ערד שוכנת בגבול מדבר יהודה והנגב, בצפון-מזרח הנגב, בגובה של 600 מטר לערך מעל פני הים התיכון ומאופיינת באקלים מדברי ובאוויר הרים מעולה הידוע בתכונות המרפא שלו ברחבי העולם.
כמעט מכל חלון בערד נשקף נוף המדבר למרחקים ובסביבתה ערוצי נחלים ומסלולי טיולים.
בשנת 1921, היה ניסיון להקים ישוב בערד על ידי חיילי הגדודים העבריים אך לאחר שלא נמצאו באזור מקורות מים, המקום ננטש.
רק ב-1962, הוקמה ערד כפי שאנחנו מכירים אותה כיום אשר נתפסת כאחד ממפעלי הציונות החשובים ביותר שכן הייתה הישוב הראשון שהוקם ממזרח לקו תעלות המים.
ערד ממוקמת כחצי שעה נסיעה מבאר שבע ו-20 דקות מים המלח, ועם הארכת כביש 6, הנסיעה לתל אביב עורכת כיום כשעה.
בסמוך לעיר ערד, שוכן בא”ח נח”ל.
מסביב לערד, יושבות קהילות בדואיות החיות במה שמכונה יישובים בדואים לא מוכרים או “הפזורה”.
בערד, מתגוררים כ-26 אלף תושבים והיא העיר השלישית בגודל שטח שיפוטה בישראל עם 90,000 דונם.
העיר מדורגת בדירוג החברתי-כלכלי כ-5 מתוך 10.
ויותר ממחצית מתושביה הינם עולים חדשים ממדינות חבר העמים, אמריקה ואפריקה, וקרוב ל-10% מהתושבים חרדים, ברובם מחסידות גור.
כבר בשנותיה הראשונות, קלטה העיירה הקטנה עולים חדשים שהגיעו:
מרומניה ומשאר מדינות, אולם קצב גידול האוכלוסייה במקום, כמו גם מקורות תעסוקה אפשריים, היה רחוק מן התחזיות.
בשלהי שנת 1966, גרו במקום פחות מ-2500 תושבים, אף שהתחזית הייתה כי באותו מועד יהיו ביישוב מעל 10,000 תושבים.
בסוף שנות הה-60, הוקם בעיר אולפן ייחודי, בשם מכון ווג’ס, שבו למדו אקדמאים יהודיים מכל העולם, אך בעיקר מארצות אנגלו-סקסיות.
משנת 1971, הגיעו לערד עולים חדשים ממדינות נוספות: ארצות הברית, קנדה, ברית המועצות, דרום אפריקה, ואתיופיה.
באותה תקופה, התיישבו בעיירה גם כמה משפחות מקהילת “העבריים”. כך נוצר בעיר פסיפס מרתק ורב גוני של עדות ותרבויות.
בשנות התשעים, הגיעו למקום אלפי עולים מברית המועצות לשעבר, ותוך שנים אחדות הורכבה אוכלוסיית העיירה בעיקר מעולים חדשים: יותר מ-50% מהתושבים.
בנוסף, מתגוררים בעיר קהילה של חסידות גור, המהווה כ-20% מהאוכלוסייה, קהילת חב”ד וקהילה קטנה של חוזרים בתשובה – בעיקר חסידי ברסלב, כ-300 מבקשי מקלט מאפריקה ועוד.
מצפה מואב הינו נקודת תצפית מרהיבה מערד מזרחה לעבר ים המלח, מדבר יהודה והרי מואב שבירדן.
השעה הכי מומלצת לבוא לכאו היא לעת שקיעה, שעה שהכל נצבע בשלל צבעים מרהיבים של כתום, צהוב ואדום, והתחושה היא פסטורלית ומיוחדת.
לזכרו של מבצע לוט, שכבש את אזור ים המלח במלחמת העצמאות ב-1948.
הוקם במצפור פסל סביבתי בצורת מטוס המשתלב יפה בנוף המדברי המרהיב על ידי הפסל המפורסם, חתן פרס ישראל, יגאל תומרקין.
הפסל ממוקם בקצה “טיילת מואב” היוצאת ממרכז העיר ערד ומסתיימת בקצה ההר ממנו נשקף נוף מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב.
הוא מורכב מפלטה מעוגלת המוטה על צידה, וממנה צומחים גופים שונים.
הפסל כולו מורכב מבטון חשוף, שנצבע בשלב מאוחר ביוזמת תושב ערד בצבעי כחול לבן (באישור תומרקין).
כלי נשק ששולבו בפסל נגנבו.
שביל צר מקשר בין חלקו המרכזי של הפסל ובין חלק נוסף שיצר תומרקין, ומרוחק כ-200 מטרים אל תוך המדבר וכולל שולחן וסביבו מושבי בטון.
המרכז לאמנות עכשווית בערד עוסק באמנות וביצירה המתרחשות בעיר ערד.
שטחו של המרכז הוא כ-300 מטר רבוע, וכולל גלריה לאמנות עכשווית, המציגה אמנות ישראלית ובינלאומית.
תכנית שהות אמן בינ”ל “אמנות אדריכלות ערד” המהווה חממה פעילה לתרבות ולאמנות, מחלקה חינוכית הכוללת סיורים מודרכים בתערוכות, סיורים מודרכים במסלולים בעקבות אומנים בעיר ובתים פתוחים ושלל סדנאות.
בנוסף, מתקיימים במרכז הפנינגים אמנותיים לכל המשפחה, מפגשים עם אמנים, ושלל אירועים.
איציק גמליאל הוא אמן מוכשר במיוחד המתמחה ביצירת פסלי מתכת.
יפה ואיציק יקחו אתכם למסע מופלא, גדוש בסיפורים מרתקים, מתובל בהומור עסיסי, בין פסלי המתכת המרשימים, אכן גן חיות של פסלים ובמיוחד הג’ירפה הענקית והמפורסמת הגדולה מסוגה בעולם.
כל זה אל מול פני הנוף לים המלח העותר נשימה. במסגרת האירוח מוגש גם כיבוד קל ושתייה.
אלכס הוא פסל מוכשר בברזל, ואינה ציירת של סיפורי בריאה, והבית שלהם הוא גלריה מרהיבה.
הזוג אלכס ואינה גוטמן פתחו את בית האמנים, לאחר שאלכס שעבד במפעל מגבות ערד, ניצל את סגירת המפעל וסיום עבודתו שם והפך לאומן פול טיים, והתחביב הפך למקצוע.
גוטמן יוצר בעיקר תמונות קיר עם דמויות מרגשות שהוא מצליח להמחיש באמצעות הברזל.
אלכס מייצר מגוון פריטים ייחודיים, ומעביר גם סדנאות ברזל ויצירה, ואינה ציירת, והם מעבירים יחד הרבה סדנאות לילדים.
האמן הנוצרי ריק ויניקי עלה לארץ מקנדה, ובאמצעות יצירתו הוא מנציח את זכר השואה.
ריק וניקי עבד במשך 7 שנים תמימות על מונומנט מקור הדמעות שלו.
עיצוב הדמויות שלו והמסר שרצה להעביר הוא הקשר האוניברסלי בין סבלם של אנשים, תוך יצירת הקשר בין הברית החדשה וסבלו של ישו על הצלב לסבל קורבנות השואה היהודיים ובין סבל לתקומה.
את ההקשר עושה ויניקי דרך שילוב 7 המילים האחרונות של ישו עם פסוק מספר ירמיהו והרעיון המובע בספר ישעיהו, בו ניתן לזהות את יסוד הקורבנות של בן האלוהים, הנושא במותו את חטאת עולם.
המונומנט הינו קיר הנצחה כביר בגובה של 3.5 מטרים ובאורך של 18 מטרים.
הקיר מכוסה באבן ירושלמית אשר 6 עמודים (העומדים כנגד ששת מיליוני קורבנות השואה).
עשויים מאבן צור כהה שניתן למצוא בסביבות ערד, מחלקים אותו לשבעה מדורים. כל מדור מראהבאמצעות פיסול, מילה משבעת מילותיו האחרונות של ישוע.
בכל מדור, ישנה דמות אחרת של ישוע היוצאת מן הקיר כאבן בהירה.
בכל מדור, מול הקיר, עומדת בגודל טבעי, יצוקה מברונזה, דמות יהודי בכותנת פסים של מחנה ריכוז במגוון הבעות של כאב וייסורים.
בחצרו האחורית של ביתו, ישנם מגוון פסלי ברונזה ענקיים.
ישנו סרטון וידאו בן 14 דקות לצפייה, והכניסה למקום בתיאום מראש בלבד.
ברובע האמנים בערד, ממוקמת לה מבשלת בירת בוטיק בשם “שיטה”.
נטע וז’אן הגיעו לנגב בשנת 2004 בעקבות לימודיהם באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בישול הבירה התחיל כתחביב ומשם הדרך לפתיחת מבשלה הייתה קצרה.
הם קבעו את המבשלה ברובע האמנים בערד במקום פחות תעשייתי אך יותר בוטיקי ונעים.
במקום, יש מרכז מבקרים בו ניתן לערוך סיור ולהנות מבירה מדברית צוננת.
לעוד טיולים באזור הדרום לחצו כאן
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
שתי המסלולים של נחל קינה ונחל כידוד פחות מוכרים במדבר יהודה שניהם מתחילים בעיר ערד ומציעים טיול מדברי שלא רבים פוקדים אותו. נחל כידוד - מהעיר ערד אל קצה המדבר ותצפית מרהיבה מסלול הטיול בנחל כידוד אינו...
במאמרים קודמים, יצא לי להשתמש בביטוי העברי המעולה "כעץ שתול על פלגי המים". כמו שאתם יודעים, הביטוי מתייחס למשהו (או מישהו) שצומח בתנאים אופטימליים. אבל הביטוי מתייחס בעיקר לעץ. הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לפלגי המים אותם נחלים שעליהם...
נחל חווארים נחל אכזב מדרום למדרשת בן גוריון, אשר מציע מסלול לילה מדברי, הליכה על סלעי חוואר לבנים ובולטים בין מחשופי צור, גיר וקירטון, כניסה לנקיקי סלע מרשימים. כניסה לנחל סיור מלא אדרנלין ומתאים לכל המשפחה השקט של המדבר...
