ניתן ללמוד על דמותו ואופיו של יוחנן המטביל וכן על כת האיסיים/כת מדבר יהודה, אסתמך על המקורות ואערוך השוואה בה אפרט נקודות דמיון ושוני בין חברי הכת האיסיים לדמותו של יוחנן, כל זאת במטרה לגבש עמדה מבוססת, על קורותיו של יוחנן המטביל.
הוא המקום שבו, על פי המסורת, הטביל יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו, ואתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי.
במשך מאות שנים, היה קאסר אל יהוד אתר חשוב לביקורי צליינים, ובסמוך לו הוקמו מנזרים ובתי הארחה.
לאחר מלחמת ששת הימים, הפך קאסר אל יהוד לאזור ספר, בגבול בין ישראל לירדן.
כתחליף לאתר זה, יזם משרד התיירות את הקמת האתר ירדנית בשנת 1981.
בעקבות זאת, היה לאתר הטבילה המוסדר היחיד בצדו הישראלי של הנהר, עד לפתיחתו מחדש של אתר קאסר אל יהוד.
ע”פ יוספוס חברי כת האיסיים לבושים בלבן ואילו יוחנן על פי האוונגליונים לבוש שיער גמלים וחגורת עור, אפשרי שהיה זה בלבן, אך אין הכרח.
יוחנן מוזכר באוונגליונים מתי ומרקוס לבוש תמיד באותם הבגדים, אין אזכור ללבוש שונה, בהתאמה ליוספוס שכותב כי איסיים אינם מחליפים בגדים.
( יוספוס / “ולובשים תמיד בגדים לבנים” + “אין הם מחליפים בגדים או נעליים”, מתי ומרקוס /”לְבוּשׁוֹ הָיָה מִשְֹעַר גְּמַלִּים וַחֲגוֹרַת עוֹר עַל מָתְנָיו” ).
לפי יוספוס אין לחברי הכת עיר משלהם, אלא פזורים בכל הערים ורבים, ע”פ סרך היחד פועלים במדבר ובערבה וע”פ האוונגליונים אזור פעילותו של יוחנן הוא במדבר יהודה ולוקס מוסיף גם בכיכר הירדן, בכתבי יוספוס מתואר פיזור שונה מבשאר המקורות, אולי יוסף צודק, כי במדבר לא הייתה להם עיר מוסדרת, אלא מקום התרכזות לצורך פעילות דתית
ואל הזרם הצטרפו מכל מרחבי הארץ, אולי יוספוס שלא היה אחד מהם, לא הכיר את אזור פעילותם.
( יוספוס / בכל עיר ועיר יושבים רבים מהם, סרך היחד / ” כתוב במדבר פנו דרך .. ישרו בערבה מסלה לאלוהינו” )
בכתבי יוספוס מתוארים קשרי שיתוף הדוקים בתוך הכת, במקורות המובאים לא הייתה התייחסות לקשריו האישיים של יוחנן עם המאמינים.
(יוספוס / “עולים על חברי האסכולות האחרות בקשרי האחווה ההדוקים ביניהם” + “נפלאה אצלם רוח השותפות” “כל המצטרף לכת מעביר את נכסיו לכלל העדה”)
יוספוס מתאר את האיסיים ככובשי יצר הרע, המתרחקים מהנאות הגוף, הם בזים לעושר ובזים לחיי נישואין בשל אי נאמנותן של נשים, אוכל ושתייה אוכלים לשובע בלבד,
בהתאמה לאוונגליונים מתי ומרקוס, יוחנן אוכל מעט ובצניעות במדבר יהודה– חגבים ודבש היער, אין אזכור של יוחנן בהקשרן של נשים ותענוגות.
( יוספוס / “מתרחקים מהנאות הגוף ..לא להיכנע לתאוות” + “נשמרים מפריצוּת נשים ומאמינים שאין אישה השומרת אמונים לגבר אחד בלבד”, “אוכל ושתייה מוקצבים להם כדי שובע בלבד.. וכובשים את זעמם”, מתי ומרקוס / “ּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר”).
על פי יוספוס האיסיים משתפים את רכושם עם הקבוצה, פונים לילדים צעירים די לקלוט תורתם לצורך הצטרפות, נדרשות שבועות דתיות וחברתיות, כמו משפט צדק, נאמנות לחברי הכת ושמירת סודותיהם במדבר יהודה, במקורות המובאים אין התייחסות לקבלה לכת אליה שייך יוחנן, אך ניתן להסיק כי טבילה במרכזה.
( יוספוס / “כל המצטרף לכת מעביר את נכסיו לכלל העדה” “מקבלים..ילדיהם של אחרים בגיל שבו הם נוחים לקלוט את תורתם” “המבקש להצטרף לכת… עליו להישבע שבועות אימתניות”).
יוספוס בכתביו מתאר כי לאחר היטהרות מתכנסים האיסיים בדממה לאולם הסעודה שהינו בלעדי לחברי הכת, האופה מחלק את הלחם וסועדים ביחד, שלא מהמקורות המצורפים
ידוע לנו כי ישוע ותלמידיו נהגו להתכנס ולאכול יחדיו, בסעודתו האחרונה ישוע בצע את הלחם והגיש לסובבים, כך גם בתחייתו.
(יוספוס / “ובהיותם מטוהרים נכנסים לאולם הסעודה כאל מקום מקודש” + “מתיישבים בדומייה, האופה מחלק את כיכרות הלחם לכל אחד בתורו”
“טבילת טהרה פולחנית ומוסרית” (מתוך הנצרות הקדומה / רבקה ניר, ציטוט של דוד פלוסר).
לפי יוספוס האיסיים נאספים במקום קבוע בשעה החמישית לטבול במים קרים במדבר יהודה, גם אחרי צואה טובלים במים קרים, בסרך היחד האיסיים מטיפים שטבילה לא מתקבלת ללא אמונה שלמה,
על פי יוספוס והאוונגליונים מתי, מרקוס ולוקס יוחנן סחף אחריו המונים שמתוודים בפניו ונטבלים על ידו, דמות כריזמטית.
(יוספוס / “עובדים במרץ .. וטובלים את גופם במים קרים” “הפרשת צואה .. לרחוץ את גופם במים ..כאילו היא מטמאה”, סרך היחד / “וכול המואס לבוא בברית אל… לכול חוקי אל יטהר בשרו, להזות במי נדה, ולהתקדש במי דוכו.מתי / “אָז יָצְאוּ אֵלָיו יְרוּשָׁלַיִם וְכָל יְהוּדָה וְכָל כִּכַּר הַיַרְדֵּן וְהֻטְבְּלוּ עַל־יָדָיו בַּיַּרְדֵּן כְּשֶׁהֵם מִתְוַדִּים עַל חַטֹּאתֵיהֶם “, מרקוס /” יָצְאוּ אֵלָיו כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וְכָל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְהוּא הִטְבִּיל אוֹתָם בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן בִּהְיוֹתָם מִתְוַדִּים עַל חֲטָאֵיהֶם”, לוקס / “וְהִכְרִיז אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת חֲטָאִים… המוֹן הָעָם שֶׁיָּצְאוּ לְהִטָּבֵל”, יוספוס / שאנשים מכל הסוגים היו מתכנסים (אצלו), מאחר ששמחו מאוד לשמוע דבריו + האיש הטוב הזה, שקרא ליהודים …להתכנס יחד ולקבל את הטבילה ).
יוספוס מזכיר כי האיסיים יהודים במוצאם, מתאים לאוונגליונים בהם מוזכר כי יוחנן בן למשפחת כוהנים ובאוונגליון לוקס סיפור לידתו המלא של יוחנן.
לפי יוספוס האיסיים מחמירים במצוות הדת בין המאמין לאל ולסובבים, כמו שבת, שוקדים על ספרי הקודש שלהם, סוברים ששמן מטמא ומקפידים שעורם יבש, לפי האוונגליונים מתי, מרקוס ויוחנן, מתואר יוחנן כאיש בעל אמונה שלמה ומטיף לתשובה מלאה,
אנו יודעים לפי האונגליונים מתי ומרקוס כי יוחנן הינו שומר מצוות, מטיף להורדוס שלקח אישה אסורה למרות שסכנה שבכך, לבסוף ההתבטאות הזו תביא למאסרו ומאוחר יותר למותו. על פי יוספוס יוחנן מטיף לאמונה מלאה באל ולקיום מצוות שבין אדם לחברו, לתיקון הדרך, בכדי להביא לגאולת אחרית הימים.
( יוספוס / “האסכולה השלישית, שנודעה כמחמירה בנוהגי הקדוּשה” + “שוקדים שקידה רבה על כתבי הקדמונים” + “הם מחמירים מכל היהודים באיסור מלאכה בשבת” + “הם סוברים כי השמן מטמא את הגוף… מקפידים שעורם יהיה יבש” , מתי / “אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם” “שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם” מתי + יוחנן / “קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו”, מרקוס “איש צדיק וקדוש”, מתי / “אסור לך לקחת אותה”, מרקוס / “אשת אחיך אינה מתרת לך”, לוקס /”מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת יַחֲלֹק עִם מִי שֶׁאֵין לוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן יַעֲשֶׂה כֵּן גַּם הוּא…אַל תַּעַשְׁקוּ אִישׁ וְאַל תִּגְזְלוּ, וְהִסְתַּפְּקוּ בְּמַשְׂכֻּרְתְּכֶם”, יוספוס / “האיש הטוב הזה, שקרא ליהודים לעשות מעשים טובים ולנהוג בצדקות בין אדם לחברו + הנשמה טוהרה קודם לכן על־ידי מעשים טובים”).
לפי סרך היחד האיסיים רואים בצדוקים זרם שצריך תיקון בכדי לפעול כרצונו של האל ובסמוך הטפה כי ההולכים בדרך הרשעה לא יטהרו, אלא אם יחזרו בהם, על פי האוונגליונים מתי ולוקס יוחנן מתייחס לפרושים ולצדוקים כאל חוטאים בדרכם ואף מכנה אותם צפעונים הצפויים להיענש אם לא ישנו דרכם.
( סרך היחד / “שבועת אסר לשוב אל תורת מושה ככול ..לבני צדוק הכוהנים שומרי הברית ודורשי רצונו..אנשי העול ההולכים בדרך הרשעה…אל יבוא במים לגעת בטהרת אנשי הקודש, כי לוא יטהרו, כי אם שבו מרעתם, כי טמא בכול עוברי דברו”. מתי ולוקס – “יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, מִי הוֹרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הֶחָרוֹן הַבָּא?לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי רָאוּי לִתְשׁוּבָה” “אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִכְבֵּית” “כָּל עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב, יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הָאֵשׁ” )
יוספוס מציג בהתייחסו לאיסיים תפיסת אחרית ימים לפיה רק החוזר בתשובה מחטאיו יזכה לגאולה באחרית ימיו ומחלל השם יומת, הנפש בת אלמוות לעומת הגוף המתכלה, יוספוס מתאר כי בין האיסיים ישנם נביאים חוזי עתיד, על פי האוונגליונים מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן ההמונים חשבו את יוחנן לנביא.
על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, יוחנן מבשר את בואו של המלך המשיח שיגאל את האנושות, “קול קורא במדבר..” פסוק הלקוח מישעיהו הנביא ומהבשורה על פי ארבעת האוונגליונים, כמו כן מוזכר אף במגילות שנמצאו, הציטוטים מהם לפרשנותי מתייחסים לכך שהחוטאים יענשו והצדיקים יתוגמלו, בנוסף על פי המגילות מדובר על בשורה זהה במדבר לחזור לדרך הישר, כבשורה לפני אחרית הימים, נעזרתי אף בארבעת הבשורות, תיאור של מלאך המפנה ומפלס דרך למשיח בן אלוהים, במדבר יוחנן מטיף ליושר ולטבילת תשובה לשם סליחת חטאים, יוחנן מכין את הציבור הנטבל לבואו של משיח. בפסוק מובאים משלים כמו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה ועוד, משולים לכוחו של המשיח העתיד לבוא, שאכן יראה לכל בשר שהאלוהים בו, ארבע הבשורות ביחד משלימות זו את זו ומתארות תמונה של הבשורה אשר הובטחה מפי נביאי התנ”ך, מתי מדגיש את ישוע כמלך, מרקוס מדגיש את ישוע כעבד אלוהים, לוקס מדגיש את אנושיותו של ישוע ויוחנן מדגיש את אלוהותו של ישוע המשיח, ארבעת התלמידים מציינים שפעולתו של יוחנן המטביל לא נעשתה מתוך יוזמה אישית של יהודי צדיק, אלא פעולתו הינה התגשמות נבואותיהם של הנביאים ישעיהו ומלאכי, ישעיהו מציין שלפני שכבוד אלוהים יתגלה, יקדים אותו מודיע אשר יקרא במדבר.
( יוספוס / “ישרים במשפטיהם… אחרי האלוהים יראים .. והמחלל שמו יומת…”, סרך היחד / “ואז תצא לנצח אמת..ויז עליו רוח אמת כמי נדה מכול תועבות שקר והתגולל ברוח נדה, סרך הברכות / למשכיל לברך את נשיא העדה .. ותואכל חרבכה טרף ואין משיב” , סרך היחד / ” כתוב במדבר פנו דרך .. ישרו בערבה מסלה לאלוהינו” הם מאמינים באמונה שלמה שהגוף מתכלה מכיוון שהחומר שהוא עשוי ממנו הוא בן חלוף, ואילו הנפש בת אלמוות היא וקיימת לעד”, ” יודעים הם לחזות את צפונות העתיד..כמעט לא אירע ששגו בנבואותיהם”, מתי / (“הוֹרְדוֹס רָצָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אוּלָם חָשַׁשׁ מִן הֶהָמוֹן מִפְּנֵי שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא”), מרקוס ולוקס / “יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלוֹת בּלוֹ הַגְּבוּרוֹת”+ “זֶה אֵלִיָּהוּ”, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: “נָבִיא כְּאַחַד הַנְּבִיאִים”, יוחנן / “בא לְהָעִיד עַל הָאוֹר כְּדֵי שֶׁעַל־פִּיו יַאֲמִינוּ הַכֹּל”, מתי / “אֲנִי אָמְנָם מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם לִתְשׁוּבָה, אַךְ הַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי וְאֵינֶנִּי רָאוּי לָשֵׂאת אֶת נְעָלָיו. הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאֵשׁ”, מרקוס ולוקס /”הִנֵּה חָזָק מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרַי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו אֲנִי הִטְבַּלְתִּי אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ”, יוחנן / “הבא אַחֲרַי הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה.. הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיח”).
לאחר השוואת בין קטעי המקור, ניתן להסיק כי קיים קשר בין יוחנן לכת האיסיים, במרחב הגיאוגרפי בו הם פועלים – מדבר יהודה, באורח החיים הצנוע שלהם ובאמונתם השלמה באל תוך מתן דגש למצוות בין אדם לחברו, טקס הטבילה רב המשמעות גם ברמת הטהרה וגם ברמה המוסרית, הטפתם כנגד החוטאים ותפיסת הצדוקים כחוטאים, תפיסתם כנביאים, התבשרותם על העתיד לבוא באחרית הימים, מלבד אלו רב המכנה המשותף, אך קיימות גם סתירות אחדות ולכן עד היום הנושא מוגדר “תעלומה” גם בקרב חוקרים בתחום ולמרות הדמיון הרב, אין הוכחה חד משמעית כי יוחנן השתייך לכת האיסיים.
בכבוד רב גילי שולץ – מורת דרך
בפעם הקודמת, השארנו את אצ"ל בספטמבר 1939, עומדים מול השאלה להילחם בבריטים למען חירות ישראל או לעצור בזמן שאלו נלחמים נגד אויבם הגדול של האנושות והיהודים בפרט - גרמניה הנאצית. זה הסיפור של אצ"ל, ממלחמת העולם השניה ועד...
איך אתם מדמיינים שקט נפשי? בשבילי, שקט נפשי הוא מצב שבו אני סוגרת עיניים, נושמת-נושפת ומקשיבה לקולות. אם קולות הרקע האלו הם ברווזים, נמיות ותאו ולא מכוניות, אנשים ואלקטרוניקה, אני יודעת שאני נמצאת בשמורת אפק. זה המקום...
בקעת בית נטופה המרהיבה הר עצמון מתנשא לגובה של 547 מטרים מעל פני הים, והוא המערבי ביותר מבין רכס הרי יודפת. בקרב הערבים, היה ההר מוכר כג’בל דידבה שמשמעותו בפרסית הוא “שומר” או “צופה”. חוקרים זיהו את ההר...
