הרשמה לניוזלטר

    עתלית מעבר לחוף

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      עתלית מעבר לחוף

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        מחיר: 0₪

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        עתלית מעבר לחוף

        מתאים לגמלאים
        מתאים למשפחות
        מסלול עירוני
        רמת קושי גמישה - לפי קבוצה

        לפעמים, אני נוסעת מחיפה לתל אביב ברכבת.

        אחרי שאני עוברת את תחנות חיפה, בדרך לבנימינה והמרכז, יש תחנה אחת שחולפת בחלונות של הרכבת, בלי שהרכבת עוצרת בה.

        זאת תחנת עתלית.

        במידה זו או אחרת, כך גם העיירה הזו חולפת בתודעה הישראלית.

        היא על המפה, אבל מחוץ לזכרון.

        הגיע הזמן לבקר את עתלית ולגלות למה היא מרתקת – ואולי למה היא נשכחה.

        רצועת החוף

        רצועת חוף הכרמל
        צילום: Zion Susi Photography

        מצודה עם רגליים בים

        עתלית הייתה ונשארה נקודה אסטרטגית על חוף הים התיכון.

        על כך יכולות להעיד לא אחת, אלא שתי מצודות צלבניות.

        המצודה של האבירים הטמפלרים, שאטו פֶּלֶרֶן, שמרה על מפרץ עתלית והייתה האחרונה ליפול, כשהצלבנים גורשו מהארץ, מבלי לשוב.

        הטירה נהרסה, כמו כמעט כל מצודות החוף, כדי למנוע מהצלבנים להיאחז בארץ.

        הטירה מופיע בסמל העיר.

        מכאן גם מתחיל סיפור ההתיישבות של היהודים ששבים לארצם.

        מכספי הברון נרכשו אדמות של הכפרים עתל (במצודת פלרן) ועין חוד בשנת 1899.

        האיכרים שבאו לעבד את האדמות הגיעו ממושבות הברון, זכרון יעקב ובת שלמה, אבל לא התיישבו במקום.

        רק בשנת 1903 החלו לבנות בתי קבע וליישב את המקום.

        בשנת 1910, בנה אהרון אהרונסון תחנת ניסיונות חקלאיים לצד היישוב.

        החווה פעלה עד שנת 1917 והייתה עדות לניסויים פורצי דרך – כזכור, אהרונסון התפרסם בעולם בגלל גילוי אם החיטה.

        אבל ה"תחביב" המסוכן של משפחת אהרונסון, ריגול, היה הסיבה להפסקת פעילות סדירה בתחנה ובזיזת ספרייתה על ידי התורכים.

        במשך השנים, התחנה שימשה את תנועות הנוער.

        והיום, אחרי שנות נטישה רבות, חזרה לפעול במתכונת המקורית – " חיפה גרופ" עורכת במקום ניסויים גנטיים באם החיטה בבניין הדו-קומתי הפסטורלי.

        עוד מזכרת מימיו של אהרונסון היא שדרה של דקלי וושיגטוניה, אותם נטע בשטח החווה.

        החווה מיוצגת בסמל העיר על ידי ציור מסוגנן של שיבולת.

         

        עולה ורע לו

        בזמן המנדט הבריטי, התפתח היישוב כלכלית.

        היו נסיונות לעסוק בדיג, אבל הדייגים שפעלו מתוך מבצר פלרן סבלו מקדחת צהובה, "חידוש מרענן" יחסית למלריה.

        ניסיון מוצלח יותר היה הפקת מלח מבריכות ייבוש מי ים, שהחל בשנת 1922.

        בריכות המלח מופעלות עד היום על ידי חברת "מלח הארץ".

        הזכרתי אותם בהקשר לנחיתת ציפורי פלמיגו וציפורי מים אחרות במקום.

        החברה מעודדת ביקורי צפרים ומחזיקה אתר אינטרנט לא רע שמציין איזה ציפורים תוכלו לראות בשטח המפעל.

        גלי הים ופירמידה של מלח מופיעות גם הם בסמל העיר.

        כמובן, הדבר שכולם הארץ זוכרית לעתלית הוא מחנה המעפילים שהוקם על ידי הבריטים כדי לעצור את אותם העולים שהגיעו לארץ ישראל בניגוד להגבלות המנדט.

        המחנה נפתח בשנת 1940 ופעל עד קום המדינה.

        לאורך השנים, נכלאו במקום כ-40,000 מעפילים.

        למרות כל הביקורת של הישוב, תנאי המחייה במקום היו סבירים.

        העולים שוחררו, ברגע שקיבלו סרטיפיקטים (אישורי עליה), מהמכסה המוגבלת לעולים יהודים שניתנו כל שנה.

        גם עולים חוקיים שהו במחנה, לצורכי מיון וחיטוי, כמקובל באותם ימים.

        צריפי המגורים וצריף החיטוי שרדו ושומרו ומשמשים היום להציג את תנאי כליאה במחנה.

        לאורך השנים, היו מספר נסיונות בריחה.

        המפורסם מכל היה פריצה של הפלמ"ח למקום, בפיקודו של  נחום שריג, וסגנו יצחק רבין.

        כך, שוחררו 208 מעפילים והופעל לחץ על השלטונות לשחרר עוד סרטיפיקטים.

        אחרי 1948, המקום שימש כמחנה עולים וכמחנה כליאה לשבויים מצריים.

        לאחר סגירתו, פועל במקום מוזיאון שמציג את הפרק החשוב הזה בתולדות היישוב.

        למקום הובאה ספינת דיג לטבית ישנה בשם "גלינה", שמשמשת על מנת להדגים באיזה מצב היו רוב הספינות שהביאו את המפעלים לארץ.

        בשנת 2017 נוסף גם מטוס קרטיס קומנדו C-46, כמו אותם המטוסים שהבריחו את עולי עיראק לישראל במבצע מייקלברג בשנת 1947.

        עוד במקום – שריוניות בריטיות, אוטובוס שהוביל מעפילים ועליו "שומרת" בובת ראווה במדים בריטיים, חמושה במקלע סטֶן.

        עתלית

        צריפי המגורים במחנה המעפילים עתלית,
        צילום: מורה הדרך רן רותם

        מ-"ע" עד "ת"

        יש עוד מספר דברים שווים מחוץ לישוב.

        אחד מהם הוא חורשת לימור וחורבת קרתא, תצפית הנוף היפה ביותר בסביבה.

        מנקודת התצפית על בריכת המים הישנה ניתן לראות כאן את מבצר פלרן, שסגור לקהל.

        בנוסף אני רואים את קו החוף ואת פתחי הנחלים מערות ואורן.

        על הבריכה – הקדשה לאברהם דנקנר, בעל מפעל המלח בעתלית ונצר למשפחה העשירה והמפורסמת שכולנו מכירים.

        בעבר, כבר הזכרתי את מבצר דטרואה הצלבני, ששמר על "המעבר הצר" במקום.

        זהו מבצר ישן יותר ממבצר פלרן, הגדול יותר.

        עוד משרידי הצלבנים – אורוות סוסים החצובות בקיר.

        מי שמסתכל רק לכיוון האופק, עלול לפספס את החצבים שבהם נודעה השמורה.

        בנוסף, על רכס הכורכר צומחים גם סתוונית היורה, כרכום, עירית גדולה, נרקיס מצוי וגאופיטים נוספים.

        מי שמחפש עדויות ארכיאולוגיות נוספות יוכל למצוא את האותיות "ע" ו-"ת" בכתב פיניקי החצובות בסלע בראש המצוק.

        אולי זה סימון של תחום עתלית העתיקה?

        חורבת קרתא

        ח'ורבת קרתא,
        צילום: מורה הדרך רן רותם

        חור בזיכרון הקולקטיבי

        אחד הסודות המרתקים בסביבת עתלית הם שרידי הכפר שֵיח` בוריךּ הארמני.

        פליטי שואת הארמנים הגיעו לארץ בשנת 1926 והתיישבו ליד מקאם (קבר) שייח' בוריך, שעומד במקום עד היום.

        הם התפרנסו מעבודת אדמה וחיו כאריסים. מכיוון שהם לא היו בעלי האדמה, הם שילמו מחצית מהיבול לבעל האדמות, שגר בחיפה.

        בשיא, היו כאן כ-30 משפחות.

        אחרי 1948, שֵיח` בוריךּ, כפר של 15 משפחות שנשארו במקום, היה אחד משלושת הכפרים הלא יהודים שנשארו לאורך החוף.

        קיום הכפר היה בסימן שאלה.

        בגלל שהם לא היו בעלי האדמות של האדמה שעליה ישבו, שהפך לאדמת מדינה, כנכסי נפקדים.

        הכפר הלא מוכר לא חובר לתשתיות ולאט לאט גווע, למרות עזרה של קיבוצניקים מסביב.

        אחרוני הארמנים קיבלו פיצויים ועזבו – מי לחו"ל ומי לחיפה וירושלים.

        מישהו דאג להרוס את בתי היישוב אחרי שהם עזבו, אבל איי החורבות לא פונו ודבר לא נבנה על אדמת הכפר.

        רק קבר השייח ובית הקברות נשארו להעיד שפעם היתה כאן קהילה.

        הארמנים באים לבקר את מתיהם ואף שיקמו כמה מהמצבות.

        הם זוכרים את המקום.

        וגם אנו יכולים לבוא לעתלית ולכאן, לזכור חלק מוזנח של ההיסטוריה של הארץ הזאת.

        עתלית

        סיור במועצה אזורית חוף הכרמל
        צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

        אם אהבתם את הכתבה על עתלית, תוכלו לקרוא גם על… לחצו פה

        אי אפשר לבקר במחנה המעפילים עתלית מבלי לקפוץ לטייל ביער עופר בחוטם הר הכרמל

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          בדרך אל נצרת - הר הקפיצה והכפרים

          כנסיות יפות, תצפיות מרתקות – נצרת וסביבתה נצרת וסביבתה – בדרך לנצרת בירת הגליל וערש הנצרות נמצאים מספר מוקדי עניין היסטוריים שלא תמיד נמצאים על מפת התייר הישראלי הממוצע. נצרת וסביבתה שופעת בנופים מרהיבים, וסיפורים מרתקים שעוזרים...

          המשיכו לקרוא >
          ירדנית ובית המוטור – נוסטלגיה

          סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...

          המשיכו לקרוא >
          לוי אשכול מכנרת ועד הנגב

          עד עכשיו, דיברנו על שני אישים - בן גוריון ובגין. שניהם צדקו עד מאוד ולא היה ניתן להתפשר או לפשר. אבל אולי היום, יותר מתמיד, צריך לזכור מנהיג שידע לפשר - לוי אשכול. בין שתי אימפריות כמו רבים מהאליטה...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הטיולים בגליל התחתון
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים