נחל אכזב מדרום למדרשת בן גוריון, אשר מציע מסלול לילה מדברי, הליכה על סלעי חוואר לבנים ובולטים בין מחשופי צור, גיר וקירטון, כניסה לנקיקי סלע מרשימים.
סיור מלא אדרנלין ומתאים לכל המשפחה
השקט של המדבר ביחד עם ההליכה בחושך מביאים לחוויה חושית עוצמתית.
חוואר הוא סלע משקע כימי וביוכימי המושקע בסביבה מימית, דק־גרגיר, רך וסופח מים.
נחל חווארים מתחתר בתחילתו בסלעי צור וקירטון, ובהמשך בסלעי חוואר שנתנו לנחל את שמו. יחסית לגודלו יש בו מגוון רחב של סוגי מסלע שנותנים לו מראה מיוחד.
בתחילתו בתוך סלעי הקירטון, ניתן למצוא שיני כריש קדומות (!)
אוצרות הנחל
באמצע הנחל, נמצא גב מים המתמלא במים בעונת הגשמים. ניתן להתרחץ בו כאשר הוא מלא.
בור חווארים יתן לנו הצצה לתקופה עתיקה, בה שלטו על דרכי המדבר שבט קדום שאנו מכנים בשם נבטים ובשיטה מיוחדת היו מסיתים מים מאפיק הנחל אל מאגרים ובורות, אנו עוברים בנתיב דרך הבשמים הקדומה.
הבור חצוב בסלע קירטון מה שמקנה לו יכולת איגרת מים לזמן ממושך. ניתן לרדת אל תוך בור המים דרך מדרגות החצובות בסלע.
זהו שמה המקומי של גבעת חוואר שחור הנמצאת בשולי הנחל לקראת חיבורו עם נחל צין.
האזור מאופיין בצמחים סהרו ערביים כגון: מלוח, רותם המדבר, זוגן השיח ועוד. באזור ישנם הרבה יעלים המאפיינים את כל אזור מדרשת בן-גוריון. ישנם גם על יד הנחל באזור עין עבדת קינוני נשרים.
בתוך נחל חווארים עובר מסלול הליכה באורך של כ–4.5 קילומטרים. ניתן לטייל במסלול זה בכל ימות השנה.
מומלץ לטייל בו בעיקר בלילות ירח מלא מפני שאורו של הירח מוחזר מן הקרקע הבהירה שמצויה לאורך רוב המסלול.
לכל שאלה צרו קשר – אשמח לעזור (כנסו ללינק)
כמדריכה מוסמכת של משרד התיירות תמיד שיעשע אותי הסמל של המשרד. אתם יודעים, זה שבו שני אנשים נושאים ביחד אשכול ענבים, מסיפור המרגלים בספר יהושע שבאו "לתור את הארץ". כך, בתמונה אחת הם קשרו בין ריגול לבין...
בשביעי ליוני 1967, צה"ל כבש את מזרח ירושלים מידי הירדנים, אחרי יום לחימה בודד בגזרה. במשך כמעט עשרים שנה, יהודים רבים בארץ ובעולם ייחלו לרגע הזה. מאז נפילתה של מזרח ירושלים היהודית ב-1948 בידי הירדנים. סיפוח שטחי מזרח...
הקיסר הגרמני לא היה ראש המדינה הראשון ולא האחרון שביקר בארץ ישראל בביקור רשמי ורב-הוד. אבל הביקור בן חודש וחצי השאיר חותם בלתי נדלה על הארץ. לכן שווה לתור אותה בעקבות וילהלם השני ופמלייתו וגם להכיר את...
