תל ערד מזוהה לדעת יוחנן אהרוני וחוקרים אחרים עם ערד המקראית הנזכרת כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי, שלא ברור אם נכבשה על ידי שבטי ישראל.
הממצא הארכאולוגי בתל מתחלק לשתי תקופות עיקריות: הממצאים בעיר התחתונה הם מתקופת הברונזה הקדומה בלבד, ותל המצודות ובו שרידים מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.
עם העלייה בשימוש בברונזה לייצור כלים ותופעת העיור בשני המרכזים העיקריים של העולם העתיק – מצרים ומסופוטמיה.
תקופת הברונזה הקדומה בין התאריכים 3100-2950 לפנה”ס – היה יישוב פרזות כפרי.
האוכלוסייה התגוררה במערות טבעיות ובנקיקים, נמצאו מעט שרידי בניה.
העיר הוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים.
שינוי אקלימי הוא ההסבר לסופו של היישוב מתקופת הברונזה הקדומה.
בתקופת הברונזה הקדומה, הייתה ערד עיר גדולה ומפותחת, ששמשה כמרכז עירוני מסחרי ומנהלי.
בהיעדר מקורות מים שיתמכו בצרכי החקלאות, נאלצו החקלאים להסתמך על גשמים.
הנדסו מערכת מים שניקזה את מי הגשמים מהרחובות אל מאגרים בחלק הנמוך שבמרכז העיר וכך התקיימו למעשה.
אחד הממצאים שנראה בסיור הוא בית המכונה “הבית הערדי”, ולו מבנה ייחודי שאף מהווה אב טיפוס לבניינים דומים מהתקופה שנמצאו באזור.
השכבה חרבה בשרפה בהתקפת אויב.
יציבות האוכלוסייה לאורך מספר מאות שנים מעלה את ההשערה שהאקלים בבקעה בתקופה היה אקלים לח יותר מאשר האקלים כיום.
אבל יש האומרים שלא מזג האוויר הוא זה שפגע בהמשכיות של ערד, אלא השתלטות מצרים העתיקה על חצי האי סיני.
פגיעה בסחר הנחושת של ערד וכן זעזועים פוליטיים ברחבי ארץ כנען אשר גרמו לחדירת אוכלוסיות חדשות.
בראשית התקופה הישראלית, נבנה בראש הגבעה יישוב מפורז שבמרכזו במה ומזבח – מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות.
במאה ה-10 לפנה”ס, נבנו באזור שש מצודות ישראליות מרובעות.
במצודה שבראש התל, נמצא מקדש ישראלי “יהוויסטי” כלומר אלוהי ישראל.
שחרב מאוחר יותר על ידי המלך חזקיהו בעת הרפורמות הדתיות שהנהיג.
כשעולים למגדל, ניראה היכל גדול ואולם קטן. שבו נמצאה מצבת אבן במרכז האולם. מסביב למקדש נמצאו חריטות עם שמות הכהנים.
תכשיטים! האתר הכיל כלים עדינים עשויים מעצם, וכן תכשיטים וחרוזים רבים העשויים צדפים שונים אבן אודם וחרס.
מקור הצדפות והאבנים הוא מיבוא.
אבל אפשר אולי להניח שהתכשיטים עצמם יוצרו בערד.
חותמות – באתר נמצאו חותמות גליל וחותמות טביעה מרובות.
נמצאו גם חותמות שהכנתן לא נשלמה!
החותמות עשויות מאבן קירטון מקומית. זו עדות לתעשייה מקומית מפותחת.
בורסקאות – נמצאו מקרצפים מצור לווחי.
הביקור פחות מתאים בימי הקיץ!
לפרטים נוספים צרו קשר.
בואו איתי לגלות מחדש את ערד
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
מי שביקר בוושינגטון די.סי. מכיר את גבעת הקפיטול. זה המקום שעליו יושבים הקונגרס האמריקאי, בית משפט העליון ומספר מבני ציבור חשובים. זה המקום ממנו מנהלים את העולם. האם יש גבעה כזאת בארץ? התשובה היא כן והיא נמצאת בגבעת רם...
אחרי שביקרנו בדרום וגילינו מקומות מרתקים ומעט שנויים במחלוקת בערבה, נגיע לגליל אל רמת דלתון ולישוב כדיתה (קדיתא). ישוב יהודי לא מוכר בגליל בו חיים אנשים עם חזון. אמרו את זה קודם לפני - זה לא משנה בשנת 1999...
