הרשמה לניוזלטר

    היחמורים מהכרמל ועד הכזיב

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      היחמורים מהכרמל ועד הכזיב

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        היחמורים מהכרמל ועד הכזיב

        מתאים לגמלאים
        מתאים למשפחות
        מסלול קווי
        רמת קושי גמישה - לפי קבוצה

        אני חושבת שאין יצור חי (לא מיקרוסקופי) בעולם שלא הושפע מפעילות האדם.

        חוץ מאולי אותם "מפלצות מעמקים" באוקיינוס העמוק שלא גילינו.

        בארץ, יש המון דוגמאות של חיות שנפגעו מציד או התיישבות אנושית.

        אבל אני בחרתי חיה אצילית במיוחד לדבר עליה היום – היחמור.

        היום נצא למסע בעקבות היחמורים!

        היחמור האחרון

        היחמור הוא סוג של פרסתניים ממשפחת האיילים.

        בסוג יש שני מינים – היחמור האירופי והיחמור הפרסי, שההבדלים בין המינים הם מינוריים בלבד.

        השם "יחמור" נובע מצבעו החום של החיה על בסיס המילה "חמרה".

        היחמור האירופי נכחד בארץ לגמרי עוד בתקופה התרבות הנטופית, שפעלה בארץ לפני כ-15,000 עד 11,700 שנה.

        לפיכך, הסיפור שלנו הוא בעיקר על היחמור הפרסי, Dama mesopotamica.

        כתבתי על אתרים מהתרבות הנטופית, כגון מערת היונים ומערת רקפת בעבר.

        היחס בין האדם ליחמור היה ברור לאורך השנים – צדנו ואכלנו אותם ולעיתים השתמשנו בקרניים המפוארות שלהם.

        יש שרידים פרה-היסטוריים המעידים על זה, עוד מהתקופה האבן הקדומה.

        היחמור כשר, ציד היחמור ואכילתו נחשבים לסמל סטטוס.

        הוא עלה על שולחנו של המלך שלמה וניצוד ב"פארקים מלכותיים" באירופה של ימי הביניים.

        בארץ, היחמור הונצח על שני פסיפסים מרהיבים – "פסיפס הציפורים", בו היחמורים נמצאים בתחתית הפסיפס, במשני ציד אמפורה.

        הפסיפס ניצב היום במוזיאון א"י בתל אביב.

        היחמור האחרון בארץ ניצוד כנראה לפני מאה שנה, בשנות העשרים של המאה ה-20 וזהו.

        לא היו יותר יחמורים בטבע או בגני חיות בארץ ישראל.

        מוזיאון ארץ ישראל

        פסיפס במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
        צילום: מורה הדרך רן רותם

        הטיסה האחרונה מטהרן

        למזלנו, זוהי רק תחילת הסיפור.

        למרות שבארץ אין יחמור אחד לרפואה, נראה שיש אחד אצל החברים שלנו, באיראן.

        כמו שאתם אולי זוכרים, משטרו של השאה האיראני היה פרו-מערבי והיה שיתוף פעולה הדוק עם ישראל.

        האירנים החלו בהצלת היחמור הפרסי עוד בשנות ה-50, מעדר של 24 פריטים בלבד.

        חלק מהיחמורים, שנחשבו אז נכחדים, הובאו לקונברג, גרמניה, תחת הפיקוח של ברון פון אופֶּל.

        זה מהמכוניות ובעלים של גן חיות, אבל היחמורים החדשים חזרו לאיראן, לפי ההסכמים.

        בשנת 1973 הגיע אחיו של השאה, הנסיך ששדגשדג לביקור בארץ.

        זה לא היה ביקור נימוסין.

        המטרה של הביקור בארץ הייתה למצוא יעל, לירות בו ולהביא את הקרניים הענקיות שלו לאיראן.

        היעל המתאים נמצא, אבל רק בחי-בר יטבתה.

        הנסיך הנדיב הציע מרסדס לאברהם יופה, מקים החי-ברים.

        אבל יופה ביקש משהו אחר.

        רק בשנת 1978 הוא זכה לקבל את מה שהובטח לו – גרעין רבייה של יחמור הפרסי, שקיבלו דרכון ועלו על המטוס בזמן שאיראן של השאה התמוטטה.

        כשארבע היחמורות הגיעו לארץ, התברר שהן בהריון והגרמנים עזרו בשני זכרים.

        מכאן החל להיווצר עדר היחמורים הגדול שנמצא היום בארץ.

        ואתם יכולים לבקר בחי-בר יטבתה, בדיוק כמו הנסיך מפרס ולראות פראים (חמורי בר), ראמים, צבאים, יענים ועוד – רק לא לירות, בבקשה!

        יחמורים

        חי בר יטבתה
        צילום: מורה הדרך רן רותם

        החיים החדשים שלי

        להביא יחמור לארץ – זו חצי עבודה.

        כאן צריך גם לעזור להם להתאקלם, להחזיק אותם בתנאים נאותים, כדי שמצד אחד ישרדו ומצד שני ילמדו לשרוד גם בטבע.

        עם המשימות האלו התמודד בהצלחה חי-בר כרמל, בו כבר בשנת 1995 היו לא פחות מ-160 יחמורים.

        מדי חצי שנה מועברים מספר יחמורים למקומות שונים בגליל ושם הם החלו להתרבות ולהקים עדרים משלהם.

        בגלל שהחי-בר איננו גן חיות, החיות מורגלות לתנאים דומים לטבע ומצליחות לשרוד "בחוץ".

        אם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות אותם בטבע בעצמכם.

        היחמורים שוחררו בסביבות נחל זיו במקור, אבל היום אפשר לראות אותם בכל הגליל המערבי.

        בעדשת המצלמה נלכדו גם יחמורים באיזור הר סאסא והתפשטות שלהם ממשיכה מזרחה.

        את התפשטות מגבילים כבישים ובעתיד אולי יגבילו גם הזאבים, שהיום "נעים" מערבה מכיוון רמת הגולן.

        באיזור יש היום בין 200 ל-300 פריטים, הריכוז הגדול ביותר של חיה זו בטבע.

        כמובן, זה מאתגר למצוא את היחמורים בטבע.

        אך תוכלו לצפות בגרעיני הרבייה של היחמורים הפרסיים ושל איילי כרמל לצד גרעין הרבייה של הנשרים ועופות דורסים אחרים.

        מהתנ"ך – להרי ירושלים

        יש עוד ריכוז של יחמורים בארץ, ששוחרר בשמורת נחל שורק, בהרי ירושלים.

        כאן, השחרור התבצע על בסיס גרעין הרבייה של הגן החיות התנכ"י וצלח הרבה פחות.

        בגלל שהיחמורים היו רגילים לרעשי הרכבת, היו כאלה שלא נזהרו ונדרסו.

        עם זאת, האוכלוסייה התייצבה על מעל 60 פריטים, לפי נתונים אחרונים.

        תוכלו לראות את גרעין הרבייה ירושלמי בעצמכם, אבל זה יהיה מדהים ממש לראות אותם בטבע, מאכלסים את המקומות שמהם נכחדו פעם, לא?

        זהו סיפור מעורר תקווה של הישרדות המין הזה, שעבר מלהיות "מין נכחד", ל"מין בסכנת הכחדה" ומי יודע, אולי יצא מהסכנה הזו בעתיד.

        אבל הרבה מינים "מתקדמים" בכיוון ההפוך.

        בואו נשמור על החיות בזמן שאנו מטיילים או סתם חיים את חיינו בעיר או בכפר.

        אולי כך גם הילדים שלנו יוכלו לראות אותם בעתיד?

        נהניתם לקרוא על היחמורים? אולי תרצו לקרוא גם על ציפורים וצפרות!

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          מניה וחנה שוחט - האישי והפוליטי

          היום אני רוצה לכתוב על שתי נשים מאוד שונות. מניה שוחט וחנה מַיְזֶל שוחט. שתיהן חלוצות והן נישאו לשני אחים. אבל אולי האישיות שלהן ואולי הנסיבות גרמו להן לשחק תפקידים שונים בדרמה הגדולה של הציונות. אישה עם אקדח אישה צעירה...

          המשיכו לקרוא >
          כנרת כנסיות סביב לה

          דמיינו לכם שאתם בסירה צפופה, בלילה, באמצע האגם. אתם חותרים וחותרים לכיוון החוף, אבל הרוח מטיחה מים בפניכם, הגלים עולים ואתם לא מתקדמים, לא משנה כמה אתם מנסים. אתם מותשים וכמעט מתייאשים ואז… מישהו צועד לכיוונכם על המים. זו...

          המשיכו לקרוא >
          שביל הבשורה ושביל ישוע - חלק א'

          בימים כתיקונם, מגיעים לארץ מאות אלפים צליינים - חלק ניכר מהתיירות הנכנסת לארץ. בשנת 2019, השנה הנורמלית האחרונה, הגיעו לארץ ארבע וחצי מיליון תיירים. חלקם הגיעו להתחרדן בחופי תל אביב או ליהנות מהבוץ והמלח בים המלח. אבל חלק...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הטיולים בגליל התחתון
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים