיעו:
צור, צידון, ביבלוס (ג'בל), בארות (ביירות) ועוד.
האימפריות העתיקות הגדולות חוו את "הקריסה של תקופת הברונזה המאוחרת".
ועמי כנען, בהם הפיניקים, העברים והפלישתים, קיבלו פתח ועוצמה לבנות את עצמם.
בזמן שהישראלים נלחמו ובנו את השלטון המרכזי ואת בית המקדש, הפיניקים יצאו לשבעת הימים ועשו היסטוריה בצורה אחרת.
הפיניקים בנו מושבות מסחר בכל אגן הים התיכון: צפון אפריקה, ספרד, דרום איטליה ועוד.
אחת המושבות הוותיקות לחופה של ארץ ישראל הייתה באכזיב.
רוב המבקרים מגיעים לגן הלאומי אכזיב על מנת ליהנות מהים ולראות את כפר הדייגים הנטוש א-זיב, שנמצא במצב טוב למדי.
אבל יודעי ח"ן זוכרים את "מדינת אכזיב" שעליה הכריז אלי אביבי, אחרי ששכר שני בתים במקום.
אלי ישב כאן משנת 1952 ועד מותו בשנת 2018.
בבית המוכתר הקימו אביבי ואשתו את המוזיאון,
שם תמצאו פריטים רבים השייכים לפיניקים.
חלקם בני יותר מ-3,000 שנה!
בכמה מקומות מסביב לאכזיב,
בינהם תל אכזיב ותל א-ראס נמצאו פירי קבורה פיניקיים שנחפרו.
צלמית אישה מתרחצת שנמצאה בחפירות אכזיב
הוא ממצא חמוד במיוחד והיום נמצא במוזיאון ישראל.
כאן נראה גם תבנית מסכה פולחנית של נער צעיר.
עם התבניות הללו הפיניקים יצרו מסכות זהות לחוגגים.
מסכות אלו ונוספות, לדוגמה מסכות של ראש שר ומסכה גרוטסקית של פני אישה.
חוף אכזיב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
כמו שהזכרתי, אחד מענפי היצוא החשובים של הפיניקים היה צבע הארגמן.
לא רחוק מחוף בצת נמצאות "מִשְׂרְפוֹת מַיִם",
ישוב שמוזכר בתנ"ך בספר יהושע.
כשתגיעו, תראו בריכות שנוצרו מחציבה של אבן,
בקרבת חוף הים, דרומית לראש הנקרה.
הבריכות שימשו לאידוי מלח וגם, כנראה, לגידול החלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן, הצבע היוקרתי ביותר בעולם העתיק.
עדות נוספת לתעשייה הפיניקית נמצאת ליד חיפה בשקמונה.
הפיניקים יישבו במקום מחדש, אחרי שנחרב במאה ה-13 לפנה"ס.
כאן יש שרידים גם לייצור הארגמן וגם בתי בד צפופים.
אגב, הבריכה המעוגלת שמלאה במי ים ששימשה לגידול החלזונות היום משמשת לטבילת החיפאים ונקראת אצלנו "הג'קוזי".
המקום נכבש על ידי דוד המלך, כנראה, והיה חלק ממלכת ישראל (בית עמרי) לאחר הפילוג.
צלמיות שנמצאו במקום מעידות על השפעה פיניקית-כנענית על תרבות בני ישראל.
דוגמה טובה לכך היא צלמית חרס דמוית פעמון משקמונה של אישה שמנגנת בתוף מרים.
מאבק בהשפעה זו, הנקראת גם "עבודה זרה", תועד בתנ"ך בסיפור המאבק בין אליהו הנביא לנביאי הבעל ומקושר ל"מוחרקה", אתר על הר הכרמל שכתבתי עליו בעבר.
"הג'קוזי", בת גלים, חיפה
צילום: רן רותם
אם אתם רוצים להכיר את הפיניקים מקרוב, בואו לתערוכת קבע בנושא במוזיאון הכט בחיפה.
למקום הזה הגיעו מיטב המיצגים שנמצאו בחופי הארץ. תראו עבודות של אמנים פיניקיים בזכוכית, בשנהב וחימר.
כאן יש התייחסות מיוחדת לדת הכנענית-פיניקית, שנפוצה איתם ברחבי הים התיכון ומעבר לכך.
מקום מיוחד מוקדש לארכיטקטורה של נמלים,
שהפיניקים תרמו המון לקידומה.
ואם כבר הגעתם למוזיאון הכט, אתם חייבים לבקר את הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, מסוף המאה החמישית לפנה"ס.
הספינה היא ספינת סוחר מעץ.
העובדה שהעץ שרד 2,500 שנה היא לא פחות ממדהימה ויש ממצאים ספורים מהסוג הזה בעולם כולו.
יחד עם הספינה נמצאו כלי עבודה, כלי בישול, חבלים ועוד
שנתנו לארכיאולוגים הצצה על חיי הימאים באותה תקופה.
כדי להשלים את המלאכה, הם בנו ספינה לפי דגם הספינה העתיקה והשיטו אותה במעגן הקישון בשנת 2016.
מודל של ספינה פיניקית, עם ראש סוס וזנב דג,
נמצא במוזיאון הימי הלאומי, גם הוא בחיפה.
אגב, הספינה מופיעה גם על סמל העיר ביירות.
תל דור, אחת מערי הפיניקים
צילום: רן רותם
אם אתם רוצים לראות עד כמה הפיניקים השפיעו על המסחר, אתם יכולים לראות את מטמון עוספיה.
הכסף נאסף כמס בארץ, אבל רוב המטבעות –
שקלים וחצאי שקלים – הם מהעיר צור.
זה לא יוצא דופן – המטבעות הפיניקים נדדו בכל הסביבה ונמצאים במספר מטמונים, בים וביבשה.
על פני השקל הצורי: ראש הרקולס-מלקרת, ועל גב המטבע הצורי: עיט ניצב על חרטום ספינה.
הרקולס הגיבור – האל נדד לצור בהשפעת היוונים והתמזג עם האל הפיניקי ל"בעל צור" או בשמו האחר "מלך קרת", מלך הקריה.
כן, עברית ופיניקית קרובות מספיק עד כדי שניתן להבין פיניקית עתיקה בקלות יחסית.
מטמון עוספיה הוא מהתקופה הרומית,
בהם במקום מטבעות יש מטילי כסף ו"בצעי כסף" – פיסות מהמטיל ששימשו במסחר לפני שהמציאו מטבעות.
המטמון נמצא במוזיאון הכט ומטמונים נוספים נמצאים במספר מוזיאונים שונים ברחבי הארץ.
ניתן גם להרחיב עוד ועוד על תרומתם של הפיניקים לייצור זכוכית.
או על ההיסטוריה של המושבה הכי מפורסמת שלהם, קרתגו, ומלחמתה ברומאים.
אגב, קרתגו זה עווית של "קרת חדשת" – העיר החדשה.
או על סיפורו של חנו הספן גם אפשר להמשיך לספר.
הוא שט מהעיר קרתגו מעבר למיצר גיברלטר והגיע עד מרכז אפריקה ותיעד לראשונה את הגורילות.
ניתן להמשיך ולספר גם על תרומתם לבניית מקדש שלמה ובעצם, גם לבניית בית שני.
אבל זה הזמן לסיים ולהמליץ לכם לתור את הארץ בעקבות בני דודנו מהעת העתיקה, הפיניקים.
ספינת סוחר מסוג היפוס
מקור: NMB
נחל עמוד שמורת טבע שבה עובר ערוץ של נחל איתן, ובו צמחיית גדות נחלים מפותחת. המעיינות הנובעים בתחום השמורה והנחל הזורם בה הם בתי גידול חשובים של בעלי חיים האופייניים למקומות לחים ובמיוחד של דו־חיים, שאתרי הרבייה...
קצרין היא ישוב פסטורלי יפהפה וירוק בגובה של מאות מטרים מעל גובה פני הים. זהו הישוב היהודי הגדול ביותר ברמת הגולן ובירתה. הוא יושב על שני כבישים ראשיים, 91 ו-87 וכל ביקור בגולן הצפונית והמרכזית עובר דרכו. זהו...
הקיסר הגרמני לא היה ראש המדינה הראשון ולא האחרון שביקר בארץ ישראל בביקור רשמי ורב-הוד. אבל הביקור בן חודש וחצי השאיר חותם בלתי נדלה על הארץ. לכן שווה לתור אותה בעקבות וילהלם השני ופמלייתו וגם להכיר את...
