ימת הגליל, או בשמה הנפוץ יותר בארץ – הכנרת – היא אגם המים המתוקים הטבעי הגדול בישראל.
בגלל המרכזיות של הימה, בני אנוש התיישבו לחופה מתקופות פרהיסטוריות.
אחת התקופות שהשאירו חותם רציני על סביבת הכנרת היא סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים, כשהממלכות ההלניסטיות והרומאים משלו בכיפה, היהדות עברה תהפוכות גורליות כשנבנה ונהרס בית המקדש השני ודת חדשה, הנצרות, החלה להיבנות ולהתחזק.
אז בואו לגלות את שרידי יישובים אלו שנבנו מסביב לכנרת, יישובים שיש לנו את המזל לראות שוב בגלל עבודתם של ארכיאולוגים ב-200 השנים האחרונות.
אחד האתרים המעניינים שנחפרו בחופה המזרחי של הכנרת הוא כורסי, עיירה שבעיקר זכורה בגלל סיפור “נס החזירים”.
לפי הברית החדשה, ישו גירש שדים וריפא משיגעון שני בני אדם.
השדים נכנסו מבני האדם לתוך להקת חזירים והם, רדופי שדים, הטביעו את עצמם בכנרת.
בתקופה הביזנטית, נבנה במקום מנזר גדול במיוחד.
ליד המנזר עמדו בית בד, בית מרחץ ובניינים אחרים והיישוב היה מוקף חומה.
היישוב ניזוק בפלישת הפרסים במאה השביעית ובמאה השמינית חווה הרס גדול אף יותר ברעידת אדמה שנקראה “רעש השביעית”, וננטש.
היום שווה לבקר את המקום כדי לחוות את גודל המנזר וגם לראות את הפסיפסים שנשתמרו.
במקרים רבים, ניתן לזהות במדוייק את הצמח או את הציפור שמופיעים על הפסיפס, משהו שגם ילדים וגם מבוגרים יוכלו להנות ממנו.
בנוסף למנזר הגדול, במערה על הגבעה הסמוכה נמצאת כנסייה (קפלה) קטנה עם שלוש שכבות של פסיפסים.
לפי הסימנים אלו, הקפלה נבנתה על מה שנחשב המיקום המדויק של נס החזירים.
עוד אתר חשוב לחופה המזרחי של הימה הוא מגדלא.
לפני הקמתה של טבריה, זה היה היישוב העירוני היחיד לחופי הכנרת.
מבחינת הנוצרים, זהו המקום שממנו באה מרי מגדלנה, בת לוויתו של ישו ואחת מהנשים החשובות בברית החדשה.
מבחינת היהודים, זהו ישוב שהשתתף במרד הגדול מול הרומאים וסבל מכך רבות.
במקום, התגלתה אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר שאי-פעם נתגלו.
“האבן הרבועה”, המוכרת גם בשם מגדלה היא ממצא חשוב ביותר, שכן עליו חרוט תבליט של מנורת שבעת הקנים של בית המקדש, כנראה על ידי אדם שראה את המנורה בירושלים במו עיניו.
בנוסף לבית הכנסת, נחפרו מתחמי מגורים ושוק ששימשו את מגדלא העתיקה.
ליד דוכני השוק, תוכלו לראות בריכות קטנות בהן נשמרו הדגים הטריים שנמשו מהכנרת.
אם נמשיך דרומה יותר, נגלה שרידים של ישוב אחר – סוסיתא או בשמה היווני, היפוס.
בניגוד ליישובים אחרים שהזכרנו, סיבת בנייתו של הישוב היתה צבאית ולא כלכלית.
הוא נבנה על גבעה שחולשת על הכנרת וכללה ישוב מבוצר ושני מעגנים על גדות הימה.
תושבי המקום היו נתינים של הסלאוקים – שושלת הלניסטית ששלטה בסוריה הגדולה ודתם היתה יוונית-פגאנית.
הדבר יצר חיכוכים בין תושבי העיר לתושבי העיירות היהודיות הסמוכות.
בתקופת המרד הגדול, תושבי סוסיתא תקפו את מגדלא הסמוכה והיו עוינים כלפי טבריה היהודית.
הנאמנות לרומאים נשאה פרי והישוב התפתח לאחר המרד.
התוצאה – נבנתה אמת מים שהיתה חיונית לצמיחת הישוב.
כמו רבים מיישובי הסביבה, גם ישוב זה נהרס וננטש אחרי “רעש השביעית”.
בשנת 2000, המקום נחפר והתגלה בו אודיאון.
האודיאון הוא סוג של תיאטרון בסגנון רומי והוא המבנה היחיד בארץ מסוג זה.
בנוסף, התגלו גם בית מרחץ ומבנים אחרים מאותה תקופה.
גם בצידה השני של הכנרת נחפרו מספר יישובים עתיקים.
אחד מהם הוא כורזים, ישוב יהודי שפרח במאה השלישית לספירה.
כאן, נחפר ישוב עם בית כנסת עתיק שעשוי בזלת – אבן שחורה המזוהה עם רמת הגולן הסמוכה.
בבית הכנסת, התגלה כיסא אבן ששימש בכירים בקהילה ונקרא “קתדרא דמשה” (מושבו של משה).
פריטים אחרים שנתגלו בבית הכנסת היו גורמים היום לשערוריה – פסלים תלת-מימדיים, בהם חייל, נשר ופניה של אישה עם נחשים במקום שיער – מדוזה מהמיתולוגיה היוונית.
חלק מבתי הכנסת ומבנים אחרים בישוב שוחזרו.
כמובן, לא כל ממצא ארכיאולוגי נמצא בחפירות מסודרות ע”י ארכיאולוגים מקצועיים.
“הסירה מגינוסר” התגלתה באדמת סחף בגדות הכנרת.
זהו ממצא נדיר מאוד, בגלל העובדה שעץ שחשוף לאוויר נרקב ונאכל ע”י טפילים ולא יכול לשרוד אלפי שנה בדרך כלל.
אחרי שנמצאה ונחפרה הסירה בשנת 1986, היא עברה שימור במשך 14 שנה, תוך כדי שימוש ב-65 טונות של כימיקלים.
בניית הסירה מתוארכת משנת 50 לפנה”ס ועד שנת 70 לספירה.
בגלל מיקום הימצאות הסירה ותאריכי בנייתה, הסירה מכונה גם “סירתו של ישו”.
את הסירה אפשר לראות במוזיאון קיבוץ גינוסר.
אני מקווה שהמאמר הזה עשה לכם חשק להתעניין ולבוא לבקר בפנינות הארכיאולוגיות ליד הכנרת.
בלי הסבר ראוי, הארכיאולוגיה לפעמים מרגישה יבשה, אבל עם קצת מידע ומעט דמיון תוכלו לנוע אחורה בזמן לרגע ולהיות שם כשנחל ההיסטוריה סטה ממסלולו.
לחיות גם את היום-יום של האנשים שחיו אז וגם את רגעי המשבר.
מי יודע – אולי תמצאו באתרים חרס, מטבע או אפילו סירה שלמה.
נפגש שם!
לעוד טיולים באזור לחצו כאן
בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה. זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד. אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם. היא החלה בתנאים הקשים...
היעד הוא הר העזאזל בלב מדבר יהודה – ממנו היו משליכים מדי שנה את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על-מנת לכפר על עוונות עם ישראל. או הר מונטאר בערבית הוא ‘הצופה’, על שם התצפית המרהיבה מפסגתו....
החודש, ביקרנו בבקעת בית הכרם, המפרידה בין הגליל העליון והתחתון. אבל מה עם העיר הגדולה של האזור, כרמיאל? ובכן, הגיע הזמן לבקר גם כאן, בעיר משגשגת ותוססת. בואו איתי לתור את כרמיאל! כרמיאל: ישוב בלב הגליל כמו שכבר כתבתי במאמר...
