בעולם 30 מיליון + יצורים חיים (אורגניזמים), מתוכם 1.5 מיליון מזוהים. 300 אלף צמחים ומעל מיליון בעלי חיים רובם הם חרקים.
מהו זיהוי? חוץ מלהכיר תכונות, גם לתת שם. נתינת השמות היא נושא חשוב, גם בתקשורת בין בני אדם, התקשורת היא מילולית.
במאה ה-18, בחור שוודי בשם קארל וון לינה המציא את שיטת המיון המדעית-השיטה הבינומית, הענקת שמות לבעלי חיים, צמחים, אצות ופטריות, השיטה בשימוש עד היום הזה, אך בעיקר חוקרים יכירו את השם המדעי, אנחנו נתמקד בעובדות המעניינות ובסלנג השגור.
בתוך ממלכת החי, יש לנו בעלי חוליות וחסרי חוליות, זוהי החלוקה הכוללנית ביותר.
למערכת חסרי חוליות יש מיתר, כמו חוט שדרה ללא חוליות. לנו גם יש מיתר, אך הוא מצופה על ידי חוליות.
כל מי שלא עוסק בתחום הזואולוגיה משתמש בשמות העממיים, ברגע שהנשר נקרא נשר, הוא נשר. לא משנה השם המדעי.
בצמחים, זה יותר מסובך, הייתה תקופה בה כל פעם ששינו שם מדעי, שינו גם את השם העברי.
היום, האקדמיה ללשון החליטה שהשם שנקבע לבעל החיים יישאר גם אם השם המדעי ישתנה בהמשך. בתמונה חמציצים (:
כל היצורים החיים מורכבים מתאים, יש שלושה הבדלים עיקריים בין עולם החי לצומח, בתאים צמחיים יש דופן תא הנותן את הקשיחות לתאים הצמחיים, איבר נוסף חשוב נקרא כלורופלסט, איבר זה מכיל כלורופיל וקשור לתהליך הפוטוסינתזה, קשור לכל החיים על פני כדור הארץ. בלי פוטוסינתזה אין חיים על פני כדור הארץ. לתא ביולוגי יש צנטריול, אחראי בין השאר על העברת החומר הגנטי.
תאים צמחיים מסוגלים ליצור את המזון שלהם בעזרת שמש, מים, וכלורופיל, הצמחים הירוקים עושים פוטוסינתזה, התוצר הסופי של תהליך זה הוא סוכר – חומר מזון. בעלי חיים לא יכולים לעשות תהליך זה, המזון הוא מה שמקיים אותנו, אנו מקבלים את המזון שלנו מצמחים או מבעלי חיים אחרים.
מושג המין הביולוגי, שיטת לינה התבססה על שוני בין בעלי חיים לצמחים, בתקופת אריסטו ולתקופה בה מבדילים בין מינים מבחינה ויזואלית. כאשר אנו מנסים לתת הגדרה מדעית, זה מאוד סובייקטיבי, זה תלוי בידע ובעין של המתבונן.
במשך הזמן, הייתה תחושה שמנסים למצוא הגדרה מדעית למשהו, בשנות ה-50 איש שעסק בזואולוגיה, באוספים של אוניברסיטת הרווארד, יהודי בשם מאייר הציע הגדרה למין, אם יכול להעמיד צאצא פורה. ההצעה שלו הייתה מבוססת על סקס, כאשר אנו מדברים על מינים נפרדים, גם אם דומים בצורה שלהם, הם לא יכולים להתרבות ביחד, אם הם כן יהיו מסוגלים להתרבות ביחד, הצאצאים שלהם לא יהיו פוריים. התוספת למה שמאייר אמר – בטבע. במעבדה, כבר בני אדם עושים כמעט הכל.
רד – הכלאה בין סוס לאתון, הפרד הוא בעל חיים מאוד מוצלח וטוב לעבודה, אך הוא לא פורה. אם רוצים עוד פרדות, צריך לזווג סוס עם אתון. הפרד עקר לגמרי. סוס וחמור נחשבים למינים נפרדים.
מינים חדשים נוצרים כל הזמן, לכן לא תמיד נכיר את כולם, אבל נלמד לזהות קבוצות עיקריות שנפוצות בארץ ישראל (:
אנשים שחושבים לצאת לטיול בכרמים ולטעימות יין לאו דווקא יבחרו בנגב – המדבר נשמע כמו מקום צחיח ולא מתאים לגידולים עדינים כמו גפנים. זוהי, כמובן טעות – היובש והלחות הנמוכה מקטינים את הסכנות להדבקה במחלות המשפיעות...
קיסריה העתיקה ראשיתה של העיר קיסריה בשלהי התקופה הפרסית, במעגן פיניקי קטן סמוך לתחנה ימית של צידונים. המקום נקרא “מגדל שרשון” או “סטראטון” כנראה עיוות של שם האל הצידוני עָבֶּד אשתורת או של עבד עשתרת ביוונית, שהוא...
אני, אישית, אוהבת את האקלים המזרח-תיכוני שלנו. בין עונות החורף והקיץ, לעיתים קרובות יש ימים בהם אפשר לטייל בכל חלקי הארץ ולא להתגעגע למיזוג. אבל עונת החורף הגשומה קצרה יחסית וצריך לנצל את כולה לטיול בעקבות המים שירדו...
