מהר טייסים לעין טייסים

מסלול בהרי ירושלים מהר טייסים אל מעיין

הר טייסים שבהרי ירושלים הוא אתר הנצחה מרכזי לחללי חיל האוויר.

מסביב לפסגת ההר, שוכנת שמורת טבע, ואילו במדרונות נטועים יערות של הקרן הקיימת לישראל (יער סטף).

מפסגת ההר יורדים בשביל תלול ויפהפה כ-150 מטרים ברגל לעין טייסים, פינת חמד נהדרת- מעיין קטן שמימיו נאספים לתוך בריכה קטנה, הנמצא בצד המזרחי של השמורה.

בקרבתו, שרידי חקלאות הררית. ניתן להגיע לבריכה גם ברכב.

הטיול משלב היכרות עם חורש ים תיכוני טיפוסי לאזור , עם מעיין טיפוסי להרי ירושלים הנובע לאורך כל השנה.

הר טייסים – אנדרטת ההנצחה המרכזית לחללי חיל האוויר 

הר טייסים היא שמורת טבע השוכנת בלב הרי ירושלים. פסגת ההר מתנשאת לגובה של 796 מטרים מעל פני הים.

סמוך לרחבת החנייה הגדולה של המקום,  ניצב גלעד לזכרם של טייסי חיל האוויר שנהרגו בהרי ירושלים בקרבות מלחמת הקוממיות.

הסיבה לבחירת מקום זה כאתר ההנצחה היא שבמלחמת העצמאות התרסק בסביבה מטוס תובלה קל של חיל האוויר מסוג “נורסמן”.

חלקים מהמטוס עדיין מונחים במקום כאנדרטה.

האנדרטה בנויה מאבן ירושלמית ובחלקה העליון הוצב מנוע המטוס ההרוס עם מדחף מעוקם.

ההר משמש אתר הנצחה מרכזי לחללי חיל האוויר.

שמות ההרוגים מונצחים על עמודים בני ארבע צלעות, בהתאם למועדי נפילתם.

כל עמוד ניצב ברחבה משלו ומולו ספסל שנועד להתייחדות עם החללים. 2 תחנות שמע מעניקות הסבר על המקום.

בחלקו הדרומי-מערבי של ההר, נמצאת נקודת תצפית מרהיבה על נחל שורק ועל מרחבי הרי יהודה.

אפשר לזהות מכאן מקומות כגון המושבים רמת רזיאל, נס הרים, יער עמינדב, אורה ויד קנדי, נחל קטלב והר גיורא.

ממרחק רב יותר, כאשר מביטים דרומה, נראים יישובי גוש עציון, בתיר, חוסאן, הר גילה ושאר כפרים בסביבה. התצפית מרהיבה ביותר.

בפסגת ההר, נמצאים שרידי חורבה הנקראת ח’ירבת אל-אכראד (חורבת הכורדים).

מדרום לאנדרטה יש מצפור נוף קטן הצופה לנחל שורק, לדרום הרי ירושלים, להרי חברון ולגבעות שפלת יהודה.

באביב, בין מרץ לאפריל, פורחים יותר מעשרה מיני סחלב בשמורה. הנפוצים יותר הם דבורנית הקטיפה, סחלב פרפרני,  סחלב שלוש השיניים, ובן סחלב צריפי.

בצד הצפוני של ההר, נמצא ריכוז מרשים של עצי קטלב, אשר נמצאים במלוא הדרם בין נובמבר לדצמבר.

בין בעלי החיים הנמצאים בשמורה יש שועלים, תנים, דורבנים, והפרפר קיסרית הקטלב, הנחשב לאחד מפרפרי היום היפים והמרשימים ביותר בארץ ישראל.

התרסקות המטוס

בתחילת מאי 1948, ניסו כוחות הישוב העברי לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה.

כדי להגביר את הלחץ על הכוחות הערביים, הוחלט להפציץ את עמדותיהם באזור בית מחסיר (בית מאיר של היום), החולש על הדרך לירושלים.

ב-10.5.48, יצא למשימתו מטוס תובלה קל חד מנועי מדגם נורסמן, שהגיע לארץ מאיטליה כשבוע קודם לכן, לאחר שתוקנה בו תקלה של נזילת דלק.

המטוס הקל, שכנפיו היו עשויות עץ, טס מאיטליה לשדה דב במשך 11.5 שעות וכשהגיע, הוכן חיש מהר למשימתו הקרבית הראשונה – הטלת אספקה ותחמושת ליישובי גוש עציון הנצורים.

המטוס נשלח למשימת הפצצה מן האוויר כסיוע אווירי בכיבוש הכפר בית מחסיר (היום בית מאיר) על ידי חטיבת הראל של הפלמ”ח.

הלחימה הייתה במסגרת מבצע “מכבי” לכיבוש פרוזדור ירושלים.

מטוס הנורסמן נשא פצצה ניסיונית חדשה – חבית נפץ במשקל 200 קילוגרמים.

צוות המטוס כלל את שני הטייסים יריב שיינבוים ודניאל בוקשטיין, את האלחוטן שלמה כהן ושלושה מומחי חימוש, שלמה רוטשטיין, יצחק שקלנביץ וצבי שוסטרמן – כולם נספו בהתרסקות.

רגעים אחרונים

כאשר הגיע המטוס לסביבות הרי ירושלים, התקבלה ממנו הודעה אחרונה בקשר, ולאחריה הקשר עמו נותק והוא נעלם יחד עם אנשי הצוות בהרים.

המטוס התפוצץ והתרסק בדיר עאמר (הר איתנים הסמוך).

לא ידוע מדוע המטוס התרסק, ונסיבות נפילתו נותרו עלומות עד עצם היום הזה.

ייתכן שקרתה במטוס תקלה, או שמזג אוויר גרוע גרם להתרסקותו.

ייתכן שבעת הטלת חבית הנפץ הסתחרר המטוס וצלל אל מדרון ההר.

לא היה זמן לחפש את שרידי המטוס בזמן המהומות והאנדרלמוסיה של הקרבות.

איסר חלמיש, שהיה קצין המודיעין של הגדוד השישי של הפלמ”ח, כתב שאחמד סאמח אל ח’אלדי, שהיה מנהל בית היתומים בדיר עמר (כיום איתנים), גילה לו לאחר כיבוש הכפר שראה מטוס מתרסק ליד הכפר סאריס (שורש).

בעקבות המידע הזה, התגלו שרידי המטוס.

עצמותיהם של הנופלים, שנטמנו על ידי הערבים בבאר בכפר הסמוך, לוקטו והובאו לקבורה בקבר אחים בקריית ענבים.

מספר שנים לאחר מלחמת העצמאות הועברו מנוע המטוס ומדחפו לראש ההר ונקבעו כגלעד.

מנוע המטוס, שנותר כמעט שלם, הוא שמוצב כיום כאנדרטה בהר טייסים. אנדרטה נוספת לצוות מטוס זה ועליה חלק ממנוע המטוס נמצאת במושב גבעת יערים הסמוך.

החל משנות ה-50, הפך הגלעד למקום התכנסות לאנשי חיל האוויר ולמשפחות השכולות לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בשנת 1999, הוקמו בחורשה סמוך לגלעד עמודי זיכרון בהם מונצחים שמות חללי חיל האוויר מהקמתו ועד היום.

הירידה מפסגת הר טייסים לעין טייסים

פסגת הר טייסים (796 מ’) ידועה בשפע מיני הסחלבים הצומחים בה באביב.

שטח השמורה כולל אזורי חורש ים תיכוני נרחב של אלות ארצישראליות ואלונים מצויים,  ותצורת צומח בתה על קרקע חוואר, המכיל את ריכוז מיני הסחלבים העשיר ביותר בהרי ירושלים, עם לא פחות מ- 14 מיני סחלבים!

מיטיבי לכת יוכלו לצעוד מפסגת ההר לעין טייסים בשביל תלול שאורכו כ-1.5 ק”מ.

מסלול הטיול מתחיל ליד גלעד חיל האוויר שבהר טייסים.

עץ הקטלב המרשים, שנמצא ברחבה שמאחורי האנדרטה, ידע ימים טובים יותר.

מרבית ענפיו מתו, אך ענפים אחרים צצים במקומם.

מעץ הקטלב יורדים בחורש פתוח, וצועדים כ-80 מטרים לצד צינור המים הגדול, חולפים מעליו ויורדים למקום שבו נמצא קו מתח גבוה.

כאן מגיעים לראש מדרגה בולטת המעניקה מבט מרשים על הנוף המרהיב שממול.

למרגלות המדרגה – דרך עפר מסומנת כחול. מעבר לדרך – מדרון תלול ביותר, שיש להיזהר בו.

אחר כך, השיפוע מתמתן, וההליכה בין עצי יער וטרסות חקלאיות עד למעיין נוחה יותר.

בשל הפרש הגבהים הניכר (כ-150 מ’ מהר טייסים לדרך שליד המעיין), מומלץ לארגן מראש רכב מאסף בדרך העפר המסומנת אדום שלמרגלות עין טייסים.

עין טייסים – שכשוך נעים בסוף המסלול

עין טייסים הוא מעיין שכבה קטן שנמצא ביער סטף.

שמו המקורי הוא עין אל-ג’וז, שפירושו מעיין האגוז, על שם עץ אגוזי המלך המרשים שצמח לידו.

בעבר, נודע המעיין גם בשם עין אל-ג’דידה (המעיין החדש). שמו העברי נגזר מההר שבמדרונו הוא נובע.

המעיין נובע מתוך מערה קטנה ובה נקבה חצובה, שנועדה להגדיל את שטח פני השכבה נושאת המים ולהגביר בכך את שפיעת המעיין.

הנקבה מסתיימת בפתח קשתי הבנוי אבנים.

מי המעיין נאספים לבריכה ריבועית קטנה ועומקם מעט יותר מחצי מטר.

בעבר, הזינו מי המעיין את הטרסות החקלאיות המצויות במורד ההר בסגנון הידוע כחקלאות שלחין.

ובמקום יש שרידי חווה חקלאית קדומה וטרסות חקלאיות שעליהן עדיין גדלים עצי לימונים ושקדים, ועוד עצי בוסתן. האתר שוקם על ידי רשות הטבע והגנים.

ממליצה לשלב במסלול ביקור בסטף.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)