הגליל – יבניאל כפר תבור והמרחב

בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה.

זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד.

אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם.

היא החלה בתנאים הקשים של שלטון עות’מאני עוין, בשנים האחרונות של המאה ה-19.

אז בואו לבקר בשניים מהיישובים החשובים שנבנו בתקופה זו – כפר תבור ויבנאל.

בנוסף נגיע לאתר הנצחה של ביתניה העילית, ישוב מתקופה מאוחרת יותר.

יהיה מרתק!

על חשבון הברון האחר

המושבה כפר תבור נוסדה ב-1901 על ידי קבוצה של בני הדור השני מהעלייה הראשונה.

המשפחות שיצאו ליישב את הגליל הגיעו ממושבות ותיקות יותר.

בשנים הראשונות, נקרא המקום “מֶסְחָה”, על שם ישוב ערבי שהיה פעם במקום.

הפעיל הציוני מנחם אוסישקין ביקר במושבה ב-1903 והמליץ על השם העברי “כפר תבור”, על שם הר תבור הסמוך.

בהתחלה קשה

השנים הראשונות של המושבה היו קשות, גם מבחינה כלכלית וגם בטחונית.

בשנים הראשונות, תמך האירגון יק”א (J.C.A; Jewish Colonization Association), מיסודו של הברון הירש, בישוב.

בהמשך, למדו אנשי הישוב לנצל את הטופוגרפיה של המקום ונטעו כרמים שונים של שקדים, זיתים וגפנים.

הבעיה הביטחונית, היתה, כנראה היותר קשה.

הישוב, כמו יישובים רבים אחרים, סבל מהתנכלויות של מקומיים וגניבה חקלאית.

בהתחלה, נאלצו להשתמש בשומרים ערבים, אך לא בטחו בהם, מסיבות רבות.

לפיכך, התכנסו אנשי הישוב בכפר תבור והקימו את ארגון “בר גיורא” החשאי, ארגון שהקדים בהקמתו את “השומר” המפורסם ממנו, שאף הוא הוקם בכפר תבור.

מורשת זה לא כל מה שיש פה

אתם יכולים לבקר בכפר תבור ולחוות איך חיו אנשי המקום במוזיאון יק”א – חצרות האיכרים.

כאן תוכלו לראות את “המחרשה הפטנטית” – שפותחה על ידי איכרי המושבה, גם חורשת וגם זורעת!

תוכלו לראות את המשקים והכלים החקלאים של תקופת הקמת המושבה ולהשקיף על הר תבור.

ילדים ומבוגרים צעירים בנפשם יהנו מאוד גם במוזיאון המרציפן והשוקולד, עם פסלים מתוקים של דמויות מסרטים מצויירים, אגדות ועוד.

שווה גם להגיע לסדנת היצירה ולבנות משהו מתוק בעצמכם.

אם לא הספיק לכם המתוק של השוקולד, אולי תנסו את דבורת התבור?

כאן תוכלו לצאת לסיור מודרך בין הכוורות, לראות איך רודים דבש ולהכין נר מדונג.

בנוסף, תוכלו לבקר כאן בחוות המשי היחידה בארץ.

טיסה בגדד – יבנאל

יישוב נוסף מהתקופה הוא יבנאל, מושבה ותיקה דרומית לטבריה.

כמו בכפר תבור, גם כאן תקעו יתד לראשונה בשנת 1901, אבל מקור המתיישבים היה מעולי בולגריה ורומניה.

זה היה בניסיון השני להקמת הישוב – קודם לכן, העולים ניסו ליישב את חבל חורן שבסוריה בשנת 1898, שלא צלח.

יבנאל מופיעה בדפי ההיסטוריה גם על רקע פעולה נועזת של “המוסד לעלייה ב” בשנת 1947.

כאן הנחיתו מטוס עם כמאה מעפילים מעיראק, תחת אפם של שלטונות המנדט.

העולים מעיראק הצטרפו ליבנאל המתפתחת.

כיום, בנוסף לצאצאי המתיישבים החילוניים, גרה במושבה גם קהילה של חסידי ברסלב.

כדאי לבקר על מנת לראות איך התפתחה המושבה, לעשות טיול טרקטורונים באזור, ולנצח את המשפחה או החברים בפיינטבול.

בנוסף, מסביב למושבה יש מספר רב של אתרים ארכיאולוגיים מתקופת התלמוד.

אפשר לשלב את הביקור ביבנאל בביקור במצפה הוד הסמוך.

המצפה קרוי על שם האלוף מרדכי “מוטי” הוד, שהיה מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים.

מכאן, ניתן לראות את הכנרת, כאילו היתה מונחת בכף ידכם, את הגולן, ומעליהם – את החרמון שלנו.

ממש מתחת למצפה, שוכנת התחנה אחרונה שלנו – קיבוץ אלומות ואתר הנצחה לביתניה העילית.

לא כל מי שתועה בדרך אבוד הוא

ביתניה העילית היה ניסיון התיישבות ראשון של ‘השומר הצעיר’, תנועת הנוער הציונית חשובה.

קבוצה קטנה של 23 גברים ו-4 נשים מאנשי העלייה שלישית, אלו על הקרקע באוגוסט 1920.

בין מקימי היישוב היו מספר אנשים שיעצבו את היישוב היהודי ומדינת ישראל בהמשך, בהם דוד הורוביץ, הנגיד הראשון של בנק ישראל, הצייר אריה אלואיל ומאיר יערי, מראשי תנועת ‘הקיבוץ הארצי’ וממקימי מפלגת פועלי ישראל, מפ”ם.

אנשי היישוב עבדו בסלילת כבישים וחפירת בורות ביקשו להצטרף להקמת מפעל החשמל של פנחס רוטנברג בנהריים.

בלילות, דיברו הגות אל תוך הלילה, שרו ורקדו.

שיחות אלו הפכו לאגדיות בהמשך בתנועת השומר הצעיר והשפיעו על האידיאולוגיה של התנועה.

בסופו של דבר, מתחים בין אישיים ובעיות כלכליות גרמו לפירוק הקהילה באפריל 1921, עם כי חלק מיוצאי ביתניה לקחו חלק בהקמת הקיבוץ בית אלפא.

את החוויות מזמנם הקצר בביתניה כתבו חברי הקהילה בקובץ ספרותי “קהילתנו”.

על בסיס הספר כתב יהושע סובול את המחזה “ליל העשרים”.

בשנת 1964, הוקם במקום אתר הנצחה בדמות אוהל, עליו חרוטים שמות של 73 הקיבוצים של הקיבוץ הארצי שהיו קיימים עד אז.

זוהי גם נקודת תצפית נהדרת לאזור כולו, כולל עמק הירדן והגולן.

לי נשאר רק להיפרד מהקוראים ולקרוא לכולם לבקר באזור כפר תבור.

חלוצים עמלו קשה כדי להפוך את האדמה לירוקה ונושאת פרי ולנו רק נשאר להכיר אותה דרך הרגליים.

לעוד טיולים באזור לחצו כאן