בירת העמק, מעצמה גרעינית, עיר יזרעאל. אלו חלק משמותיה של העיר עפולה שנמצאת בעמק יזרעאל, בין הערים חדרה וטבריה. משנת 1972 היא עיר בישראל – אך יש לה היסטוריה מרתקת ביותר של אלפי שנים.
מקור השם “עפולה” לקוח מהשם של תחנת הרכבת “עפולה” וגם מהכפר “אל-פולה” איפה שהיום מרכז העיר.
האזור של עפולה היה בית לתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה של ארץ ישראל – ביניהן התרבות הפרסית, הרומאית, העות’מאנית ועוד.
על ההיסטוריה העתיקה של עפולה תוכלו ללמוד בצורה הכי טובה בתל עפולה.
מדובר בתל ארכיאולוגי שנמצא במרכז העיר ובו עשר שכבות שמראות על רצף כמעט מלא של חיים פעילים בעיר בין התקופה הפרהיסטורית המאוחרת למאה ה-13.
בין השרידים שפתוחים לציבור וניתן לראותם תמצאו סרקופגים מעוטרים, בני המאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה שהיו למעשה קירות במבנה מתקופת הצלבנים בשכבה הכי עליונה מתוך עשר השכבות.
עוד ממצא מרשים ביותר הוא שרידים של מצודה שסביבה חומה מסרקופגים רומיים שהביאו לעפולה מאתרי קבורה רומיים. האתר פתוח לציבור ואפשר לבקר בו.
בזמן שלטון העות’מאנים, העיר הייתה שייכת לבני משפחת סורסוק העשירה מביירות, שקנו את כל שטח עמק יזרעאל על אדמותיו במאה ה-19.
עפולה הייתה בעצם האחוזה של המשפחה. עוד דבר ראוי לציון הוא הקמת קטע של הרכבת החיג’אזית שחיבר בין העיר חיפה לסוריה ע”י הטורקים.
הקטע הוקם בשנת 1905 ובימי המנדט הבריטי החלק שבין עפולה לבית שאן בשם רכבת העמק.
רכבת העמק פעלה עד מלחמת העצמאות.
בשנת 1923, הוקם בגבעת המורה בית החולים “העמק”.
הוא הצליח לקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו.
העיר עפולה עצמה נוסדה בשנת 1925 יהושע חנקין מחברת ‘קהילת ציון אמריקאית’ קנה את אדמותיה כיחידה אחת מבן משפחת סורסוק ששהה אז בביירות.
עפולה תוכננה להיות מטרופולין שיעניק שירותים לקיבוצים ולמושבים אשר בעמק יזרעאל.
האדריכל ומתכנן הערים הנודע ריכרד קאופמן, הוא זה שתכנן את הקמתה ובנייתה של עפולה.
דקלי וושינגטוניה ניטעו בשדרה הראשית, שדרת ארלוזורוב, שנבנתה בעיר והפכו לסמל הויזואלי של עפולה עם השנים.
השדרה היוותה את מרכז העיר מבחינה מסחרית וניהולית במשך המון שנים – עד לשנות ה 80.
עפולה נחשבה זמן רב כאכזבה כיוון שלא הצליחה להתרומם כעיר וכמטרופולין במשך כל שנות קיומה.
היא מנתה כ-2500 תושבים בלבד עד קום המדינה, רובם מפולין, ולאחר מכן כ 25,000 תושבים שהגיעו בגלי העלייה מעיראק, תימן ומיעוטם מרומניה ומפולין.
רק בשנות ה 90 כשהגיעו העולים מאתיופיה ומברית המועצות, היא כמעט הכפילה את אוכלוסייתה ל 42,000 תושבים.
במשך כמעט כל שנות קיומה של העיר, היא לא הציעה אפשרויות של תרבות ואמנות לתושביה ובעיקר לא לצעירים שבהם.
בשביל תרבות ואמנות התושבים, נאלצו לנסוע לקיבוצים שבסביבה.
אבל אז הגיעה אמנית מקומית בשם סיון ג’ינו.
היא החלה לעסוק באמנות מגיל צעיר מאוד בעקבות סיפור כואב.
היא שכלה את אחותה לפני 26 שנים בפיגוע שאירע במרכז העיר עפולה.
לפני כ-12 שנים, החלה לעבוד בתור ציירת גרפיטי בעירייה ומאז עיטרה בציוריה כל פינה בעיר.
בחג הסוכות 2016, היא יזמה והובילה בתמיכת העירייה פסטיבל ציורי רחוב על מדרכות.
הוזמנו 12 אמנים, חלקם מחו”ל, והם ציירו במהלך חול המועד על המדרכות אשר בשדרה המרכזית שבעיר.
בנוסף, היו הופעות, מיצגי רחוב ושלל פעילויות צבעוניות לכל המשפחה.
הכניסה לכל האירועים הייתה בחינם.
הפסטיבל היה מוצלח מאוד והתרחש בעיר במשך שלוש שנים אך כיום לא קורה יותר.
עד ממש לא מזמן עמד השוק העירוני ריק ונטוש.
חוץ מדוכן הפלאפל הותיק והאהוב הפועל בעיר מאז שנות השמונים, ודוכן סביח אחד, הייתה בעיר שממה קולינרית.
אפילו חנויות של פירות וירקות בקושי היו בו.
אך, בקיץ 2019 נשבה רוח חדשה בשוק העירוני.
אותה סיון ג’ינו שיזמה את הפסטיבל פתחה סטודיו בשוק והחלה להחיות אותו בעבודה משותפת עם עמותה בשם “תנועת תרבות”.
הסנונית הראשונה בשוק הייתה מסעדת השף ובר האוכל “השוק 34”.
לידה נפתח גם דוכן אוכל מהיר בשם “האשכנזי”.
שני המקומות נפתחו על ידי כמה מסעדנים צעירים שהעירו את השוק משינתו הארוכה והצליחו להטמיע מסורת נפלאה של “חאפלת שבת” – מקבלים את השבת ביום שישי בצהריים עם אוכל טוב, אלכוהול, אווירה טובה וקלילה והמון מוזיקה שמחה.
מכאן ועד לפריחה של האזור כבר לא ארך הזמן וכיום יש בשוק מעדנייה טבעונית, דוכני כנאפה ודונאטס, דוכן של סנדוויצי חלה ודברים טובים, בר איטלקי, פופ אפ של פריקסה והשיא הוא שולחן קינוחים שנעשים בלייב בעיצומה של החאפלה.
אפילו דוכני הפלאפל והסביח שהזכרתי קודם, קיבלו דלק חדש ונהנים מאוד מההתחדשות העירונית שקורית כאן.
מזמינה אתכם לבוא איתי ולחוות את עפולה מבראשית ועד לימינו.
נבקר בתל, בגבעת המורה, במוזיאון העירוני וכמובן נחתום בחפלת שישי בשוק!
את הסיור בעפולה אפשר לכלול בסיור בעקבות רכבת העמק או להוסיפו לסיור בנצרת
ערד שוכנת בגבול מדבר יהודה והנגב, בצפון-מזרח הנגב, בגובה של 600 מטר לערך מעל פני הים התיכון ומאופיינת באקלים מדברי ובאוויר הרים מעולה הידוע בתכונות המרפא שלו ברחבי העולם. סיור ב ערד – נופים, אמנות ויצירה...
כל סיפור טוב צריך גיבורים ונבלים, והסיפור ההיסטורי של העם היהודי אינו שונה כאן. במשבצת הגיבורים יש לנו דמויות כמו משה רבנו, דוד המלך ויוסף טרומפלדור – אנשים עם צדדים טובים ורעים שבסך הכל קידמו את...
שוק הפשפשים יפו, כמו אזורים אחרים ביפו, שימש קבוצות צלבניות שחיו באזור, אך נהרס והוקם מחדש בתקופה העות’מאנית. השוק עצמו פועל במקום מהמאה ה-19, תקופה בה פרחו חיי מסחר מקומיים יפו שימשה עיר נמל ומרכז לעולי...
