יש הרבה סיבות לגור בערים הגדולות. קירבה לשירותים, למקומות עבודה ובילוי ויותר אפשרויות בתחום התרבות והאמנות. את חלק משוכני הערים האלו אולי תפתיע העובדה שאזור הגליל לא טומן ידו בצלחת בתחום האמנות. בואו איתי לגלות את האמנים והאמנות...
הגן הלאומי בית גוברין – מרשה הוא לב לבה של “ארץ אלף המערות”.
הגן מציג פלא אדריכלי קדום – אינספור מערות שנועדו למגוון רחב של שימושים, אמפיתאטרון שלם מהתקופה הרומית ושרידים מרשימים של מבצר ושל כנסייה מהתקופה הצלבנית.
בגן הלאומי חורש דליל ובתה ים-תיכונית, עשירה במינים רבים של בעלי חיים וצמחים.
המערה הפולנית – מערה זו שימשה תחילה בור מים, ומאוחר יותר נחצב בה קולומבריום.
בימי מלחמת העולם השנייה, ביקרו במקום חיילים פולנים מצבא אנדרס וחרתו על עמוד שתמך בתקרה את הכתובת “ורשה פולין” ודמות נשר – סמל הצבא הפולני.
מערות הפעמון – מחצבות ענק מהתקופה הביזנטית ומהתקופה הערבית הקדומה.
החוצבים חצבו פתח עגול וצר בשכבת הנארי, ואז ירדו מטה בהרחיבם את הבור עוד ועוד, ויוצרים בו צורת פעמון.
הגדולות שבמערות מגיעות לגובה 25 מ’. מכלול המחצבה כלל כ־80 בורות פעמון, דופנותיהם נפרצו בתקופה מאוחרת יותר ויצרו מבוך של חללים.
מערכת תת-קרקעית (מערכת 61) – מערכת מרשימה מאין כמותה של חללים תת־קרקעיים שנבנו בתקופה ההלניסטית.
מסלול הסיור עובר בפרצות שנפרצו בקירות שהפרידו בין החללים, ובהם בורות מים, קולומבריום ומחסנים.
בית הבד – בית הבד הוא אחד מ־22 בתי בד תת־קרקעיים מהתקופה ההלניסטית שהתגלו עד כה במרשה.
במערה, מוצג שחזור מתקן קדום לסחיטת שמן.
מערת הקולומבריום – ששימשה לגידול יונים. בסוף המאה השלישית לפני הספירה הופסק גידול היונים והמערות הפכו למחסנים.
מערת הקולומבריום
מערות קבורה צידוניות – מערות אלו הן שתיים מתוך מערות רבות שחצבו פיניקים שהתיישבו במרשה. במערות נחצבו כוכים גדולים להנחת המתים, וקירותיהם עוטרו בציורים ובכתובות. מערה אחת נקראת “מערת אפולופאנס”, משום שבמערה התגלתה כתובת המנציחה את אפולופאנס בן ססמאיוס, ראש עדת הצידונים במרשה. הציורים העתיקים במערה זו שוחזרו על סמך ציוריהם של הארכאולוגים ג’ון פיטרס והרמן תירש, שגילו את המקום בשנת 1902. במערה סמוכה שוחזרו ציורי נגנים.
אחרי מרד בר כוכבא הייתה בית גוברין לעיר המרכזית במחוז אדומיאה.
החלו לבנות במקום מבנים ציבוריים מפוארים, כגון האמפיתאטרון ובית המרחץ.
שתי אמות הובילו מים לעיר, אחת הובילה מים מנביעות סמוכות באזור תל גודד, והשנייה, ארוכה יותר, הובילה מים ממעיינות הר חברון.
שרידים בעיקר מהתקופות הרומית והצלבנית הכוללים אמפיתיאטרון רומי היחיד לביקור בישראל והמחשה ייחודית, תצפית מגג הכניסה, שרידי בית מרחץ רומי שהוסב למתקנים צלבניים כולל חדר אוכל, חדרים אפלים.
האמפיתאטרון – מבנה מרשים מאין כמוהו שנבנה על פי מיטב המסורת הרומית לשם עריכת קרבות גלדיאטורים, קרבות נגד חיות טרף וטקסים המוניים.
האמפיתאטרון השתמר היטב, ואפשר לבקר בקמרונות ששימשו מסד ליציעים, בזירה ובמנהרות התת-קרקעיות, שדרכן עלו המתמודדים וחיות הטרף לזירה.
אמפי תיאטרון
לגן הלאומי עוד הרבה אופציות שניתן לבקר בהן כמו המערה הצידונית והכנסייה הצלבנית.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
יש הרבה סיבות לגור בערים הגדולות. קירבה לשירותים, למקומות עבודה ובילוי ויותר אפשרויות בתחום התרבות והאמנות. את חלק משוכני הערים האלו אולי תפתיע העובדה שאזור הגליל לא טומן ידו בצלחת בתחום האמנות. בואו איתי לגלות את האמנים והאמנות...
נחקור ביחד בטיול את ההתיישבות היהודית בנהלל ובית עלמין תל שמרון המפורסם. עמק יזרעאל הינו נגזרת של השבר הסורי אפריקאי ועובר בין הגלבוע, השומרון והכרמל, אשר לפי חוקרים מסוימים היו פעם רכס אחד. שימרון הייתה עיר...
ראשונה, בסדרת כתבות על המעיינות בגולן, נתרכז במרכז הרמה ונבקר ברבים מהמקומות שהטבע בירך במים זורמים באזור. מעיינות במרכז רמת הגולן לא רק לקצינים נתחיל באחת מבריכות הקצינים המפורסמות. הם נקרא כך בגלל שלפני ששת הימים שימשו הבריכות לרחצת קציני...