אני, אישית, אוהבת את האקלים המזרח-תיכוני שלנו.
בין עונות החורף והקיץ,
לעיתים קרובות יש ימים בהם אפשר לטייל בכל חלקי הארץ ולא להתגעגע למיזוג.
אבל עונת החורף הגשומה קצרה יחסית וצריך לנצל את כולה לטיול בעקבות המים שירדו מהשמיים.
בגלל זה, אני מוציאה שלוש כתבות
המלצות לטיולים שמתאימים במיוחד לעונה.
שימו נעלים מתאימות ולכו ליהנות!
נתחיל במורדות הגולן,
שם נתפוס את המים לפני שיגיעו לכנרת.
נגיע לצומת מחניים ונפנה לכביש 91 ואז לכביש 918 שמחבר בין הקיבוצים גדות לגונן.
לא לפספס את הפנייה לנחל הראשון במסלול שלנו – עין תינה!
הנחל הראשון בו נבקר הוא עין תינה.
הנחל מצדיק את השם שלו (תינה – תאנה בערבית).
לאורך זרימתו יושבים לא מעט עצי תאנה מבסוטים,
אקליפטוסים תמירים וצמאים ועוד צמחים שמחים שנהנים מהזרימה החורפית.
עצי תאנה מסויימים יכולים לשמש כסככה למטיילים ומקום מושלם להפסקת קפה קטנה.
חדי העין יוכלו לזהות בדרך קנה מצוי, גומא ירקון ועוד.
הליכה בין שיחי הפטל בעין תינה.
צילום: Zion Susi Photography
אתם לא תצטרכו להיות חדי עין כדי לראות את אירוס הענף
פרח זהוב ומקסים שפורח בעונה.
אני מקווה שכולם הצטיידו להליכה במים,
כי זהו מסלול רטוב וסלעי בחלקו.
נדלג כמו עיזים חינניות בין אבן בזלת למעיין ונהנה מהדרך.
הדרך עצמה לא ארוכה במיוחד – תוך זמן קצר,
בין 20 דקות לחצי שעה נגיע למעיין שפורץ מתוך צינור ובריכה רחבה.
מקום מעולה להשתכשך ולעשות מקלחת שדה מאולתרת.
למי שמעדיף לא להביא בגד ים, יש מסלול יבש מקביל, אבל בינינו – למה לא להירטב קצת!
הליכה במים בעין תינה.
צילום: Zion Susi Photography
מי שאוהב לשלב את הטבע שלו עם קצת היסטוריה מוזמן לעין דבשה,
שגם הוא יושב על כביש 918, חצי קילומטר בלבד מהפנייה לעין תינה.
האטרקציה הבולטת כאן היא טחנת הקמח העתיקה שהופעלה בכוח זרימת המים.
הטחנה נבנתה בימי העות'מאנים ושוקמה על-ידי אנשי קיבוץ גונן בשנות ה-80 של המאה ה-20,
אבל כרגע לא מפעילים אותה. רוצים לדעת איך היא פעלה?
עין דבשה
צילום: נחום זק
הטחנה נבנתה משתי קומות
קומת אבן הריחיים העליונה וקומת גלגל המים התחתונה.
המים הגיעו באמת לקומה העליונה – ונפלו על הגלגל בתחתונה.
הגלגל הסתובב ואיתו אבן הריחיים בקומה למעלה.
שם עבד הטוחן, כשהוא מזין את הגלגל בגרגרי חיטה ואוסף את הקמח שנוצר.
הנה, עכשיו יש לכם משהו מעניין לספר לילדים!
וזה מסלול קצרצר ומושלם עבורם.
תוכלו להציץ ביחד לתוך הטחנה ואז לעבור בין גפנים ופטל קדוש,
ללכת לאורך אמת המים,
לעקוב אחרי הזרם ולראות את זרימת המעיין של עין דבשה,
שמזין את הזרם.
כל המסלול כולו, הוא כ-300 מטר, קליל ונוח לכל גיל.
אפשר גם להשתכשך בזרם או לטפס (בזהירות) על הטחנה כדי לתצפת על הסביבה.
מבט אל תוך התחנה בעין דבשה.
צילום: נופר טל
אם אתם אוהבים לינת שטח,
תוכלו להגיע לחניון דרדרה ולשלב בטיול שלכם עוד קצת טבע
ועוד הרבה היסטוריה בחניון דרדרה – אשמורה.
תחנו את הרכב וחצו גשרון קטן מעל מים שוצפים לכיוון מקום הלינה שלכם,
מתחת לעצי האקליפטוס.
אם נשאר זמן לפני השקיעה,
תוכלו לתור אחר צמח נדיר לאורך נחל אשמורה – כדורן ענף, צמח מוזר ומעניין.
לאורך השנים, נעשו מספר ניסיונות להתיישב במקום
בשנת 1942 יישבו אנשי חולתה את המקום לראשונה,
החלו לעבד את האדמות והקימו נקודת התיישבות זמנית שכללה מגדל תצפית, מזח לסירות וחומת אבן מסביב.
הנקודה היתה חשובה גם בגלל שהיתה נקודת הברחה חשובה למעפילים מסוריה.
בשנת 1947 העבירו המתיישבים המקוריים את דרדרה לגרעין ההתיישבות של קיבוץ אייל.
אחת מנקודות הביצור בדרדרה.
Attribution: Dr. Avishai Teicher
אלו היו כאן במהלך מלחמת הקוממיות ושילמו מחיר כבד
בהתקפה סורית אחת נפלו שלושה חברי קיבוץ וחמישה עשר נפצעו, מתוך 30 חברים.
לזכר הנופלים בהתקפה זו הוצב באתר גלעד מאבני בזלת.
הקיבוץ היה בשטח המפורז וחברי הקיבוץ עברו להתיישב במקום אחר.
ניסיון נוסף להיאחז במקום היה על-ידי קבוצת "גוברים" בשנת 1951.
אלו החזיקו כאן כשנה וחצי והקימו גשר צף,
אבל עזבו והשאירו את המקום לצה"ל, שהחזיק את המקום עד שנת 1967.
במלחמת ששת הימים, בפעולות בסביבה נפלו כשלושים חיילים.
אחרי 67', רוב העמדות הופצצו כדי להקל על חקלאות, אבל נותר בונקר "למזכרת".
המקום שוקם על-ידי חברי קיבוץ אייל ויש מספר שלטים שמספרים את סיפור המקום.
אנדרטת הזיכרון בדרדרה.
Attribution: Dr. Avishai Teicher
זהו להפעם.
אני בטוחה שכל אחד ימצא משהו מרתק במסלולים של היום.
מי שקרא את המאמרים האחרים שלי יכול לשים לב שכתבתי על קרבות חשובים שהיו באזור המפורז,
לאחר שביתת הנשק של 49' ("ושקטה הארץ").
תוכלו לנצל את הקרבה הגיאוגרפית ולהינות מסיור עשיר ומרתק – או כמה סיורים, לבחירתכם.
צריך רק לבחור וליהנות!
עד עכשיו, כתבנו על פרחים מאוד ישראלים - הרקפת והכלנית. היום נעבור לפרח מאוד בינלאומי - האִירוּס. הצורה הייחודית של הפרח הזה הפכה אותו לסמל משמעותי בעולם. כמו העמים והתרבויות בעולם, יש לפרח הזה זנים מגוונים, שרבים מהם...
מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל הוא מנזר כרמליתי על צלע הכרמל המערבית שנקראת עד היום “הכרמל הצרפתי” ומשקיפה לים, המרחב בו ממוקם המנזר והאלמנטים סביבו מלמדים על שלבים רבים...
דמיינו לכם סצנה כזו – האב חוזר הביתה מבית הכנסת עם הבנים, ואחרי כמה ברכות ושירים לכבוד יום הקודש שנכנס, הוא מוזג יין קידוש לגביע מתכת, מברך ונותן לכולם לשתות. הנה, נכנסה השבת. ומה עם סצנה אחרת?...
