fbpx

הרשמה לניוזלטר

    בתי הכנסת בעמק יזרעאל

    אם ניסע דרך העמקים יזרעאל חרוד ובית שאן נגיע לעיר בית שאן.

    בית שאן היתה מחוץ לתחומי שניים עשר השבטים

    ובזמן השלטון היווני והביזנטי ישבו שם פגאנים, עליהם כתבתי בעבר.

    אבל הטיול שלנו היום הוא לא בעקבות אלילים רומאים

    אנחנו מטיילים כאן בעקבות בתי הכנסת בעמק יזרעאל.

     

    מקדש, מעט

    אנחנו כל כך רגילים לבתי כנסת כמרכז החיים של יהודי מאמין,

    ובגלל זה אנחנו לוקחים את בתי הכנסת כמובנים מאליהם, אבל זה לא תמיד היה כך.

    בתי הכנסת הראשונים נפתחו בבבל, לאחר חורבן בית ראשון.

    בארץ, בתקופת בית שני, היו בתי כנסת, אבל הם היו "מרכז קהילתי" שלא שימש לתפילה.

    רק לאחר חורבן הבית, נבנו "מקדשי מעט", תחליפים בלתי מושלמים למרכז היהודי האבוד בירושלים.

    ניקח לדוגמה את בית הכנסת בבית אלפא שהתגלה בסוף שנות העשרים של המאה העשרים

    ומיד הפך למקום עלייה לרגל לכל מי שרצה ללמוד על העבר היהודי של ארץ ישראל.

    גולת הכותרת של המקום הייתה פסיפס של גלגל המזלות.

    פסיפס מרהיב וצבעוני שהשתמר באופן כמעט מושלם.

    במרכז הפסיפס מופיע הליוס, אל השמש, נוהג במרכבה אליה רתומים ארבעה סוסים.

    הדבר מראה שכמו בבית הכנסת בציפורי, עליו כתבנו בעבר,

    ליהודים באותה תקופה היו תפיסות שונות בנוגע לצְלָמִים ועבודה זרה.

    בית הכנסת הוא יחסית מאוחר, מהמאה השישית לספירה.

    חוקרים מאמינים שהיה בקרבת מקום בית כנסת מוקדם יותר שנחרב ברעש השביעית – רעידת האדמה הענקית.

    סצינת העקדה על הפסיפס בבית אלפא, בחלק העליון גלגל המזלות ובתחתון כתובת. צילום: Zion Susi Photography

    סצינת העקדה על הפסיפס בבית אלפא, בחלק העליון גלגל המזלות ובתחתון כתובת.
    צילום: Zion Susi Photography

     

    כמו מבני ציבור אחרים בארץ באותה תקופה, בית הכנסת בנוי בצורת בזיליקה.

    חלל בית הכנסת בנוי משלושה אולמות.

    ארון הקודש יושב באפסיס, גומחה חצי מעגלית שפונה לכיוון ירושלים.

    בחלקו הרחוק של הפסיפס (קרוב לאפסיס) המרשים נראה את ארון הקודש

    מצידי ארון הקודש מופיעות שתי מנורות בעלות שבעה קנים, העומדות על בסיס בעל שלוש רגליים.

    עוד מופיעים שופר, מחתה, זוג ציפורים – וזוג אריות מרשימים משני צידי הארון.

    במקום המרכזי ביותר יושב גלגל המזלות שדיברנו עליו.

    בחלק השלישי ליד הכניסה המרכזית השתמרה מוזאיקה שמתארת בצורה מרשימה ביותר את עקידת יצחק.

    השתמרו גם השמות של האמנים, אב ובנו בשם מריאנוס וחנינא.

    הצעת שחזור למבנה הבזיליקה של בית הכנסת בבית אלפא. צילום: Zion Susi Photography בתי הכנסת בעמק יזרעאל

    הצעת שחזור למבנה הבזיליקה של בית הכנסת בבית אלפא.
    צילום: Zion Susi Photography

     

    דבר אלי באבטיחין

    עד עכשיו כתבנו הרבה על ארכיטקטורה בלבד – אבל עם ספר אנחנו!

    נכון, היו כתובות פה ושם על הפסיפסים שהזכרנו קודם אבל הפסיפס המרשים מכל,

    מבחינה ספרותית, נקרא כתובת רחוב, על שם תל רחוב בעמק בית שאן.

    זוהי הכתובת הגדולה ביותר בשפה העברית שנתגלתה בחפירה ארכיאולוגית אי פעם.

    הכתובת מציינת הלכות שמופיעות בתלמוד הירושלמי.

    הכתובת נפתחת בהלכות לשנת שמיטה ומציינת מה אסור לאכול (בשנה השביעית).

    זה די מדהים שקורא עברית מודרני יכול לזהות ולהבין על איזה ירקות וגידולים מדובר!

    "הקישואים והאבטיחין והמלפפונות".

    כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 מקור: Davidbena רשות העתיקות

    כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018
    מקור: Davidbena רשות העתיקות

    תוכלו לבקר במקום שנמצאה הכתובת, בתל רחוב, ליד קיבוץ עין הנצי"ב הסמוך.

    בית הכנסת היה בנוי משני טורי עמודים עשויים בזלת.

    במקור אנשי קיבוץ עין הנצי"ב קיבלו את האפשרות לשמור את הכתובת

    כשהיא נתגלתה בשנות השבעים אבל ויתרו על האפשרות

    לפתוח מתחם שיפעל בשבת משום אמונתם הדתית.

    עם זאת חברי הקיבוץ הרכיבו בעצמם העתק זהה למקור והציבו אותו ברחבה ליד בית הכנסת של הקיבוץ.

    ליד העתק הכתובת הם שמו אבנים מקוריות מתל רחוב,

    שהמעניינת שבהן היא אבן שיש עם תבליט של מנורת שבעת קנים.

    הכתובת המקורית נמצאת במוזיאון ישראל.

    הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב-1975) מקור: עוזי פז, יוצר:הינדה גלסנר בתי הכנסת בעמק יזרעאל

    הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב-1975)
    מקור: עוזי פז, יוצר:הינדה גלסנר

    טירת צבי – קיבוץ עם בשר

    חובבי מוזאיקה ולא הספיק לכם ביקור בית אלפא ובתל רחוב?

    נראה שאתם רוצים לבקר בתל מנורה, שם מצאו, איך לא,

    פסיפס מנורה שבעת-קנים ושופר, יפה ושמור.

    מבנה בית הכנסת שבמקום היה קטן יחסית,

    עם ארבע חדרים והעתק הפסיפס שנמצא במקום, מכוסה ביריעה.

    רק תחזירו את היריעה למקום לפני שאתם עוזבים, בסדר?

    רגע, אתם רוצים לראות את המקור?

    בואו ביחד לקיבוץ טירת צבי שם הוא מוצג ליד בית הכנסת.

    אגב, לטירת צבי ולתל יש היסטוריה משותפת אחרת

    כאן התמקמו כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י בשנת 1948, כשניסו לתקוף את היישוב.

    לקיבוץ היסטוריה חשובה בתולדות ההתיישבות היהודית – אבל על זה בפעם אחרת.

    רצפת הפסיפס מבית הכנסת העתיק בתל מנורה יוצר: dr. avishai teicher בתי הכנסת בעמק יזרעאל

    רצפת הפסיפס מבית הכנסת העתיק בתל מנורה
    יוצר: dr. avishai teicher

    פסיפס כהלכה?

    לסיום נחזור לסקיתופוליס – בית שאן הנוכרית.

    גם כאן, מסתבר, ישבו יהודים ועל תל אצטבה נמצאו שרידים של בית כנסת מהמאה השישית.

    האפסיס והפתחים הראשיים בנויים אבני-בזלת – או אולי כדאי לומר "היו בנויים",

    מכיוון שכיום הם נמצאים מפוזרים בשטח.

    פנינת המקום, פסיפס מרהיב של מנורה, נלקחה למוזיאון ישראל.

    מכאן אפשר להשקיף על נוף העמק, וגם על הרי הגלעד הגלבוע ורמת יששכר.

    כדאי לבקר במקום לפני שיעבור פיתוח ויבלע בתוך בית שאן המודרנית.

    אגב הפסיפס – הוא בהחלט מרהיב, אבל מעלה שאלה – האם בית הכנסת יהודי?

    נכון, יש כאן מנורות, מחתות ושופרות כהלכה,

    אבל חסרים האתרוג, הלולב, ההדס או הערבה שנפוצים בבית כנסת מהתקופה.

    את אלו, כנראה, השמיטו השומרונים כדי להיבדל מהיהודים.

    רצפת פסיפס של אחד מבתי הכנסת מתקופת התלמוד שנתגלו בעיר, ובו סמלים יהודיים רבים בתי הכנסת בעמק יזרעאל

    רצפת פסיפס של אחד מבתי הכנסת מתקופת התלמוד שנתגלו בעיר, ובו סמלים יהודיים רבים.
    יוצר: Djampa

    אני אשאיר אותם עם השאלה הזאת – ועם טעם של עוד.

    תהנו בדרכים ונפגש על התל שבעמק!

     

    אם אהבתם את הכתבה על בתי הכנסת בעמק יזרעאל אולי תהנו מכתבות נוספות בנושא

    יום טיול בעקבות בתי הכנסת בעמק יזרעאל משתלב מעולה עם מספר מעיינות לצינון הגוף

     

    מעוניינים בטיול הזה?

    הגעתם למקום הנכון!
    השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

      מתאים לגמלאים
      מתאים למשפחות
      רמת קושי גמישה - לפי קבוצה
      מסלול טבע בעמק

      עוד בנושא

      מנזרי נחל פרת – להתבודד עם הטבע

      אם תשאלו תייר על מקומות יחודיים בישראל, ים המלח יהיה, ללא ספק, בשורה הראשונה. המקום הנמוך בעולם? Check! הים ההוא שאתה יכול לצוף בו בלי לזוז? check! מקום שאפילו הבוץ נחשב בו לתרופת פלא? Check and check! אבל גם...

      המשיכו לקרוא >
      החרמון יותר מרק שלג

      במספר מאמרים קודמים, כתבתי על נאות המדבר בנגב, אותם מקומות קסומים בין החולות. אבל מה אם בא לכם קצת חופש מהחום? קצת ירוק בעיניים או קצת שלג? משנת 1967, התשובה ברורה – הר החרמון בצפון רמת גולן -הנקודה...

      המשיכו לקרוא >
      דרום הגולן והמעיינות שבו

      בנובמבר 2020 נפתחו שערי שמיים וגשם שטף את הארץ הצמאה. בכל הארץ, ואדיות ונחלים התמלאו והחלו לזרום. ב דרום הגולן, המים החיים האלו זורמים לכינרת, בעיקר, וממלאים את הימה שלנו עד אפס מקום. בדרך, הם עוצרים לחדש את הצמחיה...

      המשיכו לקרוא >
      לכל המעיינות בארץ
      שיווק באינטרנט לעסקים קטנים