ראשיתה של העיר קיסריה בשלהי התקופה הפרסית, במעגן פיניקי קטן סמוך לתחנה ימית של צידונים. המקום נקרא “מגדל שרשון” או “סטראטון”
כנראה עיוות של שם האל הצידוני עָבֶּד אשתורת או של עבד עשתרת ביוונית, שהוא שמם של שני מלכים צידוניים שהשני מהם הוא בן זמנו של אלכסנדר מוקדון.
בסוף המאה השנייה לפנה”ס, השתלט על המקום זואילוס, הטיראנוס שלדור, וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 90 לפנה”ס, נכבש המקום בידי אלכסנדר ינאי וסופח לממלכת החשמונאים.
עם כיבוש ארץ ישראל בידי רומי בשנת 63 לפנה”ס, צירף אותה פומפיוס לנציבות סוריה.
בשנת 31 לפנה”ס, לאחר ניצחונו של אוקטוויאנוס בקרב אקטיום, הוא העביר את העיר, יחד עם כל החוף הארץ-ישראלי, להורדוס, ששלט בארץ ישראל בחסות רומית.
היפודרם מבט רחוק
הורדוס בנה במקום עיר נמל גדולה וקרא לה קיסריה, על שם מיטיבו.
העיר נבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים, אמפיתיאטרון, תיאטרון, בתי מרחץ ומקדשים אליליים. כמו כן, בנה בה הורדוס נמל ענק.
בריכת הורדוס
שתואר על ידי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו הוא יוספוס פלאביוס כגדול מזה של פיראוס.
הורדוס החל בבנייתה בשנת 22 לפנה”ס וחנך אותה בשנת 9/10 לפנה”ס.
תיאטרון קיסריה
לאחר מותו של הורדוס, עלתה קרנה של קיסריה, ובשנת 6 לספירה, לאחר שהודח ארכלאוס בנו של הורדוס.
הפכה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים. בעיר חייתה אוכלוסייה מעורבת, אך היה לה צביון הלניסטי מובהק.
אספסיאנוס העלה את העיר לדרגת קולוניה בעלת זכויות מוגבלות, ומאוחר יותר העניק לאלכסנדר סוורוס את התואר “מטרופולין”.
בתקופה הרומית התיכונה שבה והתחזקה בה הקהילה היהודית, והיא הפכה למרכז יהודי חשוב.
לעיר הייתה חשיבות גדולה בעיני הנוצרים, מאחר שבה, על-פי המסורת הנוצרית, התנצר עובד האלילים הראשון, הקנטוריון קורנליוס.
בנוסף, ישבו בה יהודים ובתוכם רבי אושעיא ואחריו רבי אבהו דקיסרין. לדעת חלק מחוקרי התלמוד נערכה בעיר קיסריה מסכת נזיקין מהתלמוד הירושלמי.
בראשית המאה ה-5, חולקה הארץ לכמה מחוזות, וקיסריה נבחרה לבירתה של “פלשתינה פרימה”.
במאה ה-6, נולד בקיסריה פרוקופיוס, שהפך לסופרו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון.
שער צלבני
יחד עם כל ארץ ישראל, נכבשה קיסריה במאה ה-7 על ידי המוסלמים. הנוסע בנימין מטודלה מספר שמצא בקיסריה 200 יהודים ו-200 שומרונים.
בסוף המאה ה-12, עברה השליטה בקיסריה בין הצלבנים לצלאח א-דין לסירוגין.
במאה ה-13, נכבשה בידי הממלוכים ובראשם הסולטאן בייברס, וחרבה יחד עם שאר ערי החוף בארץ ישראל.
מומלץ ורצוי להוסיף למסלול- ביקור בפסיפס הציפורים, מהפסיפסים המרשימים שהתגלו בארץ בו מצויים מינים רבים של עופות ושל יונקים.
כל זאת בתוך וילה מהתקופה הביזנטית בה גם התגלה שולחן עם ציפוי מזהב!
אל תפספסו את מוזיאון ראלי שיעניק חוויה מיוחדת לאוהבי האומנות והכניסה אליו ואל פסיפס הציפורים – חינם.
ממליצה לסיים את המסלול בחוף האקוודוקט הקסום עם אמת מים מפוארת.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
החודש כתבנו על קיבוץ סאסא, שהוקם מיד לאחר תש"ח, בגליל העליון. אבל הוא לא הקיבוץ היחיד שהוקם בשנים האלה ואפילו לא היחיד באותו האזור. מצפון-מזרח לסאסא, עוד יותר קרוב לגבול לבנון, קם קיבוץ ברעם. זהו סיפורו. קבר הנביא המסתורי כמו...
מי שעוקב אחרי בבלוג ובפייסבוק יודע - בוודאי שאני חיפאית, אבל אני אוהבת את הארץ ומטיילת בכולה. חרשתי את הארץ הזאת, מצפון לדרום ואני עדיין מגלה מקומות מרתקים בכל פינה. עם זאת, יש משהו מרגש בלגלות מקום חדש ממש...
לאורך תקופת המנדט, התפתחה התרבות הישראלית ונוספו אישים לרשימת גיבורי הישוב. אלו הציתו את הדמיון של הדורות הבאים. נכון, על שמם נקראים רחובות וישובים, אבל מעבר לזה. הם עיצבו את הדמות של "היהודי החדש" או הצבר. אחד מסיפורי הגבורה...
