שבה עובר ערוץ של נחל איתן, ובו צמחיית גדות נחלים מפותחת.
המעיינות הנובעים בתחום השמורה והנחל הזורם בה הם בתי גידול חשובים של בעלי חיים האופייניים למקומות לחים ובמיוחד של דו־חיים, שאתרי הרבייה שלהם ברחבי ישראל נפגעו מאוד.
מצוקי הנחל משמשים כאתרי קינון לעופות דורסים.
בנחל עמוד וביובליו מתקיים מעבר רציף מחברות צומח של חורש ים־תיכוני מפותח בגובה של מעל 1,000 מ’ שבהר מירון, למופע סוואנה פתוח של מזרח הגליל התחתון בגובה 200- מ’, על בעלי החיים והצמחים האופייניים להם.
השמורות השונות שהוכרזו לאורכו של נחל עמוד הן חלק ממסדרון אקולוגי חשוב מצפון לדרום, ורצף השטחים הטבעיים השמורים לאורך הנחל וסביבו מאפשרים מעבר של בעלי חיים וקשרים בין אוכלוסיותיהם בגליל העליון ובגליל התחתון.
צמחייה בנחל עמוד
בשמורה, שרידי טחנות קמח ומבטשות – עדות לתעשיית אריגי הצמר ששגשגה בצפת בעבר, ומערות של האדם הקדמון הייחודי – “האדם הגלילי”.
מגוון האתרים במרחב נחל עמוד ויובליו גדול, ורק אחדים מהם נחפרו חפירה ארכאולוגית מסודרת.
באזור זה, אפשר למצוא מערות הפרהיסטוריות .
יישוב מבוצר מראשית תקופת הברונזה.
אתרים ובהם ממצאים מתקופת הברזל.
מספר ניכר של אתרים שיש בהם ממצא מהתקופה ההלניסטית.
ובראשם המקדש בהר מצפה הימים המייצג את האוכלוסייה הפגאנית שישבה בגליל עד הכיבוש החשמונאי.
אתרים שהוקמו בהם יישובים יהודיים לאחר הכיבוש החשמונאי, כמו כפר חנניה ואתרים מהתקופות מאוחרות יותר – התקופה הביזנטית, התקופה האסלאמית הקדומה והתקופה האסלאמית המאוחרת.
בחלק העילי של השמורה, בקטע נחל שאורכו כ־2.5 ק”מ, נמצאות 18 טחנות קמח, מתוך 26 הטחנות בנחל כולו.
מקבץ טחנות הקמח בחלק זה של הנחל הוא הגדול ביותר בארץ, כנראה בגלל הסמיכות לעיר צפת.
לצד שרידי הטחנות, השתמרו גם שרידי גשרים ואמות המים שהוליכו אל הטחנות, אך נמצאו בתהליכי התמוטטות.
נראה כי הטחנות החלו לפעול במאה ה־16 וחדלו לפעול במאה ה־20, כאשר – טכנולוגיות מודרניות החליפו את כוח המים.
כמה מהמבנים שימשו במאה ה־16 מבטשות. לאחר גירוש ספרד (1492) הביאו יהודים לצפת טכנולוגיה חדשה שסייעה להם בייצור אריגי צמר איכותיים.
בתהליך הייצור הזה, יש להכות בכוח בצמר, יהודי צפת ייצרו מתקני בטישה שפעלו בכוח מי נחל עמוד, ולמתקני הבטישה הם קראו “בטאן”.
תור הזהב של מבטשות צפת נמשך שלושה-ארבעה דורות בלבד, ולאחריהם עברו מבני המבטשות הסבה לטחנות קמח רגילות.
המערות “שובך”, “עמוד”, “הגולגולת” (זוטיה) ו”אמירה”, הנמצאות בחלקו התחתון של הנחל.
הן מהמערות החשובות ביותר במחקר הפרהיסטורי של ארץ ישראל והמזרח התיכון.
במערות נמצאו שכבות מגורי אדם קדמון המתוארכות לכ־150,000 שנים לפני זמננו.
שבר הגולגולת שנמצא במערת זוטיה הוא הקדום ביותר מסוגו המוכר כיום בארץ, והוא שויך לשלב המעבר שבין האדם הניאנדרטלי להומו
ספינס, שלב המכונה היום “הומו ספינס ארכאי”.
ניתן לשלב את המסלול יחד עם עלייה לפסגת הר מירון (כנסו ללינק)
במספר מאמרים קודמים, כתבתי על נאות המדבר בנגב, אותם מקומות קסומים בין החולות. אבל מה אם בא לכם קצת חופש מהחום? קצת ירוק בעיניים או קצת שלג? משנת 1967, התשובה ברורה – הר החרמון בצפון רמת גולן -הנקודה...
חו”ל - זה כאן תמיד חשבתי על זה ש-לנו, תושבי המרכז, אזור הכנרת נראה כמו עולם אחר. כשאני יודעת שפניי מועדות לביקור בגולן בכלל, זו התרגשות לא פחות גדולה מטיסה לחו”ל למקום אקזוטי במיוחד. מבוא חמה, עין שוקו,...
כתבתי החודש על מסלולי הזאכי והמג'רסה בשמורת בית צידה. אבל מי שמכיר את האזור, בוודאי ישאל - איפה העתיקות של בית צידה, אחד התלים הגדולים ביותר שנחפרו בארץ? התשובה היא שלמרות השם, העתיקות לא נכנסו מחוסר מקום...
