בימים כתיקונם, מגיעים לארץ מאות אלפים צליינים - חלק ניכר מהתיירות הנכנסת לארץ. בשנת 2019, השנה הנורמלית האחרונה, הגיעו לארץ ארבע וחצי מיליון תיירים. חלקם הגיעו להתחרדן בחופי תל אביב או ליהנות מהבוץ והמלח בים המלח. אבל חלק...
מה צריך בסך הכל בן אדם?
זו לא שאלה רטורית
לפני כל הדברים התרבותיים והרוחניים,
אנחנו צריכים מים ומזון, במיוחד מים.
בכפרים קטנים, אפשר לחפור באר או להביא מים בדלhים מהמעיין,
אבל ישובים עירוניים צריכים פתרונות מתקדמים יותר.
בסדרת כתבות על אמות המים בארץ ישראל (אקוודוקט בלעז),
אנחנו נעבור על אמות המים השונות שנבנו כאן ונטייל לאורכן.
כשאנשים מהישוב, ללא השכלה היסטורית רחבה,
רואים אמת מים, הם מניחים שהפרויקט נבנה במקור בתקופה הרומית או ההלניסטית.
זה נכון באופן חלקי בלבד בקשר לאמת עכו
פעם, כשעכו עברה מתל עכו העתיק לנקודת הישוב של עכו העתיקה של היום,
נבנתה האקוודוקט בתקופה ההלניסטית, כדי לספק מים לישוב החדש.
האמה התת-קרקעית המקורית לא שרדה עד היום
היא נהרסה כמעט עד היסוד.
אלא שבשנת 1975 התגלו שרידים של אמת המים מתחת לקרקע ליד נס עמים
מנהרה בעומק של 9 מטרים, עם קמרונות שתומכים בתקרה בגובה של מטר שמונים.
המים לא זרמו ישירות במנהרה – הם הובלו בצינורות חרס ששמרו על המים והיו ברי החלפה.
כניסה לאמת המים ליד נס עמים.
הכניסה אסורה ומסוכנת!
מקור: עמוד ענן
אגב, אם כבר הגענו לנס עמים,
שווה לבקר את הישוב המיוחד הזה.
זהו ישוב חקלאי של נוצרים מחו"ל (שוויץ, פולין, בלגיה ועוד) שהוקם בשנות השישים,
במטרה לתרום לעם היהודי ולשפר את היחסים בין הדתות.
בני הזוג וטלי משוויץ, ראשוני המתיישבים,
השתכנו במקור באוטובוס ישן ממדינת האם שהציבו במקום.
היום "האוטובוס השוויצרי" משמש כמוזיאון הישוב.
האוטובוס השווייצרי בנס עמים
ייחוס: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
בנוסף תוכלו לבקר בבית התפילה והלימוד המקומי
הוא נטול סממנים נוצריים מובהקים,
על מנת למנוע חיכוכים עם יהודי הישובים הסמוכים וגם לראות את פסל בשם "אחד"
בו ניתן לראות יהודים, נוצרים ומוסלמים מתפללים מכיוונים שונים לאותה נקודה מרכזית, לאותו אל.
הפסל "אחד" בנס עמים
יוצר הקובץ: שושושושון
ניסיון שני להביא מים לתושבי עכו היה בתקופה העות'מאנית,
תחת הנהגתו של אחמד פאשה אל-ג'זאר ממעיינות כברי
עין השיירה (עין באשה), עין צוף (עין עסל), עין גיח (עין אלפוואר) ועין שפע (עין מפשוח), כמו אמת המים הקודמת.
תוכלו לתור אחרי המעיינות, שהיו זורמים לתוך הגעתון, בשביל אשר, בתוך יער כברי.
עוד נקודה לאורך מסלול המעיינות היא חניון שיירת יחיעם, שם עין צוף ועין השיירה מתמזגים לאחר ימים גשומים.
תוכלו לראות במקום את השיריונות של אותה שיירה מפורסמת ב-1948.
תזכרו שאפשר לשלב את הביקור כאן יחד עם ביקור במסלול נחל הגעתון, עליו כתבתי בעבר.
הניסיון השני היה "המוצלח" מכולם – עוד בימי אל-ג'זאר שבנה אותו,
אקוודוקט נהרס על-ידי גנרל צעיר בשם נפוליאון בונפרטה,
שפלש לארץ ישראל מכיוון מצרים וצר על עכו, ללא הצלחה.
כדי לנתק את העיר ממים, הרסו חייליו את האמה,
והיום אפשר למצוא אולי צינור חרס מהתקופה, פה ושם.
אזור כאברי השופע בממים במפה שמתוארכת לשנת 1870.
מקור
מה שלא עלה בידו של אל-ג'אזר לבנות
בנה ממשיכו בתפקיד מושל עכו, סולימאן פאשה.
תוואי האמה השלישית מעט שונה ממה שבנה ג'אזר,
אבל הוא השתמש באותו עיקרון
הזרמה של מים בשיפוע של חצי אחוז בצינורות חרס או באמה פתוחה.
תוכלו לראות מקטעים גדולים של האמה בדרך לעכו מנהריה,
ליד קיבוץ לוחמי הגטאות לדוגמה,
שם אקוודוקט עובר ליד אמפיתיאטרון ומוזיאון בית לוחמי הגטאות.
המוזיאון שווה ביקור מיוחד
בקומת הגלויות יש אוסף מאות גלויות שנשלחו מגטאות בגרמניה, פולין, הונגריה, רומניה לצד תרגום לעברית.
בקומת התמונות והפסלים – עבודות של אמנים ניצולי שואה,
ביניהם הפסל שמואל וילנברג והצייר אוזיאש הופשטטר.
קומה נוספת מציגה מדים, מסמכים ועוד פריטים מהתקופה.
אמת המים בקיבוץ לוחמי הגטאות.
צילום: Zion Susi Photography
אולי תופתעו לגלות שהאקוודוקט הוביל מים לתושבי עכו עד אמצע המאה ה 20.
בשנת 1948, פוצצו לוחמי ההגנה את האמה ליד כפר מזרע,
כדי לנתק את עכו ממים וניסיונות להשמיש את האמה שוב לא עלו יפה.
בכפר מזרע יש כמה עתיקות מרתקות,
בנוסף לקטע מהחומה בית בו גר בעבר הבהאא אללה,
מייסד הדת הבהאית ושרידי מבצר צלבני קטן, בין בתי הכפר.
אמת המים בין כברי לעכו החוצה את הכפר מזרעה
מקור: PMATAS
בשני הקילומטר האחרונים בדרך לעכו העתיקה,
נבנו ארבעה מגדלי סִיפוֹן,
בהם המים עולים לתוך מגדל והבריכה שנמצאת בראשו,
על מנת לשמור על לחץ המים וגם כדי שתהיה אפשרות לפקח על ניקיון המים ולטהר אותם, בעת הצורך.
שלושה מגדלים נמצאים בתחומי עכו המודרנית וטיול רגלי ביניהם זאת דרך טובה לטייל במקומות שלא מתויירים, בדרך כלל.
"אל-אעוג'י" (המפותל) השוכן ליד הכניסה הדרומית אל המכללה האקדמית גליל מערבי. הוא זכה לשמו בשל כך שלידו מתעקלת האמה לכיוון דרום-מערב.
מקור: Almog
עכו, סוף סוף.
המגדל החמישי נמצא ממש ליד חומות עכו ולידו – סַבִּיל.
למי שלא מכיר, זהו מתקן מים ציבורי לבני אדם ולפעמים – גם לבהמות השונות.
הסביל שלנו שימש חיילים ששמרו על חומות העיר.
כשאמה עוברת את החומות, היא יורדת ב"מגלשה" לסביל הראשון בתוך העיר.
הסביל הזה השקה את סוחרים ואת הקונים בשוק אל-אביאד (השוק הלבן)
שבנוי קשתות קשתות ופעם היה השוק המרכזי בעיר. גם כאן – שווה לבקר!
שרידי חומת דאהר אל-עומר משמאל וחומת אל-ג'זאר מימין. ברקע מצודת עכו ומשמאל נראית ה"מגלשה" דרכה גלשו המים אל תוך העיר
מקור: Almog
זהו סוף הסיור במסלול המים,
ממעיינות כברי לעכו העתיקה,
מהתקופה ההלניסטית ועד שנת 1948.
אני נהניתי לגלות לכם את סיפורם של שלושת האמות ואני בטוחה שנהנה ביחד לגלות עוד סודות לאורך מסלול בן 13 קילומטר.
נתראה בין הקשתות!
בימים כתיקונם, מגיעים לארץ מאות אלפים צליינים - חלק ניכר מהתיירות הנכנסת לארץ. בשנת 2019, השנה הנורמלית האחרונה, הגיעו לארץ ארבע וחצי מיליון תיירים. חלקם הגיעו להתחרדן בחופי תל אביב או ליהנות מהבוץ והמלח בים המלח. אבל חלק...
“תנו לי נקודת משען ואני אזיז את העולם” – כך אמר ארכימדס, הפילוסוף-מהנדס המפורסם. ובכן, הטכניון הוא נקודת המשען של ישראל – המקום ממנו הוא מזיז את העולם לעבר עתיד טכנולוגי ומעניין יותר. בואו לבקר בקריית הטכניון...
אני אוהבת סיפורי אוצרות. אותם סיפורים שבהם נחישות ומזל הופכת אנשים רגילים לגיבורים. זהו לאו דווקא סיפורים על התעשרות מהירה, אלא סיפורים בהם סוד עתיק מתגלה פתאום ומחבר בין עבר להווה. משהו בפעם אבד ונשכח מקבל משמעות חדשה. בואו...