זה לא סוד שיש לנו ארץ קטנה.
כולם יודעים – ממטולה ועד לאילת זה פחות משש שעות נסיעה, בלי פקקים והפתעות.
והיא בהחלט לא מיושבת באופן אחיד – המוני אנשים מצטופפים במישור החוף, אחרים גודשים את ירושלים הבירה, מקצתם באים לגליל.
ומי מגיע לנגב? במקומות כמו ירוחם ושדרות – אלו שהחליטו בשבילם – העולים.
אז איך הפכה דווקא דימונה לעיר כל כך מיוחדת? מקום מרתק ששווה לבקר בו? תמשיכו לקרוא!
ב-1955, הובאו לישוב שייקרא דימונה 23 משפחות של עולים מצפון אפריקה.
העולים גילו, איך לומר, אופטימיות זהירה לגבי עתידו של הישוב החדש וקראו לו “דמיונה” או “דמעונה” בינם לבין עצמם.
למה דווקא כאן?
השר לפיתוח דב יוסף מספר שכשהוא ביקר בשנת 1953 במפעלי ים המלח וישן במחנה עובדים, הוא גילה שהוא מזיע באופן לא סביר ורצה לבנות לעובדים דיור במקום יותר יבש.
שמה של דימונה לקוח מספר יהושע, כאחת מתוך הערים המוזכרות בגבול אֱדוֹם.
כמו ערים רבות אחרות בנגב, ידעה דימונה עליות ומורדות.
העליות היו עליות באופן מילולי – בשנת 1969 התיישבה במקום קהילת בני ישראל (יהודי הודו) ובשנות ה 70 וה 90 – העליות משטחה של בריה”מ.
הירידות היו תוצאת עזיבתם של הצעירים את המקום, כמו בהרבה ערי ספר בארץ.
למרות העזיבה בעבר, דימונה אינה עיר מתרוקנת – בשנת 1958 הפכה דימונה למועצה מקומית ובשנת 1969 – עיר.
בנוסף למפעלי ים המלח, נוספו לעיר מקומות עבודה בדמות מפעל טקסטיל כיתן, שנפתח בשנת 1958.
זה לא סוד שבשנת 1959 הוקם סמוך לדימונה הקמ”ג, או בשמו המלא “הקריה למחקר גרעיני – נגב ע”ש שמעון פרס”.
בזמן בנייתו, לפי פרסומים רשמיים של המדינה, היה הכור שבדרך קודם כל “מפעל טקסטיל” ואז “תחנת מחקר במֶטָלוּרגיה”, עד שבן גוריון הודיע באופן רשמי על קיומו של המכון.
בכל מקרה, אין שום אישור רשמי על זה שלמדינת ישראל יש מעל 90 ראשי נפץ מבוססי פלוטוניום או אפשרות לייצר עוד, בהתראה קצרה.
את הקמ”ג ניתן לראות מהדרך או אם תטפסו על ההרים הסמוכים.
לבקר יהיה, איך לומר, יותר קשה.
אנשים ששומרים על מתקנים סודיים לא ידועים בהכנסת אורחים לבבית.
דימונה היא, כמובן, יותר מסתם פרק בספר ההיסטוריה או העיר הקרובה ביותר למתקן גרעיני – היא עיר חיה ובועטת שנמצאת בתנופת בנייה.
כאן נפתחו שמונה מפעלים חדשים שמספקים עבודה לרבים מתושבי האזור.
כאן גם שופץ ושודרג הקאנטרי קלאב העירוני ונפתח תיאטרון.
בנוסף לכל אלו, בשנת 2016 חנכה קק”ל בעיר את פארק בן-גוריון, ובו אגם מלאכותי הנקרא “אגם פרס”, ע”ש שמעון פרס.
הפארק מותאם לבעלי מוגבלויות.
כמובן, אי אפשר לבקר בעיר מבלי לבקר אצל העבריים מדימונה.
הקבוצה, הידועה גם בשם האפריקאים העבריים , הם קהילה של כ-5,000 אפרו-אמריקאים שרואים את עצמם כיהודים ומשלבים אמונות מהיהדות ומהנצרות.
מייסד הקבוצה, בן קרטר, (שלימים שינה את שמו לבן-עמי בן-ישראל), ראה בשחורים מארה”ב נצר לגולים מעשרת השבטים, שהגיעו לאפריקה.
אלו שועבדו והובאו לארה”ב כעבדים ועכשיו חוזרים לארצם.
לא פלא שהם מזדהים מאוד עם סיפור יציאת מצרים המקראי.
רוב חברי הקבוצה חיים בקהילה שיתופית בשכונה צמודת-קרקע בדימונה.
קהילה זו מארחת מאות מבקרים בשנה.
הקהילה מפורסמת בארץ בזכות הכישורים המוזיקליים של חבריה.
תוכלו לבוא ולהרגיש את הקצב בסדנאות ריקוד או תופים.
מטעמים דתיים, הקהילה דוגלת בתזונה טבעונית ותוכלו לבוא וללמוד בישול טבעוני אצל אנשים שבשבילם טבעונות היא דרך חיים.
לבסוף, תוכלו להצטרף לסיור מודרך ולהכיר את הקהילה מקרוב.
מה עוד יש לעשות במדבר?
טוב, אמרתם מדבר – אמרתם גמל.
ואכן, לא רחוק מדימונה, יש חווה בה גרות חיות חמודות וחמורות סבר אלו.
החווה הוקמה צמוד לרביבים שעליו נדבר בכתבה אחרת.
תוכלו לשכור בקתה מדברית שקטה במה שמכנים כאן “מלון מיליון כוכבים”.
מכאן, תוכלו לצאת למשא על גבו של גמל רגוע ומטופח, בליווי מדריך שמסביר על החי, הצומח וההיסטוריה של האזור.
טיול הגמלים מחזיר אותנו לימי קדם אשר בהם הגמל היה כלי התחבורה הראשי באזור – חוויה בלתי נשכחת!
עוד סמל מדבר ידוע הוא הקקטוס, המכונה בארץ “סברס” או “צבר”.
למרות השם, הצבר הוא מהגר ממקסיקו, שהשתלב בנוף ואי אפשר לדמיין את המדינה בלעדיו.
קוצני מבחוץ וטעים ומרווה מבפנים, הצבר הוא פלא תזונתי וקולינרי.
תוכלו ללמוד על גידול ועיבוד הצבר בסיור קצר בחוות הצבר של אורלי, הגדולה מסוגה במזרח התיכון.
כאן תוכלו גם לקנות ממוצרי החווה, הכוללת ממרחים, ענפי צבר כבושים, סחוג העשוי מצבר, קונפיטורות סברס, מוצרי קוסמטיקה לעור הפנים וקרם גוף.
בנוסף, מוגש במקום אוכל מקסיקני.
זה הביקור על רגל אחת באחת הערים המרתקות בארץ, בירת הנגב המזרחי.
זה מקום בו קהילות רבות ומגוונות הצליחות להשאיר את חותמם במדבר.
אם גם לכם חשוב להשאיר חותם על הסביבה, בואו לדימונה לקבל השראה.
לעוד טיולים באזור לחצו כאן
יער אודם יער אלונים עתיק ומרשים במיוחדהוא יער אודם, שריד ליער שבעצם כיסה פעם את רוב שטחי צפון רמת הגולן עד סוף המאה ה-19. היער ממוקם במורדות הר אודם, מגובה של 800 עד 1,200 מטרים מעל פני...
ספורט הוא דבר שמחבר בין כולנו. לכל אחד מאיתנו יש גוף, בין אם אתה רץ אולימפי או בטטת הכורסה הגדולה ביותר. כל אחד מאיתנו התנסה בהתעלות רגשית של דחיקת הגוף לרמת המאמץ הגבוהה ביותר לפחות מספר פעמים...
כבר כשהייתי ילדה, החלו לדבר על איכות הסביבה ולהתעסק בשאלות כמו "עד כמה הפעילות האנושית פוגעת במרקם העדין של הטבע?" ו-"איך ניתן לשמר את הסביבה?". היום, המושג החדש הוא "קיימות". זה מעבר לשימור הסביבה - המצב אינו...
