דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה. ונקלעתם לוויכוח עם השכן. ויכוח שהפך לתחרות משיכה - "המעדר שלי! לא, שלי!" השכן ניצח - הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע...
התותחים של המלחמה הגדולה ביותר בעולם עד כה שקטו.
הגנרל אלנבי הוביל את סוסו לירושלים כמנצח – מתוך כבוד לעיר הנצח, הוא לא רכב פנימה.
אחרי שהתפזר האבק, החל להשתפר המצב הכלכלי בארץ והחלו להגיע עליות ציוניות – הבנייה החלה.
אנחנו נעקוב אחרי פלח מתנופת בנייה זו – מלונות בירושלים
והסיפורים שקירות המלונות יכולים לספר.
אם תבקשו אדם מהרחוב לתת שם של מלון בירושלים, מלון "המלך דוד" יהיה, ללא ספק, מהראשונים שאנשים ייזכרו בו.
ולא בכדי – הפאר, היוקרה והדרמה של המקום הם בליגה נפרדת.
בשנת 1929 יזמו בני משפחת מוצרי, משפחה יהודית אמידה של אנשי עסקים ממצרים, בנייה של מלון פאר בירושלים.
הם הציעו לחבריהם להשקיע במקום.
איתם נמנה יוסף קאטוואי ביי – שר האוצר של מצרים, והברונים אלפרד ופליקס דה מנשה מאלכסנדריה.
המלצרים היו מסודן והשפים משוויצריה, כמקובל במוסדות הטובים ביותר.
אבל שום תחשיב כלכלי לא יכל לתת מענה למצב הביטחוני המידרדר בארץ.
רק כאשר הם חכרו חלק מהמלון לשימוש שלטונות המנדט, הם הצליחו "לאזן את הספרים", במעט.
ה 22 ביולי שנת 1946 היה יום רע לשוכני המלון.
אצ"ל, בניסיון לפוצץ את המשרדים הבריטיים שבשטח המלון, הרגו 91 איש.
כתבתי על פעולת האצ"ל וההתבצרות הבריטית בירושלים במאמרים קודמים.
לאחר שהמלון שוקם, הוא הפך למלון היוקרתי ביותר בירושלים.
בו ממשלת ישראל מארחת אישים מחו"ל משנת 1955 ועד היום.
במלון, שמחופה באבן אדמדמה ייחודית התארחו נשיאי ארצות הברית ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, ברק אובמה ודונלד טראמפ.
נשיא מצרים חוסני מובארכ, הנסיך צ'ארלס וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל – וזה רק בעשורים האחרונים!
הם ישנו בחדרים בסגנון שאמי, שעוצבו כדי להזכיר את ארמונותיהם של מלכי ישראל, עם השראה בארכיטקטורה של עמים עתיקים כמו המצרים, האשורים והחיתים.
ארגונים נוצרים מכל סוג שאפו להשאיר חותם בירושלים – וימק"א, (Young Men's Christian Association) הצליחו בגדול.
כשראיתי בפעם הראשונה את המגדל של המבנה, בין הברושים בחזית הבניין, נעתקה נשמתי.
לא בכדי – הבניין תוכנן בידי ארתור לומיס הרמון שהיה בין מתכנני האמפייר סטייט בילדינג, אחד מהבניינים המלהיבים בעולם.
גם בעיצוב הפנים, המתכננים לא טמנו ידם בצלחת – על המבנה עמלו מיטב אמני "בצלאל" של התקופה.
ברוך קטינקא, שהפעיל חברה קבלנית שעבדה על הבניין, מספר שהשתמש באבן ממערת צדקיהו ב"חדר ההתייחדות", במגדל המרכזי של הבניין.
בראש המגדל שוכן הקיריון – כלי נגינה ענקי שמורכב ב-36 פעמונים.
בנוסף חדרי לינה, בבניין יש גם אולם קונצרטים קטן, אבל עם תקרה גבוהה ועם עיטורים שונים.
הבניין נבנה ברוח האחווה בין הדתות – על קירותיו חרוט הפסוק " אלוהינו ה' אחד" ומקבילו המוסלמי " "אין אלוה מבלעדי אללה", לצד סמלים נוצריים.
במלחמת העצמאות, שימש כזירת קרבות ב"מבצע קלשון" של צה"ל ולוחמי אצ"ל.
כמובן, מלון לא חייב להיות ענקי כדי להיות היסטורי.
למשל, למלון רון יש שתי קומות בלבד, אבל חמודות ביותר, בסגנון ירושלמי עם נגיעות מודרנה.
כאן, על המרפסת מול כיכר ציון, עמד בגין כשהוא נתן הוראה לפרק את האצ"ל והפציר בלוחמיו להצטרף לצה"ל, הצבא הלאומי החדש.
מנגד, יש את מלון עדן בפינת הרחובות הלל וההסתדרות.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל יוחנן רטנר החיפאי בסגנון הבינלאומי עם נגיעות ירושלמיות.
הוא מעט א-סימטרי ומזכיר קצת ספינה.
כאן נפגש בן גוריון עם "טיים מגזין" האמריקאי.
בהמשך, הוא שימש חברי כנסת רבים ללינה ופגישות, עד שהכנסת עברה לגבעת רם בשנת 1966.
בן גוריון עצמו גר במלון תקופה. המלון שימש לאחר סגירתו מקום למשרדי ממשלה והיום מחכה לשיפוץ.
מלון פאלאס שימש את משרדי ממשלת ישראל אף הוא.
הוא נבנה במקור על ידי "המועצה המוסלמית העליונה", ברשות מיודענו חאג' אמין אל-חוסייני, מתרומות שנשארו לו משיפוץ מסגד אל-אקצא.
בבנייה השתתף קבלן בשם ברוך קטינקא.
כן כן, אותו קטינקא בדיוק.
המלון מעוטר בערבסקות והציטוט משיר בערבית "נעשה ונבנה אנו כפי שעשו ובנו הם", בכוונה לבוני מסגד אל-אקצא.
בשנת 1936, אחרי שהמלון עבר לידי הממשל הבריטי, נפגשה במקום ועדת פיל, כדי לדון במרד הערבי הגדול.
ראשי היישוב היהודי רצו מידע על המתרחש ולמי היה אס בשרוול? קטינקא, מהנדס הבניין.
אדם מטעמו התקין מיקרופונים בנורות של חדר הישיבות – ושלום על ישראל.
אחרי שנת 1948, המלון שימש את משרד האספקה והקיצוב (משרד הצנע).
מכאן חילקו תלושי מזון לאזרחים ונלחמו בשוק השחור.
בשנת 2006 המלון צולם לסרט "מישהו לרוץ איתו" ובשנת 2008 – הפך להיות לחזית של מלון "וולדורף-אסטוריה ירושלים" החדש.
זה (כמעט) וסוגר את הסיור שלנו בעקבות המלונות הירושלמים.
אני רוצה לציין לבסוף שני מלונות שנבנו אחרי 1948.
האחד הוא מלון דן ירושלים – המלון שניסה להסתיר את השמש.
אחרי מאבקים רבים, הוגבל גובהו של המלון, ששוכן על הר הצופים, לעשר קומות, במקום 24 הקומות שדרשו היזמים.
גם כך, אפשר בקלות להגיד שהמבנה "שולט" על הנוף באזור.
כאן, בחלק ה"קלאב" היוקרתי של המלון, נרצח על ידי שלושה מחבלים שר התיירות רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי,
ששהה במקום בתור דרך סמלית לתמוך בו, בתקופה של ירידה דרסטית בתיירות.
במלון "הרברט סמואל" לא קרה שום דבר דרמטי, לפי מיטב ידיעתי.
אבל הבניין בו נמצא, בניין בנק הפועלים נראה יוצא דופן בנוף הירושלמי – מין ברוטליזם, מחופה באבן ירושלמית.
המבנה מורכב מארבעה מגדלים, מסביב לליבת זכוכית.
האדריכל זאב שיינברג הסביר שלקח השראה מקתדרלה גותית – רק שהקתדרלה הזו מוקדשת לממון.
לי זה נשמע כמו ביקורת מרומזת, אבל אתם תחליטו.
זה סוף הסיור.
באיזה מלון הייתם מתארחים, בעבר או בהווה? באיזה הייתם רוצים לבקר? אשמח לתגובות!
מחפשים מלון בעיר העתיקה? אלו ההמלצות שלי:
עוד מלונות בעיר העתיקה:
דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה. ונקלעתם לוויכוח עם השכן. ויכוח שהפך לתחרות משיכה - "המעדר שלי! לא, שלי!" השכן ניצח - הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע...
היום נבקר בשביל סובב הדסה ונחל שורק, במקומות מיוערים, עם אוויר הרים צלול כמו יין, ממש כמו בשיר. כמובן נחל שורק הוא אחד מגדולי הנחלים בארצנו, אז בחרתי לבקר במקטע שקרוב לשביל הדסה. תהנו! סובב הדסה - תעודת זהות שביל...
בשביעי ליוני 1967, צה"ל כבש את מזרח ירושלים מידי הירדנים, אחרי יום לחימה בודד בגזרה. במשך כמעט עשרים שנה, יהודים רבים בארץ ובעולם ייחלו לרגע הזה. מאז נפילתה של מזרח ירושלים היהודית ב-1948 בידי הירדנים. סיפוח שטחי מזרח...