הרודיון הארמון והקבר

הרודיון – ההר שהפך למצבה

תמצית מהמלך הורדוס, פאר היצירה וגאונות אדריכלית מלכותית וכל זאת במרחק של 15 דקות בלבד מירושלים בירת ישראל! מדובר במסלול טבעתי שאורכו כחצי ק”מ בלבד.

נחשון דביר צילם תודות

המלך הבנאי

אתר “ההרודיון” או בשמור האחר הר הורדוס נמצא כ-12 ק”מ מדרום לירושלים, בספר מדבר יהודה. האתר העטוי בגבעה מלאכותית, כולל מבצר, חומות, מגדלי שמירה ולמרגלותיהם עיר קטנה המכונה “הרודיון תחתית” ובה בריכת מים, אולמות מפוארים וארמון רחב ידיים- “ארמון חורף” שנבנו על ידי המלך.

ההרודיון נחרב במרד הגדול על ידי הרומאים, וגם במרד בר כוכבא נעשה בו שימוש על ידי היהודים.

עם תום מלאכת הבנייה קרא הורדוס למקום על שמו – הרודיון, וזהו האתר היחיד הנושא את שמו של המלך הבנאי.

מתעודות שנמצאו במדבר יהודה והמתארות את חיי המורדים היהודים במקום בתקופת מרד בר כוכבא, עולה כי שמו של המבצר בפיהם היה “הרודיס”, שהוא הגייה אחרת של השם המקורי (ייתכן שזהו שיבוש).

במבואת הכניסה לגן, ישנו סרט יפה שהופק לאחרונה ומאפשר להבין קצת יותר אודות המלך הבנאי הגדול – הורדוס.

מעטפת ההר

שביל בנוי זה עובר על קירות המעטפת המקיפים את לועו הפעור של ההר.

המעטפת היא שני מעגלים של חומה, ששולבו בהם ארבעה מגדלים בצד מזרח – שלושה עגולים למחצה ואחד עגול לחלוטין.

עם סיום עבודות הבנייה צופתה המעטפת בכמויות אדירות של עפר, והן שהעניקו להרודיון מראה של הר (קונוס חתוך), מראה שנשמר עד ימינו.

השפך התלול נועד לא רק ליופי בלבד, אלא גם להקשות את הגישה להר על כל אויב פוטנציאלי.

הארמון – היהלום שבכתר של ההרודיון

הארמון נבנה ב”לוע” ההר, ובמרכזו ישנה חצר מוקפת עמודים.

היום שרידי הארמון מתנשאים לגובה של כ-15 מ’, אך כאשר היה הארמון בשלמותו ,התנשא המבנה לגובה של כ-25 מ’ מעל מפלס החצר, והמגדל הגדול (המזרחי) התנשא לגובה של 45 מ’.

מהחדרים שבראש המגדל היה אפשר לצפות אל הנוף המרהיב של מדבר יהודה וליהנות מבריזה מרעננת גם בימים חמים.

הכניסה לארמון הייתה מכיוון צפון-מזרח, דרך פרוזדור מקושת.

חלקו המזרחי של הארמון הוקדש לבוסתן נוי מוקף עמודים, ובחלקו המערבי היו בית המרחץ וחדרי המגורים.

אולם קבלת הפנים נמצא באגף הדרומי.

האולם נפתח אל החצר בפתח רחב, ובצדי הפתח היו חלונות. קירות חדרי הארמון טויחו ועוטרו בפרסקאות ובדגמים גאומטריים.

בית המרחץ נמצא בקצה הצפוני-מערבי של הארמון.

במרכזו חדר פושר עגול. תקרת הטפידריום – כיפת אבן ייחודית – שרדה בשלמותה, והיא העתיקה מסוגה שנותרה בישראל.

בחדר החם של בית המרחץ (קלדריום) הייתה רצפה כפולה.

הרצפה העליונה נשענה על עמודי אבן, מערכת החימום (היפוקאוסט) הזרימה אוויר חם אל החלל שבין הרצפות, והאוויר החם עלה בתעלות שנחצבו בקירות וחימם את החדר.

באולם קבלת הפנים, בקצהו הדרום-מערבי של הארמון, בנו המורדים בית כנסת עשוי מאבנים שנלקחו מהארמון.

הם הציבו ספסלי אבן בשלושה מאגפי בית הכנסת. מבנה בית הכנסת דומה מאוד באופיו לבית הכנסת מאותה תקופה שנחשף במצדה.

מערכת המחילות תת-קרקעיות

מתחת למגדל המזרחי, נמצא פתחן של המחילות. פתח זה מוביל אל בור מים מימי הורדוס. בתקרה, מעל פתח הכניסה ישנו נקב ממנו שאבו מים מהבור.

במערכת המחילות שלושה מפעלי חציבה נפרדים:

ארבעה בורות מים מימי הורדוס –הורדוס רצה להכין עצמו לשעת מצור וע”כ בנה ארבעה בורות מים בעלי קיבולת גבוהה.

בור אחד (בור הביניים) נמצא מתחת לחצר הארמון.

שלושה בורות נמצאים בקצה השני של המערכת התת-קרקעית (ניתן לבקר בשניים מהם). היציאה ממערכת המחילות היא מהבור המערבי, דרך קמרון שנבנה בזמן שכיסו את ההר בערמות העפר.

שרידי מנהרות מתקופת המרד הראשון – מנהרות אלו שימשו, ככל הנראה, למגורים או לאחסון.

מחילות מימי בר כוכבא – המחילות האלה מחברות חללים תת-קרקעיים שנחצבו בתקופתו של הורדוס.

בניגוד למערכות המסתור הצרות שהתגלו בשפלת יהודה (לדוגמא בחרבת מדרס) המחילות בהרודיון גבוהות ומאפשרות מעבר מהיר של לוחמים חמושים.

שניים מפתחי הגיחה של מחילות אלו נחשפו ליד שרידיו של קבר הורדוס.

ידועה גם מגילה שנמצאה במדבר יהודה שנמענה הוא “שמעון בר כוכבא אשר בהרודיס”-הלא היא הרודיון.

עם דיכוי המרד הורחקו היהודים מכל אזור ירושלים ובכללם גם ההרודיון.

תקרה נמוכה תודות לנחשון דביר

קבר הורדוס – מקום מנוחתו של המלך הבנאי הגדול

המאוזלאום של הורדוס נחשף במדרון הצפוני-מזרחי של ההר, סמוך לשרידי גרם מדרגות מרשים שפניו היו לירושלים.

המבנה נבנה על בסיס ריבועי ,וכשהיה שלם התנשא לגובה של כ-25 מטר.

במאוזולאום היו שתי קומות, קריפטה ששימשה כקבר, קומות חדרים וגג בצורת חרוט קעור.

מעל למסד ניצבה קומה ריבועית, ועליה קומה עגולה שהוקפה ב-18 עמודים.

המאוזולאום נבנה מאבן גיר קשה בצבע לבן, ובאיכות הבנייה מעולה, בנוסף היה המבנה מקושט בעיטורים רבים ומרהיבים.

סמוך למבנה הקבר התגלו שרידים של 3 סרקופגים.

פרופ’ אהוד נצר סבר שאחד מהם, ארון שעשוי אבן בצבע אדמדם ועוטר בוורדות (רוזטות), היה ארון הקבורה של המלך הורדוס בכבודו ובעצמו.

מבנה הקבר נפגע פגיעה קשה במהלך המרד הראשון.

ארון הקבורה של הורדוס נמצא מנותץ לרסיסים, ונראה כי הפגיעה הייתה פגיעה מכוונת ונעשתה בעבר הקדום.

המנתצים פיזרו את שברי ארון הקבורה בין חורבות מבנה הקבר.

שני הסרקופגים האחרים נבנו מאבן לבנה.

הם הושלכו ממבנה הקבר ונמצאו מרוסקים. בארונות האלה נקברו שניים מבני משפחתו של הורדוס.

אולי היו אלו מַלתקֵי – אשתו החמישית של הורדוס, וגלפירה – אשת בנו ארכלאוס.

שרידי קירות תמך ומעליהם בריכת השקייה ואדמת בוסתן מעידים על כך שהמאוזולאום היה מוקף בגן נוי.

נראה שהורדוס בנה את קברו בדופן החיצונית של הרודיון כדי שיורשיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בארמון שבתוך ההר בלי להפר את כללי היהדות.

לאחר שנים רבות של חפירות ארכיאולוגיות, בשנת 2007, חשף פרופ’ אהוד נצר את מקום הקבר וקבע שזהו קברו של הורדוס.

מאוחר יותר נחשפו במדרון ההר גם תאטרון מלכותי ומבנים נוספים.

באוקטובר 2010, בעת ביקור באתר, מעד פרופ’ נצר במדרון התלול, סמוך לתאטרון ומצא את מותו.

התאטרון – אגף השעשועים המלכותי

בסמוך למבנה קבר הורדוס נחשף תיאטרון קטן, עגול למחצה. קוטרו כ-32 מ’, והיו בו כ-400 מקומות ישיבה.

בראש היציע נחשף ממצא יוצא דופן שסבור ששימש כתא הצפייה הפרטי של המלך ואורחיו.

התא עוטר בעיטורי סטוקו (טיח מכויר) שנעשו בידי אמנים מוכשרים שהובאו במיוחד מרומא.

בין השאר, מצוירת על קירות התא שורה של חלונות שנשקפים מהם נופים, בעלי חיים, ומבנים מפוארים.

בעת בניית מתחם הקבר הורה הורדוס לפרק את התיאטרון.

על פי הממצאים, הפועלים שעסקו בעבודות פירוק התיאטרון, התגוררו בתאו הפרטי של המלך הורדוס, שאיבד כבר מזמן מחשיבותו, והתקינו בו קירות ארעיים ואף תנורים לבישול.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)