ושקטה הארץ – קרבות ברמת הגולן

נגמר המאבק על עצמאות ישראל,

צבאות ערב נסוגו לגבול שנקבע,

נחתמו הסכמי הפסקת אש ושקטה הארץ ל….רגע,

מוסרים לי באוזנייה שלמרות הפסקת הלחימה הרשמית,

ההתקפות על ישראל לא פסקו.

מרצועת עזה המצרית וממחנות הפליטים באיו"ש חדרו לארץ פדאיון.

הם פגעו בכל ישוב יהודי אליו הגיעו,

בירושלים תקריות צלפים הפכו לשגרת יום-יום וברמת גולן…

על קרבות ברמת הגולן נדבר בכתבה של היום.

צה"ל והסורים – היכרות מוקדמת

בגזרה הצפונית בשנת 1948 התמודד היישוב עם שני כוחות ראשיים

הצבא הסורי, עם נשק מודרני ו"צבא ההצלה", ארגון מתנדבים בחסות הליגה הערבית,

בו הציוד, רמת האימונים והמורל היו, איך להגיד, לא אחידים.

עם זאת, גם הכוחות של היישוב לא היו מוכנים באופן מלא להתמודדות עם צבאות ערב, כשאלו פלשו.

אחד הישובים שעמדו בדרכם של הפולשים מהצפון היה משמר הירדן,

מושבה שנבנתה בחלקה על ידי גרעין בית"ר.

זה היו ברור שהמושבה תהיה לאזור קרבות לכל מי שיכל לקרוא מפה.

מצד אחד, היא עמדה על ציר תחבורה ראשי, כביש 91 של ימינו.

ומצד שני, היא היתה גלויה לחלוטין לסורים שישבו על הגולן.

חזרה לצד אחד, כוחות ההגנה עזרו לבצר את המושבה ופיצצו את גשר בנות יעקב,

כדי לעכב תגבורת סורית אפשרית.

מצד שני, הם מנעו מתגבורת של אצ"ל להגיע למקום.

על גשר בנות יעקב ומצד עתרת כתבתי בעבר ואתם מוזמנים לקרוא ולשלב אותו עם הביקור באזור.

עד הכדור האחרון

נראה שהסורים התכוננו היטב

בתחילת יוני 1948 תקפו את המושבה,

תוך כדי שימוש בארטילריה וכוחות אוויר וגם פעולות הסחה בישובים הסמוכים.

שתי התקפות כשלו, אבל ההתקפה השלישית הייתה זאת שהכריעה.

הסורים תקפו בכוח חטיבתי מלא

ויחידה קטנה יותר הצליחה לחדור ליישוב מצדו הלא מוגן וניתקה לוחמים אחד מהשני.

הקרבות בין העמדות הישראליות המנותקות נמשכו זמן רב,

אך ללא הועיל ו-39 מגינים נפלו בשבי הסורי.

הגל-עד באתר משמר הירדן.
צילום: Green Lady

המושבה נהרסה והסורים המשיכו לאיים על הצפון מעמדה זו עד סוף המלחמה.

אפשר לבקר בין בתי המושבה ההרוסים,

לראות את המרתף בו הסתתרו אחרוני המגינים ולהצדיע לנופלים באנדרטה שבמקום.

נקודה נוספת בקו ההגנה של הצפון הייתה בח'ירבת ירדה,

בה בתי מידות ערביים עברו לסורים ואז חזרה לידיים ישראליות, תוך כדי אבידות רבות.

אחד מבתי משמר הירדן ההרוסים.
צילום: Green Lady

גולן מפורז זו מילה קשה

בתום המלחמה, הסורים והישראלים חתמו על הסכם הפסקת האש בחסות האו"ם.

הטקס התבצע על גבעה 232, סמוך למחניים.

השטח בין המדינות הפך למפורז.

מהצד הסורי, פיקחו על שביתת הנשק מבית המכס העליון המפורסם,

מקום שכרגע נמצא בשלבי שיקום בדרכו להפוך למלון.

כבר היום ניתן לראות את הקווים המודרניסטים של הבניין.

הוא נבנה כדי להזכיר למקומיים בסְפָר הסורי את אדוני הארץ הצרפתים.

מה ניתן לעשות בשטח מפורז?

על זה היו בדיוק היו המחלוקות, שלעתים נפתרו תוך שימוש בנשק.

לפי ישראל, זהו שטח ישראלי שאליו אסור להכניס כוחות צבאיים ולפי הסורים

שטח הפקר, בו אסורה פעילות מסוג כלשהו.

אנשי הקיבוץ תל קציר יצאו לנסות ולתפעל את מלון "המרפא",

בסמיכות לחמת גדר של ימינו, אך נבלמו על ידי חיילים סורים.

במסגרת ניסיון לממש את הריבונות בכוח בשטח באפריל 1951,

נשלחו למובלעת אל-חמה 19 חיילי צה"ל לבושים במדי שוטרים,

ואיתם קצין וסמל ממשטרת ישראל.

החיילים הסורים דרשו מהם לעצור וכשלא עצרו

פתחו באש מאחור והרגו שבעה חיילים מהסיור.

צה"ל הגיב בהתקפה מהאוויר מבסיס חצרים.

לזכר שבעת חללי צה"ל בתקרית הוקמה אנדרטת "יד לשבעה" לצד כביש 7599,

כ-200 מטר מזרחית לצומת חמת גדר.

האנדרטה על הכביש העולה לרמת הגולן מחמת גדר.
צילום: Green Lady

בית המלון, מבנה דו-קומתי מרשים מאבני בזלת,

עוד קיים ונחשב לנקודה הראשונה ב"שביל אלי כהן",

שביקר במקום בשנת 1962.

הקומה השלישית הייתה בתהליך בנייה מבלוקים מודרניים,

ונראה שלעולם לא תושלם.

מבנה המלון על הירמוך כאשר הקומה השלישית עדיין בבנייה.
צילום: Zion Susi Photography

הסלמה – מְפָּרוֹת להָפרוֹת

הניסיון הסורי לכפות שליטה באזור המפורז זכתה לשם "קרב תל מוטילה" והיה מדמם אף יותר.

הסורים חימשו בדואים מקומיים ועודדו אותם להיכנס לאזור המחלוקת.

כוח גולני מגדוד 13 יצא לגרש את הבדואים ואת העדרים שחצו לתוך האזור ונפגע מאש כוחותנו.

הסורים ניצלו את שעת הכושר ושלחו פלוגה למקום.

בהמשך הקרבות, עברו הסורים מעמדה בתל מוטילה לעמדה במשלט "הדמות" הסמוך.

אתר הקרבות בתל מוטילה.
צילום: Zion Susi Photography

אחרי תמרונים הדדיים בשטח, תוך כדי אש,

כוח מגדוד 21 שהגיע כתגבורת תקף את משלט "הדמות".

הסורים על הגבעה התנגדו באופן עיקש ומפקד הכוח הישראלי ביקש אש ארטילרית ישירה

מהלך מסוכן בגלל הקִרבָה הרבה בין הסורים לישראלים.

עדיין חלוקות הדעות לגבי הנפגעים הישראלים בתקיפה זו.

הפעלת כוח אווירי לתקיפה הייתה בעייתית.

הישראלים זכו לגינוי על השימוש בחיל האוויר בתקרית אל חמא.

הם התכוונו להשתמש במטוסים להפחדה בלבד.

אבל נראה שיואל קוסטא, עולה מצ'כוסלובקיה,

לא הבין את הפקודה וירה במדויק ממטוס הספיטפייר שלו על הסורים.

הסורים נכנסו לפאניקה וכוח גולני גירש אותם משם, בניסיון השלישי.

הכוח הסורי עבר ל"בית הבק",

ממזרח לירדן ואתם תוכלו לבקר במקום היום ולשלב את הביקור עם סיור בבית צידה ושפך הירדן.

תאור הקרב על האנדרטה.
צילום: Zion Susi Photography

ביקור – וביקורת ליד רמת הגולן

למרות הניצחון הישראלי, היו אלו שחשבו שהתנהלות צה"ל בסיפור לא היתה תקינה.

מג"ד 13, רחבעם זאבי והפיקוד החטיבתי שהו הרחק מאזור הקרבות,

בוילה מלצ'ט שליד הכנרת ופיקוד על המבצע נפל לידיהם של מפקדים זוטרים יותר,

כמו סמג"ד סער, שפיקד ונפצע בקרב על משלט "הדמות".

וילה מלצ'ט שווה ביקור מיוחד מסיבות אחרות

זוהי וילה בסגנון בריטי-קולוניאליסטי שנבנה בנימין צ'ייקין, ממתכנני האוניברסיטה העברית.

בצמוד לתל מוטילה הוקם ב 1961 המושב אלמגור (מגור – פחד, כלומר אָל-פחד).

בתחומו נבנתה האנדרטה לאותם 41 הרוגים מכוחותינו שנפלו במקום ולצידה

מרגמה שהשתמשו בה בקרבות.

האנדרטה לזכר הנופלים בתל מוטילה.
צילום: Zion Susi Photography

הקרב, נמשך ארבעה ימים, דורש הסבר מעמיק ואני ממליצה בחום להגיע עם מדריך.

בנוסף, תוכלו לבקר בקיבוץ גניגר ולראות היכן נפל הטייס סגן יואל קוסטא עם מטוסו,

מספר חודשים בודדים מאז תל מוטילה.

בכך, נמנע ממנו להישפט על ירי ללא פקודה.

תוכלו גם לראות את חדר האוכל הישן של הקיבוץ,

הראשון מסוגו בתנועה הקיבוצית, שנבנה ע"י ריכרד קאופמן, עליו כתבתי בעבר.

המרגמה לצד האנדרטה בתל מוטילה.
צילום: Zion Susi Photography

התקריות ופעולות התגמול נמשכו עד שנת 1967 כלומר עד מלחמת ששת הימים.

אחרי המלחמה, הגולן עבר לידיים הישראליות וצפון הגליל הפסיק להיות איזור מטווח.

על זה בדיוק נדבר בפעם הבאה!

אם אהבתם את הכתבה על קרבות ברמת הגולן אולי תהנו מהכתבה על קרבות יום הכיפורים בגולן

יום טיול בעקבות קרבות ברמת הגולן יכול להשתלב עם טיול בעקבות אלי כהן

רוצים להכיר את מהלך חייו ולהתחקות אחר תחנות חשובות של המרגל אלי כהן?
סוף סוף להבין גם את ההיסטוריה של המרחב דרך הסיפור האישי של אלי כהן המרגל ?

סיור נהדר מצפה לכם איתי ברמת הגולן, ניתן גם לשלב בין סיפורי מורשת לבין סיפור חייו של המרגל