שביל המעיינות מסלול בהרי ירושלים

ירוק בעיניים, אוויר הרים, והרבה מעיינות צוננים

שביל המעיינות הוא אחד השבילים היותר מוכרים ומתויירים בהרי ירושלים.

השביל חופף לשביל ישראל.

כאשר יורדים בדרך מתונה ונעימה ביער אורנים מוצל, עוברים לא פחות משישה מעיינות קטנים, אשר בחלקם מזינים בריכות, המאפשרים שכשוך וטבילה במים הקרירים.

מפברואר עד מרץ, ניתן לראות בשטחים פתוחים לאורך המסלול, פריחה יפה של כלניות ורקפות.

השביל המסומן בסימון שבילים ירוק מתחיל ברחבת החניה של חרבת סעדים  שבו שרידי חווה ביזנטית, בית בד ומסגד קדום שהוקם על הריסות המבנים הביזנטיים הקדומים.

שמה של החורבה נגזר משמה הערבי – אלחִ’רְבֶה א-צַעִידָה (“החורבה הגבוהה”), על שם העצים הגבוהים ועתיקי היומין שבה, וכן ח’ירבת סעידה (המאושרת), מאחר ששייח’ אחמד שלו אשר לו מוקדש המסגד, היה ידוע כמרפא נשים עקרות.

ממבנה המסגד, נותרו שני קירות בגובה 2 מטרים, אחד מהם נושא קשת שלמה.

השביל אשר יוצא מהחניון הצמוד מוביל אותנו בדרך הדרך עוברת באזור מיוער בחורש ים-תיכוני.

בצידי הדרך, אפשר לראות עצי אלון מצוי ואלה ארצישראלית,  עצי זית וחרוב, ואורנים ירושלמים.

השביל נבנה על גבי טרסות חקלאיות עתיקות.

לאחר כחצי ק”מ, נגיע אל קבוצת מעיינות נקבה בצדו המזרחי של השביל – עינות עמינדב.

מעיינות אלו נובעים על שכבת חוואר צהבהבה שהינה אטימה למים, ולכן נאגרים עליה מי הגשמים.

בדרך כלל לא נראה את אגירת המים, אלא במקומות בהם הם פורצים אל פני השטח כדוגמת קבוצת מעיינות אלו.

סוג זה של מעיין, המסתמך על שכבת קרקע אטימה שאינה מאפשרת חלחול מים, נקרא מעיינות שכבה.

בימי קדם, נחצבו כאן נקבות אופקיות, על מנת להגביר את ספיקת המעיינות.

נקבות אלו זרמו אל ברכות אגירה אותן אנו רואים לפנינו בשטח.

ברוב ימות השנה, הברכות מלאות מים קרירים וצוננים אך יש שנים שחונות שבעונת הקיץ הבריכות ריקות.

באזור זה, נובעים ארבעה מעיינות ניקבה (היבשים בחלקם), שמימיהם מוזרמים לבריכות איגום למרגלות השביל.

הבריכה הראשונה נמצאת מטרים אחדים מתחת לשביל.

הבריכה השנייה קרובה יותר למפלס השביל, וניתן ללכת בניקבה לכיוון מערת הנביעה.

מעיינות עמינדב נלך עוד זמן מה בין עצי היער, כאשר בדרך חולפים על פני מערה קטנה ובעלת 2 פתחים.

סימון “שקוף” מפנה אל המערה, וניתן לזחול בה ולצאת לצד השני.

מומלץ ללכת בתוך הנקבה שבחורף אפשרה ניקוז טוב יותר של מי המעיין לעבר הבריכה עד למקום הנביעה עצמו, שם ניתן לצאת משכבת החוור בפיר אנכי.

עינות עוזי – המעיינות במבואות ירושלים

מעינות עמינדב ממשיכים צפונה עם השביל, לאחר כחצי ק”מ נוסף נגיע אל שני מעיינות נקבה נוספים הידועים בשם עינות עוזי ובערבית – עין אבו-ע’זי.

אחד מהמעיינות הללו נובע במשך כל השנה.

אחת נמצאת ממש לצד שביל ההליכה ומזמינה לרחצה (וניתן להציץ לתוך הניקבה), ובמרחק עשרות מטרים מערבה הבריכה השנייה הנמצאת למרגלות השביל והגישה אליה פחות נוחה.

ניתן לטבול את הרגליים ואף את כל הגוף ביום חם בבריכה הנאה.

בריכת המים עמוקה מספיק לטבילה הגונה בכל הגוף, אך רצוי לדעת לשחות.

לשני המעיינות יש בריכות אגירה ותעלות חצובות המזרימות את המים לחלקות השלחין.

במהלך השנים, התפתחה צמחיה של חופי נחלים  כמו קני סוף ופטל מדובר מקום התרעננות מצוין לטיול ביום קיצי לוהט.

בעבר, ירד מעין עוזי שביל היורד לאבן ספיר, וניתן לראות את עקבות שביל זה בשטח.

השביל בוטל כי הירידה ממנו הייתה תלולה ומסוכנת.

עין תמר – בריכונת רדודה

עין תמר – מעיין מרובע, קטן, ונחמד למדי המוקדש לזכרה של תמר נתן, שנהרגה בתאונת דרכים בטיול בבוליביה והיא בת 21 בלבד.

המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית, ופחות מזמין לשכשוך.

חלקים מהטיח המקורי עודם מצפים את דפנות הבריכה.

בבריכה, ניתן לשכשך רגליים, וישנם ספסלים תחת עצי האלון ליד.

קק”ל מתחזקת את המקום בעזרת חוגי סיור ועוד.

חדי העין יוכלו להבחין באחת מדפנות הבריכה בחללים עגולים קטנים, החצובים בה.

נראה כי הבריכה שימשה בתקופה הביזנטית לגידול דגים.

לפי השערת החוקרים, החללים הקטנים בבריכה שימשו אתרים להשרצת דגיגים.

בדרכנו, נוכל לראות עוד מספר מעיינות חרבים (יבשים) שלכולם מבנה דומה – נקבה, מעיין ובריכת אגירה..

עין שריג – לטבול באינטימיות

המעיין נמצא במפגש השבילים הירוק- שחור, ומדובר במעיין נחמד שנמצא לא רחוק מהכביש המוביל ליישוב אבן ספיר.

עין שריג הוא אחד המעיינות המוכרים בהרי ירושלים, ולרוב הוא עמוס במטיילים.

השילוב בין הבריכה היפה, הנסתרת למרגלות הסלע, לבין מקום הישיבה הרחב על הטרסות שמעל, הופך את עין שריג למקום מבוקש ביותר.

גודלה של הבריכה שאליה הוא נובע הוא בערך 2 על 4 מטרים, ועומקה כ-70 סנטימטר.

מעיין נקבה עין חנדק – המרשים מכולם

מי שרוצה להמשיך לטייל מעבר למסלול המקורי,  מנקודת הסיום ממשיכים במורד השביל הירוק במשך כרבע שעה הליכה לכיוון עין חנדק הנחשב לאחד מהמעיינות המרשימים ביותר בהרי ירושלים.

השביל יורד בין טרסות חקלאיות אל מעיין נקבה גדול  עין חנדק – מעין זה נובע משתי נקבות ארוכות- דרומית המלאה יותר מים, ומזרחית.

אורכה של הנקבה הארוכה הוא כ-60 מטר והיא מלאה מים כל השנה עד לגובה המותניים.

בנקודת המפגש של הנקבות, בנוי סכר קטן לשליטה על גובה המים הזורמים אל הבריכה.

שמו של המעיין “עין חנדק” הוא שינוי קל של שמו הערבי “עין אלח’נדק”, ופירושו עין התעלה או החפירה.

בעין חנדק, נמצא “הכותל הקטן” .

באפיק הקטן אליו זורמים מימי עין חנדק, כ-600 מטרים מצפון לו, הוקם סכר מונומנטלי בגובה של כ-10 מטרים הבנוי מ-11 נדבכי אבנים, הדומות בסיתותם ובבנייתם לאבניו של הכותל המערבי, עובדה המעידה על גילו הקדום של הסכר, כנראה מהתקופה ההרודיאנית.

לאורך כל הדרך בסביבה, השתמרו שרידים מרשימים של מבנים חקלאיים עתיקים.

טרסות, שומרות רבועות ועגולות ותעלות השקייה חצובות.

כל המערכת הזו הושקתה במי המעיין.

לכל המשפחה שביל המעיינות

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)