דמיינו לכם שאתם במלחמה נגד אויב שכוחותיו עדיפים.
התקשורת עם המבצר הסמוך נפסקה ואתם מסתמכים על משואה.
סימנים באש ועשן ממדורה שמדליקים במקום גבוה.
ואז… "וידע כי אל מַשֻאֹת לָכִש נַחְ…כּי לֹא נִראֶה את עֲזֵקָה."
הגרוע מכל קרה – לא נראית יותר עזקה.
אתם בלכיש נועלים את השערים ומתכוננים לגרוע מכל.
מגדל התצפית מצפה משואה
צילום: שומבלע
הטיול שלנו היום מתחיל במצפה משואה.
המצפה נקרא כך לזכר אותן משואות בלכיש, עזקה וערי יהודה נוספות.
אלו עזרו לקשר בתקופות מלחמה בין ערים מרוחקות ובימות שלום סימנו אירועים משמחים יותר, כמו ראש חודש והיו בשימוש בתקופת בית ראשון ובמיוחד בשני.
מצפה משואה שלנו ממוקם בין בית שמש לבית גוברין, על כביש 38.
יורדים מהכביש הראשי באמצע הדרך (פחות או יותר) ונוסעים בכביש סלול עד המצפה עצמו.
קלאסה!
במונחים של העולם העתיק.
המצפה ממש בין לכיש לעזקה, מה שנתן השראה לשם הזה.
השורה מהפתיחה, אגב, מגיעה ממכתבי לכיש שמצא הארכיאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935.
מגדל תצפית האש של קק"ל שהוקם במקום לא היה מבייש את אבותינו.
זהו מגדל בגובה שמונה מטרים.
שלוקח את כל מי שמטפס עליו לגובה של 364 מטרים מעל פני הים.
לא מעט באזור של שפלת יהודה.
המגדל יושב על רמפה מבטון, אבל ממש מתחת למגדל יש קשתות אבן.
גם המגדל עצמו עשוי בטון, אבל מצידו האחד הוא מקושט במוזאיקה של זכוכית צבעונית.
הודות לאדריכל ישראל דן מילוסלבסקי, שתכנן והקים את המגדל בשנת 1957, השילוב הזה עובד והוא מאוד אסתטי.
מתחת למגדל, יש חניון ללינת שטח, עם שולחנות פיקניק, ברזיה ושירותים שדי פופולרי אצל המטיילים.
ביום של ראות טובה אפשר לראות את אשדוד ואשקלון, וממזרח את הרי ירושלים.
את המסע שלנו נתחיל בכיוון דרום ונלך בעקבות השביל המסומן בירוק, שהוא במקרה גם קטע של שביל ישראל פה.
השביל עולה ויורד על גבי הגבעות של רמת אבישר, גבעות קירטון רכות עם ציפוי קשה של נארי.
החוקרים העלו סיבות שונות למה נוצר "הציפוי" הזה על קרקעית קירטון רכה, אבל הוא חשוב מאין כמותו ליציבות מבנים חצובים כמו בורות מים או התקרה של מערות חצובות בסלע.
על הנארי צומחים עצים שונים, בין אם אלו אורנים ששתלו סמוך למצפה משואה או חורש טבעי שכולל אלונים מצויים, אלות מסטיק, חרובים ואשחרים.
האשחר הארצישראלי הוא צמח שמסווג כשיח גבוה או עץ נמוך והוא אחד מהצמחים העמידים בבית גידול זה.
תוכלו לראות אותו צומח במקומות מוכי רעיית יתר או שריפות.
אחד משמותיו הערביים הוא עוסג' ופירותיו משמשים לריבה.
כמו-כן, ברפואה העממית משתמשים בו לטיפול בצהבת, עצירות ודלקת עיניים.
סיור בגן לאומי בית גוברין
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
בזמן שאנחנו נהנים מהדרך, העצים והרוח בשיער, הדרך מובילה אותנו קדימה ולוקחת אותנו לחורבת צורה.
כאן נראה הריסות מהתקופה הערבית המוקדמת.
בשטח בולטת מסגרת של דלת או שער משקוף מרשים בצורת קשת שמסמן לנו היכן בעבר עברו אנשים כל יום בדרכם לעיסוקיהם, אבן שחתמה פעם באר ועוד.
גיתות היין בסביבה מסמנות את קיומו של הישוב כאן גם בתקופה מוקדמת יותר, אולי ביזנטית.
שווה גם לעצור כאן על מנת ליהנות מהנוף.
מכאן, נשארה לנו מעט הליכה עד לתחנה הסופית המרשימה שלנו – תל גודד.
התל נחפר לראשונה בשנים 1899-1900 על ידי ארכיאולוגים מה P.E.F.
כאן נחשפו חרסים מתקופת הברונזה ו-37 חותמות "למלך" שמשויכות למלכות חזקיהו.
בחותמות האלו סימנו קנקני אגירה של שמן ויין שנאספו כמס לשלטון.
נוהגים לזהות את המקום עם העיר המקראית "מורשת גת", עירו של הנביא מיכה.
נראה גם שהיישוב חרב בתקופתו של חזקיהו, כשהגיע לארץ מסע מלחמה של סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס ודיכא ביד קשה את המרד של חזקיהו.
המקום אמנם נחרב אבל לא ננטש.
מהתקופה הרומית שרדו חומה בעלת ארבעה שערים וגם ביתו של המפקד.
לא רחוק מהתל נראה גם אבני המיל שסימנו להולכים בדרך את המרחק אותו הם עברו.
נוכל לראות אפילו גם שרידי אמה שהובילה מים מהמעיין שנבע במקום לעיר הגדולה הסמוכה, אלאותרופוליס, הלא היא בית גוברין.
מערת הפעמון, בית גוברין
צילום: מורה הדרך רן רותם
ואם זה לא מספיק, מתחת לתל יש עוד עתיקות שאנו קוראים להן "חורבת טבק".
מעל האדמה נמצאים שרידים של כפר.
אבל האוצר הגדול הוא מתחת לפני השטח.
כאן נחצבו מחסנים, מקווה טהרה, בורות מים, מתקני קולומבריום ועוד.
בנוסף, תראו כאן את מערות פעמון המפורסמות של האזור, אותן מחצבות עתיקות שנחצבו בצורת פעמון, עם פתח דק בתקרה ומערה שהולכת ומתרחבת כלפי מטה.
זה נעשה על מנת למקסם את כמות חומר הבנייה שניתן להוציא מהאתר.
ובעיקר על מנת להתעסק באופן מינימלי עם אבן הנארי הקשה ולהוציא כמה שיותר אבן קירטון נוחה לבנייה.
המקום הוחרב אחרי כשלון מרד בר כוכבא, כנראה.
מכאן, השביל הירוק לוקח אותנו לכביש ולסוף המסלול שלנו.
אבל אני בטוחה שלא תשכחו את מצפה משואה, חורבת צורה ותל גודד בקרוב.
ניפגש בדרכים!
נחלאות הוא כינוי ל-32 שכונות צפופות שמחוברות זו לזו ונמצאות במרכז העיר ירושלים. רובן נבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 עם היציאה מן החומות, לאמצע המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי. בתי גורל שכונה תימנית קטנה בת 12...
הכן את עצמך לחורף! כשאני כותבת את השורות האלו, מתחילים הגשמים. בינתיים, הם מתגנבים מבוישים בלילה, מרטיבים את המכוניות ובורחים - "בקטנה", כמו שאומרים. אבל לא רחוק היום בהם הנחלים בנגב יוצפו ויביאו איתם צמחים עונתיים, גבים מלאים...
בת ים היא עיר מרתקת - דתית וחילונית, עם חופי ים, פארקים ושלל תרבויות שונות. אלא שעתידה של העיר לא ברור, בגלל שינויים מנהליים בעתיד הקרוב. בואו לבקר בבת ים היפה - כמו שהיא היום. כל מה שרצינו...
