מסע אל עומק נחלאות

במעמקי נחלאות – בין סמטאות צפופות וציוריות במרכז ירושלים

כך החלו להיבנות 32 שכונות זו לצד זו ובגימטריה מכונות ל”ב, לב העיר והן אכן במרכז העיר, בלב לבה (פה קיבלו את הכינוי נחלאות).

השכונות קשורות לתהליך היציאה מהחומות שהחל במחצית המאה ה-19 בקרב תושבי העיר העתיקה, בני הדתות השונות – נוצרים, מוסלמים ויהודים, כל אחת יצאה לכיוון אחר.

לכל שכונה מאפיינים ייחודיים משלה, בין אם עדתיים, רעיוניים, שייכים לחסידות כזו או אחרת, מקצוע או התאגדות כלכלית כלשהי.

זהו סיור עומק בירושלים של פעם והוא סיור אינסופי, כי אין סוף לסיפורים הקסומים החבויים בין קירות השכונות.

את הציור המאפיין את השכונות ברחוב אגריפס, ציירה חבורת האומנים הצרפתית המכונה ‘עיר היצירה’ ובראשה ז’ן מישל בושה.

שכונת “אבן ישראל”

השכונה הוקמה בשנת 1875, והיא השכונה היהודית הראשונה שהוקמה בגוש הנחלאות.

ייחודה של השכונה היה באופיים המגוון של יושביה – ספרדים ואשכנזים (בניגוד שאר שכונות נחלאות האחרות שהתבססו על מרכיב עדתי),

בני ‘חברת הלומדים’ ובעלי מלאכה, עשירים ועניים.

שמה בא לה מן הפסוק הלקוח מברכת יעקב ליוסף:

“ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל” (בראשית מ”ט כ”ד).

השכונה היא שכונת חצר האופיינית לנחלאות, כאשר הבניינים יוצרים סוג של צורת מרובע.

השערים היו ננעלים בלילה ונפתחים ביום. במרכז החצר היו השרותים החיוניים כמו: בור ספיגה לביוב, חבלי הכביסה ומגרש המשחקים לילדים.

בית היתומים הספרדי

בית היתומים הספרדי הוקם כמוסד צדקה ב-1902, ושכן בהתחלה במבנים בעיר העתיקה.

ב-1908, עבר בית היתומים למשכנו החדש במבנה בין רחוב יפו לרחוב בורוכוף, והוא נתרם על ידי משפחות בורוכוף ויששכרוף הבוכריות.

שפת הלימוד במקום הייתה עברית והתחנכו בו ילדים ונערים בין הגילאים 6-15.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, השתלט הצבא הגרמני על המבנה כאשר קומה ראשונה שימשה עבור הסוסים ובקומה שניה השתכנו קצינים.

לאחר קום המדינה, היה בבניין ישיבה וכולל אברכים.

כיום, בבניין מרכז חינוכי לנערים מטעם העדה הספרדית .

הבניין בנוי סביב חצר גדולה אשר בה פועלים שני בתי כנסת.

בקומה השנייה של בית הכנסת,  נמצא בית הכנסת  המוקדש לעולי הגרדום וקרוי על שמם “בית כנסת אחדות ישראל על שם עולי הגרדום”.

בית כנסת זה מנציח את חללי המחתרות טרם קום המדינה- האצ”ל והלח”י.

לא רק בשלטי הזיכרון שעל קירותיו אלא גם בפעילות השראתית לאורך כל השנה.

מומלץ לבוא למקום בזמן התפילות בשבת. בנוסף קיים עוד בית כנסת בשם אחדות ציון.

שכונת סוכת שלום

“שכונת מסחר” כלומר שכונה שנבנתה על ידי יזמים למטרות רווח.

השכונה נבנתה בשנת 1888 ביזמתם של יעקב פרוטיגר הפרוטסטנטי ושני היהודים: שלום קונסטרום ויוסף נבון.

שלשת היזמים האלו בנו מספר שכונות בירושלים וביניהם שכונת “מחנה יהודה”.

שכונה נבנתה בשנת 1888 במתכונת שכונות החצר, אך עם הגידול בביקוש למגורים בתחילת המאה ה-20 נבנתה החצר דירות ואופייה של השכונה השתנה.

השכונה נבנתה כשכונת מסחר – כלומר על ידי משקיע ולמטרות רווח, על ידי השותפים יוהנס פרוטיגר, שלום קונסטרום ויוסף נבון ביי.

שותפים אלו הקימו עוד מספר שכונות בירושלים: שהקימו גם את השכונות מחנה יהודה, נווה שלום, עיר שלום ובית יוסף.

שם השכונה בא לה משמו של יוזם הקמת השכונה, שלום קונסטרום והיא רומזת לברכת השכיבנו בנוסחה המיוחד לשבת ולקטע בברכת המזון בנוסח הספרדי: “הרחמן הוא יפרוס עלינו את סוכת שלומו”.

משכנות ישראל

שכונה זו נוסדה בשנת 1875 כ”שכונת חברה” מתוך מגמה לבנות 144 דירות, אבל מכיון שלא היה ביקוש נבנו רק 44 דירות ושאר השטח ניתן לשכונת מזכרת משה הסמוכה.

במרכז השכונה אליו הגענו, אפשר לראות את שני בתי הכנסת בבנין בן שתי קומות, אם בית הכנסת התחתון פתוח כדאי להכנס.

זהו אחד מבתי הכנסת הוותיקים בעיר החדשה, שמו “בית אברהם”.

מימין לבית הכנסת, כשפנינו אליו, אפשר לראות את המבנה ששימש כתנור מבנה נמוך מצופה באבנים דמויי ורוד, והיום הוא חלק מדירה.

הרחבה עליה אנו עומדים היא בור המים השכונתי ואפשר לראות בבירור את פתחי השאיבה.

גם כביסה תלו ברחבה זו. בקצה הרחבה נפנה שמאלה לתוך סמטה ציורית בשם רחוב אבולעפיה.

נלך לאורכו עד רחוב ר’ אריה לוין. הבית משמאל בצומת הוא ביתו של רבי אריה ובבית אחריו גר הוא וביתו עד שאשתו נפטרה ואז עבר לקיטון שבצומת.

מול ביתו נמצא בית משפחת צארום – משפחה שעלתה מתימן בעלייה המכונה “אעלה בתמר”  בשנת 1882 (בתמר= תרמ”ב = 1882).

בקומה שניה בית הכנסת של המשפחה “נוה שלום” בו מתפללים בנוסח שאמי .

לעוד טיולים באזור ירושלים לחצו כאן

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)