בתי כנסת עתיקים בגליל

אם הגולן היה הסְפָר של המדינות הישראליות/יהודיות עתיקות

הגליל היה מהמרכזים החשובים שלהן.

אחרי הכל, צפת וטבריה הן ערי קודש לא בכדי.

היום נטייל בעקבות בתי כנסת עתיקים בצפון הארץ ונגלה מה הם מספרים על ההיסטוריה היהודית בארץ.

גליל סטייל

היינו החודש בטיול לבית הכנסת העתיק בברעם והתרשמנו מהיופי של המבנה.

בית הכנסת הוא דוגמה מובהקת של בית כנסת גלילי

מבחוץ, זהו מבנה רחב ידיים ומפואר ומבפנים – צנוע ותכליתי יותר.

אבל ממש בקרבת מקום, יש בתי כנסת עתיקים נוספים, למשל בית הכנסת בגוש חלב.

כמו בברעם, יש כאן מבנה שיושב על טורי עמודים לאורכו.

פתח בתי הכנסת פונה דרומה לירושלים, כמו שמקובל בגליל.

תוכלו לראות גם תבליט עיט פרוש כנפיים המחזיק מקלעת במקורו וכתובת הקדשה לתורם, על אחד העמודים.

בית הכנסת בגוש חלב
מקור: Green Lady

בגוש חלב יש שני קברי צדיקים – קברי שמעיה ואבטליון.

שמעיה היה נשיא הסנהדרין ואבטליון אב בית הדין, בסוף תקופת "הזוגות" של המשנה.

הם פעלו בזמן מלכות החשמונאים – כלומר, לפני שנבנה בית הכנסת שלנו, בסוף המאה השלישית.

עוד בית כנסת גלילי כהלכתו הוא בית הכנסת בנבוריה.

גם הוא בנוי בצורת בזיליקה, עם כניסה מרשימה וגומחה לארון הקודש.

לאורך הקירות – שתי שורות של עמודים.

המקום נחרב ברעידת אדמה בשנת 363, למרות שנמצאו במקום כתובות חדשות יותר.

בית הכנסת בחורבת נבוריה
ממקור: אסף.צ

שערים לאתמול

באותו האזור, במרחק נסיעה קצרה עם הרכב,

נמצאים שרידי בית הכנסת במירון.

את חזית בית הכנסת אפשר לראות למרחוק,

עם שלוש קשתות שעומדות בגאון מעל גבעה.

לפי השוואה בין תמונות מהמאה ה-19 להיום,

אפשר לזהות שהקשת הימנית שוחזרה.

הקווים הנקיים והספרטניים של הקשתות מנסים לשמור על צניעות,

אבל הגודל ועבודת הסיתות המדויקת ממשיכים להרשים, גם לאחר מאות בשנים.

על הקשת הגדולה והמרכזית – סדק בולט.

לפי אגדה יהודית, כשתיפול הקשת – יבוא משיח בן דוד.

חלק מהמבנה נחצב בתוך הר,

עבודה קשה ויקרה שמראה על חשיבותו של בית הכנסת לתושבי המקום.

מתחת לגבעת בית הכנסת, עמד היישוב שבנה אותה.

בחפירות התגלו בתים בגדול די קבוע (20 על 20 מטר)

מהתקופה הרומאית והתקופה שאחרי מרד בר כוכבא.

כאן התגלה גם מחסן בו נמצאו גרעינים של תבואה, פולים, ואגוזים ובנוסף גם קערות זכוכית.

הקערות מצביעות על ישוב עשיר.

היישוב ננטש בסביבות 363 לספירה, לאחר רעש אדמה, בדומה לנבוריה.

איננו יודעים בוודאות את השם המקורי של הישוב

ההשערות הם שזה "מי מרום" מספר יהושע או מֵרוֹת,

המוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו.

חזית בית הכנסת במירון
מקור: Bukvoed

יופיה אינו ידוע

אלא שבשנות ה-80 של המאה ה-20

החלו ארכיאולוגים לחפור ביישוב אחר בגליל העליון,

שהתקיים לא רחוק ממושב עלמה,

כנראה מהתקופה החשמונאית, ישוב שככל הנראה היה באמת מֵרוֹת.

כאן התגלה שלל היסטורי רב

בית כנסת, בית מדרש, מקווה טהרה, כתובות, מערכת אספקת מים,

גתות, קברים עתיקים ובהם קבר צדיק ומטמון מטבעות.

אגב, לפי המטבעות האלו וממצאים נוספים

אנחנו יכולים לדעת שהישוב התקיים כאן עד התקופה העות'מאנית המוקדמת – ואז ננטש ונשכח.

בית הכנסת העתיק במרות ינואר 2017
מקור: שמואל מגל, רשות העתיקות – Israel Antiquities Authority

מערות מסתור אופייניות לתקופת מרד בר כוכבא.

נשתמרו גם קטעים של חומות הגנה על העיר וחפיר חצוב בסלע.

אבל הפנינה של המקום היא בית הכנסת שנבנה לאורך דורות, מהמאה הרביעית ועד המאה השביעית.

בגליל בתי הכנסת רוצפו באבן, בדרך כלל,

אבל כאן התגלה פסיפס לא פחות ממדהים

לוחם צעיר וסביבו חרב, קסדת נחושת ומגן.

מי יודע, אולי זה דוד בן ישי,

דוד המלך הצעיר עם שלל שלקח מגוליית הפלישתי?

הפסיפס המקורי נמצא במוזיאון ישראל,

אבל הוא שוחזר במקום ע"י תלמידים מבי"ס בחצור הגלילית.

אם אתם רוצים לבקר במקום, תזכרו לבוא בשבתות

מֵרוֹת נמצאת בשטח אש צה"לי ופתוחה למבקרים רק אז.

פסיפס מרשים נוסף נמצא בבית כנסת עתיק בחמת גדר.

על הפסיפס – אריות חמודים במיוחד ושמות של תורמים,

כנראה יהודים אמידים שבאו לבלות בחמה.

הפסיפס, איך לא, נדד למוזיאון ישראל, אבל כשתבקרו,

ניתן לראות את שדרת העמודים האופיינית לגליל ופתח כניסה עם קימור אלגנטי.

פסיפס מבית הכנסת – אולי תיאורו של דוד בן ישי
מקור: אלמוגה אילן במייל יוצר: צבי אילן

מעשה בארגז ו-וו

כמו במֵרוֹת, בארבל אנו מוצאים שרידים של יישוב יהודי עתיק עם ביצורים ובית כנסת מפואר.

ארבל מוזכרת לראשונה בתנ"ך, קרוב לחורבנה של ממלכת ישראל.

בתקופת החשמונאים, התושבים היהודיים של ארבל נלחמו נגד היוונים הסלאוקים.

הכניסה לבית הכנסת העתיק בארבל
מקור: Zion Susi Photography

בשנת 40 לספירה מרדו התושבים בהורדוס והסבו אבידות קשות לצבאו,

תוך שהם נלחמים ממבצר שנחצב בתוך ההר והשתמש בקומפלקס רחב של מערות טבעיות בתוך המצוק.

גם אחרי שהכניע הורדוס את העיר המורדים המשיכו להתנגד מתוך מערות מסתור.

ליד מערות ארבל בהן הסתתרו המורדים יש שחזור של מנוף וארגז

סוג של מעלית שהשתמשו בה אנשי הורדוס כדי להגיע למורדים,

חמושים בוו שאיתו הם שלפו את המורדים מהמערות בהן הסתתרו והפילו אותם לתהום.

תוכלו לבקר בתוך המערות וגם לטפס על מצוק – טיפוס אתגרי ובסופו – תצפית מרהיבה!

שחזור המנוף על רקע תמונת המצוק והמערות בשמורת טבע מצוק הארבל.
מקור: Zion Susi Photography

שת, תהיה בן אדם!

בית הכנסת של ארבל נבנה ככל הנראה במאה השנייה לספירה והוא נבנה כדי לבלוט.

הוא בנוי מאבן גיר לבנה שקשה לפספס על רקע הבנייה המקומית באבן בזלת שחורה.

הכניסה המונומנטלית עוצבה מאבן אחת.

היא שוחזרה וניתן לראות אותה כשמבקרים במקום, כמו גם שרידי קברים וגת שפעלה במקום.

על פי המסורת נקברו בארבל דמויות תנכיות כמו שת

בנם של אדם וחווה, ובני יעקב בהם: ראובן, שמעון, לוי ודינה.

לא רחוק מארבל נמצאו שרידים של בית כנסת עתיק נוסף

ששמו אבד בערפילי ההיסטוריה והיום מזוהה בתור "חירבת ואדי חמאם".

כאן בית הכנסת מתוארך למאה השלישית או הרביעית לספירה.

הוא נבנה על טראסה רחבה במרכז הכפר.

במקום נמצאו פריטים אדריכליים מגולפים באבן,

בהם עיטורי עמודים, כרכובים ואבן מקושטת בתבליט נשר, רובם מאבני גיר.

פריטים נוספים מבזלת מרמזים לנו שהיה במקום בית כנסת אחר בתקופה שונה.

בנוסף שרדו תיאורי סצנות מתוך המקרא

כמו סיפור קריעת ים סוף, שמשון מכה את הפלשתים בלחי חמור

וסצנת בנייה – אולי של בית המקדש או אולי של מגדל בבל.

חורבת ואדי חמאם
מקור: Yael Alef

מקווה שנהנתם מהסיור הקטן שלנו בעקבות בתי כנסת עתיקים בגליל

כרגיל, נשארו עוד המון בתי כנסת שלא הספקתי לספר עליהם.

אם אתם מכירים בתי כנסת מעניינים ששווים ביקור

מוזמנים לכתוב עליהם בתגובות.

מחכה בקוצר רוח!

אם אהבתם את הכתבה על בתי כנסת עתיקים בגליל אולי תהנו משאר הכתבות בסדרה
טיול בעקבות בתי כנסת עתיקים בגליל יכול להשתלב עם סיור בהר מירון