כל מי שאי פעם ביקר בנהריה לא יוכל לשכוח את הרחוב הראשי של העיר – שדרות הגעתון.
השדרה נחצית לכל אורכה על ידי נחל הגעתון ונותנת לעיר נופך אירופאי.
אבל מאיפה מתחיל הגעתון? היכן הוא עובר? מה הסיפור ההיסטורי של הנחל? בואו לגלות בטיול לאורך הזרם!
תוואי נחל הגעתון הוא כ-19 ק”מ, מתחילתו בקרבת מעלות תרשיחא ועד סופו בחוף נהריה.
בערך מחצית השטח בערוץ הנחל עוברת בשטח שמנוצל על ידי אנשים – בין אם לחקלאות ובין אם למגורים או לתעשייה.
לאורך הנחל, שוכנים ישובים קטנים רבים, ביניהם המושבים:
בן עמי, נתיב השיירה, עין יעקב ומעונה, והקיבוצים: כברי, געתון ויחיעם.
אבל זה לא אומר שלא נשארו פינות חמד קטנות ומסלולי טיול לכל אורכו של הנחל!
לאורך הנחל, נוצרה קרקע מסוג טרה רוסה הפוריה.
במקומות שהקרקע לא מנוצלת לחקלאות, גדלים כאן באופן טבעי עצי אלון ולצידם חרוב מצוי, זית בר בינוני, אלה ארץ ישראלית ועוד.
בחלקים אחרים של הנחל, נשתלו יערות צפופים של קק”ל, המאופיינים בעצי אורן.
לא רחוק משם יושבת לה על גבעה חורבת געתון, הריסות של אחוזה חקלאית שבנויה על חורבות עתיקות עוד יותר.
היישוב געתון מוזכר בתלמוד הבבלי בהקשר מעניין – הוא היה אחד הסַמָּנִים הצפוניים של גבולות הארץ, בהקשר ההלכתי.
מעבר לגבול זה, לא חלו הלכות שקשורות לגבולות, לדוגמה שנת השמיטה.
החורבה שרואים היום יושבת על בסיס בנייה צלבנית, אבל עליה נוספה בנייה חדשה יותר.
הבעלות על האחוזה החליפה ידיים בפעם האחרונה לפני קום המדינה, כשנקנתה ע”י יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית.
שרידי האחוזה עדיין ציוריים ומרשימים, ולידם בית בד, בריכת מים ובית קברות מוסלמי עתיק.
מסביב לחורבה, נסלל מסלול לטיולים וכולל גם שולחנות למנוחה ולאכילה.
עם זאת, הכניסה למקום עצמו אסורה בגלל סכנת התמוטטות.
ממערב לחורבת געתון יש מחצבה נטושה שהפכה ממפגע סביבתי לאחד המקומות המקסימים בסביבה – אגם נסתר מלא מים מעיינות צוננים ומרגשים.
רק יודעי ח”ן יכולים לדעת שהאגם נמצא שם.
בגלל שהאגם מוקף בסוללות עפר, אי אפשר לראות אותו ממרחק.
זה מקום מומלץ לרחצה ומתאים גם לפיקניק קל עם המשפחה או החברים.
אם חשבתם שהסתיימו כאן המקומות הקרויים “געתון”, טעיתם!
לא רחוק מאלו הוקם לו בשנת 1948 קיבוץ געתון, על ידי מעפילים יוצאי הונגריה על אדמות אחוזת סורסוק שהזכרנו קודם.
בקיבוץ גר ועבד הצייר שמואל כץ, שכולנו מכירים בזכות האיורים לספר הילדים המיתולוגי של לאה גולדברג “דירה להשכיר”.
הצריף שבו הוא גר מקושט באיוריו.
בנוסף, פועל במקום “שיכר בכפר” – יקב בוטיק שמייצר שיכר פירות בטעמים אקזוטיים והוא פתוח לטעימות.
כדאי ליצור קשר מראש!
הקיבוץ הוא גם מקום משכנה של “להקת המחול הקיבוצית”, אחת מלהקות המחול המפורסמות בארץ ובעלת שם בינלאומי.
בית הלהקה, כפר המחול, משמש כבית ספר לימוד תנועה לכל הגילאים.
לשמחתכם, אזור הגעתון משופע בכל טוב של בתי אוכל ומסעדות ורק צריך לבחור מאיפה להתחיל.
בקיבוץ כברי, תמצאו את המסעדה הותיקה הזו שמציעה מטבח ספרדי קלאסי וטאפאסים.
הרבה לפני שגל הטאפאס בר שטף את הארץ, כאן אכלו דג נא ושתו סנגריה וכמובן קינחו בקרמה קטאלנה – הקרם ברולה של הספרדים שמגיע עם קרם זביונה (חלמונים) מעודן.
הישיבה בחוץ בחצר עם עצי פרי נעימה מאוד ותגרום לכם להרגיש חו”ל.
אם תישטפו בגל נוסטלגיה גדול, לכו לבקר במרכז העיר נהריה, את המוסד המיתולוגי – הפינגווין.
הוא קיים פה מאז שהעלייה היקית שלטה כאן ביד רמה.
מומלץ להזמין את השניצל הוינאי ואת עוגת השוקולד החמה שלהבדיל ממקומות אחרים שבהם היא יבשה – כאן היא מוגשת נימוחה ועסיסית.
בסמטא יפהפייה בעיר העתיקה של תרשיחא, ניצב לו הבולנז’רי הצנוע הזה שמנפק לחמי מחמצת, קרואסונים מיוחדים ושאר מעדני בצק חלומיים.
האווירה כאן פסטורלית ושקטה ואפשר בקלות לדמיין שאתם נמצאים באיזשהו כפר קטן יווני או איטלקי.
הכי שווה להגיע לכאן מוקדם בבוקר ולהצטייד בכל טוב לפיקניק שייערך אחר כך על גדות נחל הגעתון.
אם הרחקתם עד לשוק המרשים של תרשיחא ובא לכם לסגור את הפינה של הצהריים בפשטות ובקטנה, חומוס אלחיאט יעשה את העבודה.
אפשר למצוא כאן חומוס, מחלוטה (חומוס עם פול), חומוס עם צנובר וחומוס עם בשר.
מנות נוספות כמו מג’דרה, חציל בטחינה, ממולאים וקובה גם זמינות כאן.
הקינוח האולטמטיבי הוא גלידה ואין כמו גלידה בוזה.
בגלידרייה שנפתחה בשותפות יהודית-ערבית, יש טעמים ייחודיים כמו קשיופיאה (קשיו בשמנת וקרמל), קרם בוזה, שוקולד ים (שוקולד עם מלח ים), פיסטוק, אננס וג’ינג’ר ועוד.
גם גביעים מושקעים בטעם שוקולד מלוח וקרמל יש כאן להשלמת החוויה.
אני מקווה שעשיתי לכם תיאבון לטיול לאורך הנחלים המקסימים של הצפון.
נתראה בין האגמים והסלעים!
לסיורים נוספים באזור לחצו כאן
האם לשיר על שקט נשמע לכם כמו אוקסימורון, כמו איזושהי סתירה? יונה וולך לא חושבת כך. היא כתבה את השיר "שקט" וביקשה - "לשמוע שקט לא מכאן / תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה." יצאנו בעקבות מקומות שקטים...
"על חשבון הברון". הביטוי הזה כל כך שגור בעברית שיהיה בזבוז זמן משווע להסביר אותו כאן. רוב הקוראים שלי בוודאי יודעים שהברון המדובר הוא לא אחר מאשר הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. "הנדיב הידוע", ושמעו על הונה האגדי...
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
