מוחרקה “מנזר האש” ונחל רקפת

מוחרקה

מקור השם מגיע מערבית ומשמעותו “מנזר השרפה”.

מוחרקה נקראת גם קרן הכרמל מפני שצורתה הגיאולוגית, היא למעשה פסגה ברכס הכרמל, והיא מתנשאת לגובה של 474 מטר מעל פני הים.

מוחרקה הינו אתר שמשך אליו במהלך ההיסטוריה עולי רגל יהודים, מוסלמים ונוצרים.

מקובל שבמקום זה התחולל המפגש בין אליהו הנביא לנביאי הבעל.

אליהו הנביא

נביא שפעל בזמן מלכותו של מלך ישראל אחאב, ונודע במאבקיו באחאב ובאשתו הצידונית איזֶבֶל.

אליהו מופיע לראשונה בהכרזה נבואית שבשנים הבאות לא ירד גשם.

הכרזתו של אליהו מתקיימת ומאגרי המים והמזון בארץ הולכים ומדלדלים. ה’ מורה לאליהו להסתתר בנחל כרית שם העורבים מספקים לו מזון.

לאחר 3 שנות בצורת, אליהו מצווה להתעמת עם אחאב כדי שהבצורת תוכל להסתיים.

אחאב מסכים לאליהו ומקבץ את נביאי הבעל ואת כל העם אל הר הכרמל, ושם נקבעים תנאי מאוד קשים למבחן המזבח.

האל שיענה באש מהשמים ויקבל את הקרבן הוא האל האמיתי.

נביאי הבעל קוראים לבעל מהבקר ועד הצהרים, אך אין מענה.

אליהו מתקן את המזבח ההרוס, על ידי 12 אבנים (כמניין שבטי ישראל).

כדי להגדיל את האתגר, אליהו חופר תעלה סביב המזבח ושופך עליו שנים עשר כדי מים.

הוא קורא ומתפלל אל ה’ ונענה.

“וַתִּפֹּל אֵשׁ ה’ וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”

העם הנדהם נופל על פניו וקורא “ה’ הוא האלהים”, קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף תפילת נעילה.

אליהו הנביא היה לנזיר מודל לחיקוי במסדר הכרמליתים.

שהתאפיין מאוד במסירות טוטלית לאל.

מסדר הכרמליתים

מסדר נזירים קתולי שנוסד במאה ה-12 על ידי נזיר בשם ברתולד, בהר הכרמל שבארץ ישראל, ומכאן שמו.

בראשיתו, כלל המסדר הכרמליתי נזירים בלבד, שהתבודדו במורדות הר הכרמל באזור נחל שיח.

ברתולד הגיע לארץ ישראל מקלבריה במסגרת מסעי הצלב, בחר בהר הכרמל כמקום מושבו, בעקבות המסורת לפיה שם פעל אליהו הנביא.

הכרמליתים קיבלו על עצמם תקנון מחייב שכלל 16 סעיפים וביניהם ציות לראש המסדר, מגורים בתאים פרטיים, דבקות בתפילה, שמיעת מיסה מדי בוקר בבית התפילה של הקהילה, סגפנות, עבודה, שתיקה מתפילת הערבית ועד לתפילת הבוקר למחרת, הינזרות מבשר.

עם התמוטטות הממלכה הצלבנית, חזרו הכרמליתים לאירופה.

הם שבו לכרמל רק מאות שנים מאוחר יותר.

אנשי המסדר הכרמליתי רכשו את האדמה בקרן כרמל באמצע המאה ה-19.

הופקד האח הכרמליטי ג’ון בטיסט קסיני להיות אחראי על הבנייה.

אך, דרישות חוזרות מצד השלטונות העת’מאניים לבירור סוגיית הבעלות על הקרקע וחשש מהתמוטטות המבנים שכבר הוקמו במקום, הביאו לעיכובים נוספים בבנייה.

לורנס אוליפנט שהתגורר עם אשתו בכפר הדרוזי דלית אל-כרמל, הסמוך לאתר, כתב באחת מכתבותיו לעיתון ה”סאן” הבריטי כי להקמת המנזר החדש משתמשים הכרמליתים גם באבנים שיש להן כנראה ערך ארכאולוגי.

המנזר הוגדר ב-1911 כקהילה במסגרת המסדר הקתולי הכרמליטי, אך הוא נסגר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הנזירים נאלצו לעזוב את המקום.

הכנסייה הקטנה שופצה בשנות ה-60 של המאה ה-20.

הכנסייה הקטנה במנזר עשויה מחלל בודד, קירות הכנסייה צבועים בלבן ומעוטרים בשורה של אבנים חומות המקיפות את האולם בבסיסו של הקמרון.

במוקד הכנסייה, מזבח שמורכב מ-12 אבנים לא-מסותתות, כמו המזבח שלפי הסיפור המקראי בנה אליהו במקום.

המזבח

בחצר המנזר שבקרן הכרמל, ניצב פסל של אליהו הנביא.

מסלול נחל רקפת

הנחל מאופיין בתלילותו בשל ירידת גובה רבה.

זהו אחד הנחלים הבודדים בכרמל המתנקז דרומה.

במהלך הדרך, נשלב בין ממצאים ארכיאולוגים הידועים בשם חורבת כרך – חורבה רומית ביזנטית.

בין הממצאים נוכל לראות: מאגר מים, בית בד על שני חלקיו, בורות מים, גת, ומערות קבורה בעלות מקמר יפהפה.

אחת המערות המרשימות היא מערת רקפת, שנמצאת ברום של כ-200 מ’ מעל פני הים וכ-50 מ’ מעל קרקעית הנחל.

הנוף הפתוח ממנה לעבר כל ירוק עוצר נשימה.

במערה זו, נתגלו שרידים של יישוב פרהיסטורי ובניהם אף שלדים.

מערת רקפת

המסלול בנחל עובר בין מטעי זיתים, אפשר לראות בכל הדרו את הצומח הארץ ישראלי וההליכה המוצלת והיפה נותנת תחושת ריחוק נעימה מהציביליזציה.

מומלץ לשלב במהלך המסלול אירוח דרוזי בכרמל.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)