כשאנחנו קוראים מאמר, קל לדלג מהצפון לדרום ומים לים. אבל אנחנו לא יכולים לטייל כך, ואנחנו גם לא רוצים! כשאנחנו מגיעים לאזור מסוים, אנחנו רוצים לחוות אותו עד כמה שניתן. על כל גווניו ולו רק כדי שלא נרגיש...
כתבתי החודש על מסלולי הזאכי והמג'רסה בשמורת בית צידה.
אבל מי שמכיר את האזור, בוודאי ישאל – איפה העתיקות של בית צידה, אחד התלים הגדולים ביותר שנחפרו בארץ?
התשובה היא שלמרות השם, העתיקות לא נכנסו מחוסר מקום – וגם בגלל שהם מחוץ לשמורה.
היום נבקר שם וגם ניסע סביב הכנרת ונחפש את נקודות התצפית הטובות ביותר – ממזרח, ממערב ומצפון!
אחד הדברים שמרתקים אותי הם התרבות הכנענית.
אותם עמים שונים שהיו בארץ בתקופת המקרא ונדחקו לשוליים, בעקבות כיבוש הארץ.
הבעיה העיקרית בחקר הכנענים היא העובדה שמקומות ישוב מוצלחים לא נשארו ריקים לאורך זמן.
על חורבות הכנענים נבנו ישובים ישראלים, ואז הלניסטים, ואז רומים וכך הלאה.
בגלל זה, כל ממצא כנעני כל כך מרתק – כי הוא בהכרח נדיר.
הממצאים העתיקים ביותר כאן הם מתקופת הברזל II.
יש כאן שרידים של עיר שהייתה, ככל הנראה, בירה של ברית אזורית של ערים בשם גארי (או גשורי).
על העיר הגנה חומה, חלקלקה ושער גדול ולצידו שני מגדלים.
השער הוא הגדול והשלם ביותר במזרח התיכון.
החוקרים מזהים את העיר במקרא כ "צֵר", בתחום נחלת שבט נפתלי.
בכניסה לעיר, ישבה במת פולחן מבזלת, ומעליה – תבליט-צלם של האל המקורנן לו הם סגדו.
גם כיום, אחרי אלפי שנים, הקרניים המעוגלות של האל, שמתחברות ביחד מעל ראשו, מעבירות הרגשה של כוח ושליטה.
מעט מאוד ידוע על אנשים אלו, חוץ מזה שברית הערים שבראשה צֵר נלחמה בהצלחה נגד העיר עשתרות ומלך פחל.
על הגלגול ההלניסטי של העיר אנו יודעים הרבה יותר.
פיליפוס, בנו של הורדוס פיתח את הכפר בבית ציידה, יחד עם קיסיריה פניאס (בניאס).
העיר החדשה, בשם "יוליאס", זכתה לתנופת בנייה מרשימה.
החפירות מצאו גם בתים פשוטים – "בית הדייג" ו"בית הכורם", נקראים כך בגלל הכלים שנמצאו בהם וגם שרידים של ארמון ומקדש מרשימים.
העיר נהרסה בשנת 66 לספירה, לאחר שמורדים יהודים בהנהגתו של יוסף בן מתתיהו הפסידו ללוחמים הרומים בקרב.
העיר חשובה לנוצרים – לפי הברית החדשה, כאן נולדו השליחים פטרוס (במקור: שמעון בן יוחנן) ופיליפוס.
כמובן, המקום מושך צליינים.
הבכיר בהם, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, טס במסוק מעל האתר ונפגש עם צוות החופרים.
אם אתם כבר כאן, בואו לבקר במצפור בית צידה ותראו את הכנרת מצפון, מגובה של 110 מטרים.
מכאן תוכלו לתכנן את הטיול בבקעת הבטיחה / בית צידה ולראות את הנחלים שזורמים לימה ואת הצמחייה לגדות הנחלים.
רואים היטב את נחל שפמנון, נחל דליות, נחל יהודיה, נחל משושים ואת נהר הירדן, בנוסף לעיר טבריה ולהר ארבל.
זווית שונה לחלוטין מספק מצפה השלום, בדרום הגולן.
מצפה שלום הוא כפר נופש ביישוב כפר חרוב, מזרחית לכנרת.
תוכלו לשכור כאן בקתות עץ חמודות בסגנון אירופאי או סוויטות זוגיות מפנקות על סף השחיתות.
אבל בינינו, האטרקציה המושכת ביותר במקום וכנראה הסיבה שצילמו כאן תכנית של "הרווק" היא הבריכה.
דמיינו את עצמכם צפים בבריכה חמימה שנחצבה בסלע, מקשיבים למוזיקה תת-מימית ומקנחים ביין, חליטות תה וטבע.
זה נקרא "רוח על המים" וזה ייתן לכם שעתיים וחצי להתחבר לשקט הפנימי שלכם.
והתצפית – דרום הגולן, כבר אמרנו?
מכאן רואים את פסגות החרמון ואת הרי הגליל, את מצוק הארבל ואת פסגת התבור וכמובן – את הכנרת היפה.
לסיכום הכתבה, נעבור לצידה השני של הכנרת, שם נמצאים הישובים כָּחָל ואמנון.
הסיבה להגיע לכחל היא "דרך אוצרות כחל".
זהו מסלול הליכה של בערך שני ק"מ.
זוכרים את נחל כחל, ליד צפת וכפר עכברה והסיפור על אוצרות המקדש החבויים?
אז זה הצד השני של אותו הנחל – מי יודע, אולי האוצרות בעצם פה?
לאורך המסלול יש נקודות תצפית טובות, שמהן ניתן לראות מצוקי נחל עמוד ואת הרי הגליל.
אבל הנקודה הטובה מכל היא עץ התבור שמשקיף על הר מצפה הימים, אמירים, רכס הרי מירון, פרוד, וההרים חבקוק וחזון.
עוד סיבה להגיע לכחל היא הכמות הנדירה של חדרי אירוח וצימרים שנמצאים ביישוב.
אני בטוחה שתמצאו משהו מתוך המבחר שמציע הישוב.
מעדיפים טיול ממונע?
תוכלו להגיע למושב אמנון ולשכור רייזר – משהו בין טרקטורון לג'יפ.
ב"רייזר הצפון – טיולי בוטיק" יתאימו לכם טיול שטח במגוון מסלולים מרתקים ומאתגרים.
זה כולל מקומות שכתבתי עליהם בעבר – הר האושר, המפל הנסתר ועוד.
חלק מהמסלולים עוברים בנחלים, שזה תמיד כיף.
בנוסף, יש גם טיולי ג'יפים לקבוצות עד 50 איש.
וכאן הרייזר שלנו הביא אותנו לנקודת הסיום.
אני בטוחה שנהניתם לבקר בכל נקודות התצפית וגם הבאתם מצלמה עם עדשה מתאימה כדי לתפוס את כל הנוף הזה ולהביא אותו הביתה.
כשאנחנו קוראים מאמר, קל לדלג מהצפון לדרום ומים לים. אבל אנחנו לא יכולים לטייל כך, ואנחנו גם לא רוצים! כשאנחנו מגיעים לאזור מסוים, אנחנו רוצים לחוות אותו עד כמה שניתן. על כל גווניו ולו רק כדי שלא נרגיש...
הקיסר הגרמני לא היה ראש המדינה הראשון ולא האחרון שביקר בארץ ישראל בביקור רשמי ורב-הוד. אבל הביקור בן חודש וחצי השאיר חותם בלתי נדלה על הארץ. לכן שווה לתור אותה בעקבות וילהלם השני ופמלייתו וגם להכיר את...
השנה היא 1967 וישראל נמצאת בפחד קיומי. כבר חודשים רבים כוחות המילואים נמצאים בחזית והמשק בשיתוק מערכות. כולם יודעים - מלחמה בכל החזיתות היא עניין של זמן, מלחמה שלא היה כמותה משנת 1948. בצפון, אנחנו ניאלץ "לדווש בעלייה" ולהילחם...