משפחות הנכן מוזמנות לטיול חווייתי בשמורת מעיינות הסטף.
נתכנס בגן המשחקים הסמוך לחניון העליון (בחניון קיימים שירותים כימיים).
כקבוצה, נמשיך להליכה מתונה בשביל השומרות.
בדרך, נראה מבנים עתיקים, טרסות חקלאיות, נכיר את ההיסטוריה, הנוף והצומח.
בהמשך נגיע לעין סטף ועין ביכורה (מעיינות שאינם לרחצה).
נזחל בתוך נקבה רטובה ונשוחח על החקלאות העכשווית לעומת החקלאות העתיקה.
לאחר שננוח ונשחק תחת עצי התאנה, נטפס בחזרה לחניון דרך שביל הכפר.
כובע, שני בקבוקי מים לפחות לאדם, נעליים סגורות המתאימות להליכה, ביגוד ארוך למקרה וניפול על יום קריר, מומלץ להביא זוג נעליים / כפכפים המתאים להליכה במים, סנדביץ / פירות / נישנושים, נייר טואלט / מגבונים, שקית זבל לעטיפות, קרם הגנה + פנסים והכי חשוב המון מצב רוח טוב.
לאחר סיום המסלול, בהתאם לרשרושי הקיבה והרצון לטבול במים, קיימות שתי אופציות:
* הכניסה מכיוון גן החיות דרך שביל עפר מתאים לכל רכב, עולים כמה מדרגות מדרגות למתחם מוצל ומטופח בו שני מעיינות מוסדרים.
* קיים מתחם של מסעדות וניתן להתפצל לפי העדפה.
מעיינות הסטף
נוף בזמן ההליכה למעיינות הסטף
האם לשיר על שקט נשמע לכם כמו אוקסימורון, כמו איזושהי סתירה? יונה וולך לא חושבת כך. היא כתבה את השיר "שקט" וביקשה - "לשמוע שקט לא מכאן / תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה." יצאנו בעקבות מקומות שקטים...
לטבע אין סימוני שבילים שיועדו לבני אדם, אין תמרורים או רמזורים. אבל לפעמים, הטבע נותן סימן ברור - עד כאן ולא עוד! יצאנו לנחל שרף - לטייל, לטבול ולמצוא את התמרור של הטבע. לא מלאך ולא שרף לפני זמן...
אני חושבת שאין יצור חי (לא מיקרוסקופי) בעולם שלא הושפע מפעילות האדם. חוץ מאולי אותם "מפלצות מעמקים" באוקיינוס העמוק שלא גילינו. בארץ, יש המון דוגמאות של חיות שנפגעו מציד או התיישבות אנושית. אבל אני בחרתי חיה אצילית במיוחד...
