מרתק אצלנו בצפון. רק מספר קילומטרים בודדים מחיפה, חיה ובועטת לה עיירה מתפתחת, טירת הכרמל. זו מושכת אליה מבקרים ותושבים חדשים כאחד. בואו ונגלה את הפנינות הנסתרות של העיר היפה הזו! המקום בו צומחים שקדים טירת הכרמל נמצאת כאן, בשמות...
הר מירון, הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן.
הוא שוכן בסמוך לערים צפת ומעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והיא הגבוהה ביותר ברכס הרי מירון שבגליל העליון.
הר מירון הוא מרכזה של שמורת הרי מירון שמשתרעת על פני שטח של כ-100,000 דונם.
שמורה זו היא מהגדולות והוותיקות בשמורות הטבע בארץ ישראל.
היא הוכרזה כשמורת יער עוד על ידי השלטון הבריטי בשנת 1942.
יחודה של שמורת הר מירון בפרט והרי מירון בכלל הוא בזה שהיא מהווה גבול תפוצה דרומי להרבה צמחים שמייצגים את הצומח בהרי טורקיה והלבנון.
ניתן למצוא בהרי מירון צמחים כמו: רקפת יוונית, אדמונית החורש, ערער ארזי ועוד.
כיום, קיימים למרגלות הר מירון אתרים הקדושים ליהודים ולדרוזים.
ביניהם ניתן למנות את קבר התנאים, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, רבי יוחנן הסנדלר וגם קבר נבי סבלאן.
ישנה עדות מהמאה ה-13 לכך שהר מירון זוהה כמי מרום, זירת הקרב של יהושע בן נון במלכי הצפון.
עדויות לעלייה לקברי צדיקים במירון קיימות מסוף המאה ה-11.
החל מהמאות ה-12 וה-13, הדיווחים, חלקם בידי יהודים וחלקם בידי ערבים, ממוקדים ומוסרים אודות עלייה לקברי הלל ושמאי, וכן על נס של הופעת מים מתוך סלע.
“מצד אחד, מערה של שמאי ותלמידיו ומצד אחד של הלל ותלמידיו, ובאמצע המערה אבן שוקעת.
אבן גדולה וחלולה כמו כוס, ונכנס בבית־קיבולה כארבעים סאה ויותר וכשבאים שם בני אדם הגונים יראו האבן מלאה מים יפים וירחצו ידיהם ויתפללו ויבקשו מה שירצו.
ואין האבן חלולה מתחת כי אין באים המים מן הקרקע אלא נעשה כן אם אדם הגון הוא, ואדם שאינו הגון לא יראה המים.
ואם ישאבו מן האבן אלף כדי מים לא תהיה חסרה אלא מלאה.”
מנהגי ההשתטחויות עוררו התנגדות בחוגים רבניים שונים, בשל חשש לאיסור לא תדרשו על המתים.
קברי צדיקים
אמנם, יש שביארו איסור זה רק על מתים ולא על צדיקים שהרי גם במיתתם קרויים חיים וראיה מאליהו הנביא שעל אף שהיה כהן נכנס למערת המכפלה.
במאה ה-14, יש עדויות על עלייה לרגל למירון של יהודים שהגיעו מעבר לים.
עד המאה ה-15, ממשיכים דיווחים רבים על עלייה לרגל בפסח שני לקברי הלל ושמאי.
דיווח בסוף המאה ה-15 מעיד על עלייה לקברי רבי שמעון בר יוחאי ובנו בשלושת הרגלים, הכוללת הופעת מים כגשם.
כמו כן, נהוג היה אז לערוך משמרות תפילה על קברו בראש חודש. במאה ה-16 נבנה מבנה על הקבר.
בתחילת המאה ה-20, כבר היה מירון האתר המרכזי לעלייה לרגל, בכל ימות השנה, בעיקר בתקופה שלאחר פסח, ושיאה בל”ג בעומר.
על פי דיווח מאותה התקופה, הגרעין של הפולחן במירון הוא חסידים, שעורכים במקום וסביבו תקופות ארוכות של התייחדות, ריקודים, טבילות ותפילות.
הללו אף הנהיגו הקבלה בין הרשב”י לבין הרב נחמן מאומן, דרך גלגול נשמות.
הדיווח ממשיך ומתאר כיצד ימים לפני ל”ג בעומר עוסקים במירון בתפילה, קריאת תהילים ועיון בזהר.
ל"ג בעומר במירון
אימץ סבלאן חיי צנע וסגפנות והקדיש את חייו לעבודת האל. הוא יצא ממצרים לחברון כדי לשכנע את עובדי האלילים לקבל את דת האל היחיד אבל בגלל התנגדותם הוא נאלץ לברוח לגליל והתיישב במערה על הר זבול.
שם הקדיש את זמנו ללימוד כתבי הקודש תוך שהוא חי חיי סגפנות. החברונים עלו על עקבותיו אך בדרכם היה עליהם לחצות את נחל כזיב המקיף את ההר.
אז אירע נס – מי הנחל גאו וחסמו את דרכם. מאז נקרא חלק זה של נחל כזיב בשם “ואדי חאביס”.
הדרוזים בנו על ההר מתחם גדול. המצבה נמצאת בחדר קטן במרכז המבנה. במקום גם אולמות לקבלות פנים, בית תפילה ובית ספר ללימודי דת.
פעם בשנה, ב-10 בספטמבר, נערכת חגיגה גדולה בהשתתפות אלפי דרוזים.
ימבה של מסלולים בחורש סבוך – נחלי דישון, צבעון, לחירבת חוממה על שביל ישראל, ירידה לנחל מורן ונריה ואם עוד מצליחים לנשום ואתם ממש בכושר – אחרי כל זה תטפסו לשביל פסגה. אופציה אחרת היא נחל עמוד על כל מקטעיו (:
מרתק אצלנו בצפון. רק מספר קילומטרים בודדים מחיפה, חיה ובועטת לה עיירה מתפתחת, טירת הכרמל. זו מושכת אליה מבקרים ותושבים חדשים כאחד. בואו ונגלה את הפנינות הנסתרות של העיר היפה הזו! המקום בו צומחים שקדים טירת הכרמל נמצאת כאן, בשמות...
לפעמים, אני נוסעת מחיפה לתל אביב ברכבת. אחרי שאני עוברת את תחנות חיפה, בדרך לבנימינה והמרכז, יש תחנה אחת שחולפת בחלונות של הרכבת, בלי שהרכבת עוצרת בה. זאת תחנת עתלית. במידה זו או אחרת, כך גם העיירה הזו...
בארץ, לא צריך ללכת רחוק כדי לפגוש בהיסטוריה. היא כאן איתנו, בדת היהודית, בחדשות ובעובדה שאנו שוב כאן, אחרי אלפיים שנות גלות. גם כאן, ביער לביא, תוכלו לפגוש בהיסטוריה מתחת לענפי העצים הגבוהים ולצד החניונים הנוחים. מי אחראי...