שבת של משפחה בארץ לעתים מתחילה במילים - "נוסעים לצפון!" אבל לאן לצפון? אצלי, אם לוקחים את המילים האלו פשוטו כמשמעו, זוהי נסיעה בכביש 4 לצפון. פעם, הכביש הזה הגיע לביירות. אבל אנחנו פשוט נעבור את נהריה ונראה איזה...
הקיסר הגרמני לא היה ראש המדינה הראשון ולא האחרון שביקר בארץ ישראל בביקור רשמי ורב-הוד.
אבל הביקור בן חודש וחצי השאיר חותם בלתי נדלה על הארץ.
לכן שווה לתור אותה בעקבות וילהלם השני ופמלייתו וגם להכיר את אלו שפרשו בפניו את השטיח האדום.
דמותו של פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מבית מבית הוהנצולרן, קייזר גרמניה ומלך פרוסיה הייתה מורכבת מניגודים משלימים.
הוא גדל והתחנך על ברכיו של המדינאי הגרמני הדגול ביסמרק.
ואז התנגש אתו פוליטית כקיסר ובסופו של דבר פיטר אותו.
הוא האמין בכל ליבו בזכותם האלוהית של המלכים למלוך והיה התגלמותו החיה של המיליטריזם הגרמני.
כשהצטלם לבש תמיד מדי צבא – והיה מוגבל בידו השמאלית, בגלל לידת צד קשה.
גרמניה והמעצמות האירופיות מצד אחד לטשו את עיניהן על שטחיה של האימפריה התורכית המתפוררת,
ומצד שני תמכו בה על מנת לשמור על מאזן הכוחות ולא לתת ליריביהן יתרון.
כדי לתקוע יתד באדמת ישראל, תמך הקיסר בבניית כנסיית הגואל הפרוטסטנטית בירושלים.
חנוכת הכנסייה הייתה הסיבה הרשמית לביקורו של וילהלם השני.
אחרי שביקר אצל הסולטן עבדול חמיד השני בקונסטנטינופול, שט הקיסר יחד עם פמלייתו לארץ וירד אל החוף בעזרת סירה במזח שהוקם לכבודו על ידי גוטליב שומאכר.
המזח היה חייב להיות בגובה מדוייק, על מנת להקל על הקיסר לרדת אל החוף, בגלל הבעיה בידו.
חיפה נבחרה לכבוד זה בגלל האוכלוסייה הגרמנית-טמפלרית שישבה במקום.
המזח לא איתנו, אבל על טיילת לואי יש אובליסק קטן המציין את המקום בו עמדו הקיסר ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה.
הקיסר התרשם מאוד מנוף העיר חיפה.
ואתם יכולים להתרשם מאותו נוף המפרץ המרשים, בשינויים "קלים" של 120 של התיישבות ותעשייה.
בהמשך, שיירת הקיסר שמה פעמיה ליפו, לאורך החוף.
זו לא היתה הדרך הרגילה שבה נסעו תושבי הארץ באותן שנים, לאורך גבעות הכורכר, אלא דרך החוף שהייתה מוזנחת יחסית.
הדרך שופצה לכבוד האורח המכובד באופן שלא נראה עד כה – לאורך המסלול, נבנו 4 גשרים חדשים, שלושה מהם שרדו עד היום.
הגשר ליד נחל מערות עדיין משמש רכבים בתנועה על כביש עפר.
הגשר מעל נחל דליה לא במצב טוב ואילו הגשר הגדול מעל נחל תנינים שנמצא ליד ג'סר א זרקא עבר שיקום לא מזמן.
האחראי על השימור, יהושע (ישו) דריי, רואה בשחזור פרוייקט "קל".
אחרי הכל, הוא היה אחראי גם על שחזור של בית הכנסת באום אל־קנטיר, פרויקט של עשר שנים.
לנו נשאר להתפעל מהגשר ולבקר בפארק הלאומי היפה בו הוא נמצא.
על שמורת נחל תנינים המרתקת והעתיקות שבה כתבתי בעבר.
נקודת עצירה מרתקת בה חנתה השיירה לאורך החוף הייתה בחאן בורג' (היום בורג' בנימינה).
החאן נבנה במאות ה-18 וה-19.
כמה שנים מאוחר יותר, קנה הברון דה רוטשילד את אדמות החאן וחילק אותן לאנשי זכרון יעקב.
היום, החאן שופץ באופן מרשים ומשמש כגן אירועים.
אם תמיד חלמתם להתחתן ליד הקמרונות העות'מאניים, נראה לי שמצאתי לכם מקום!
ביפו התארחה פמליית הקיסר בשני מלונות במושבה הגרמנית-אמריקאית:
במלון "דו-פארק" (כיום: "בית עמנואל"), בו התארח הקיסר באופן אישי ובמלון "ירושלים" הסמוך.
כדאי לקרוא יותר על המקום המרתק הזה במאמר "המושבה האמריקאית (האומנם)".
אני ממליצה גם לבקר ב"מלון דריסקו" (מלון ירושלים בעבר) ולראות את העבודה המרשימה שעשו בלובי,
שכולו הוד, הדר, וינטג' וזכוכית.
גולת הכותרת של הביקור הייתה, כמובן, עיר הקודש בכבודה ובעצמה.
כמו דרך החוף, גם ירושלים לא נראתה מצוחצחת כל כך מזמן!
כל קהילה נצטוותה לנקות את הזבל שהצטבר בשטחה, פנסים חדשים נוספו לרחובות ועל הכלבים נאסר לנבוח.
"פקודת הכלבים" לא הייתה הדבר ההזוי ביותר שהתורכים עשו לכבוד הקיסר.
בכבוד המפוקפק הזה זוכה הריסה של מקטע בחומות ירושלים ליד שער, על מנת שהקיסר ופמלייתו יוכלו להיכנס אל הכרכרות.
כשנודע לוילהלם על התוכניות הוא הגיב, כמו אדם נורמטיבי ב"יש למנוע זאת; אני מקווה שמעשה ברברי זה לא ייעשה".
הקטע בחומה נפרץ בכל זאת ועד היום משמש לכניסת רכבים לעיר העתיקה.
שיירת הקיסר עברה במספר "שערי כבוד" שהוכנו לכבודו בידי העדות השונות בעיר.
השער של היהודים לכבוד "קיסר אשכנז, ירום הודו" היה המרשים מכולם ועמד היכן שעומד היום "בניין כלל" ועמד אז תיכון שחר אליאנס.
שער בית הספר שוחזר בכניסה למקום.
כמובן, הקייזר הגרמני ביקר בכנסיית הקבר ובהר הבית.
לכבוד המאורע, שופץ "שוק הכתנים" – שוק מקורה דו-קומתי מרשים ברובע המוסלמי בירושלים.
גם היום, הרחוב מלא בחנויות ומדהים לטייל בו.
המקום משמש למטרתו המקורית (פחות או יותר) שלשמה הוא נבנה במאה ה-14!
עוד מקום מרתק לציון כאן הוא "שער מוכרי הכותנה" המפואר שמוביל להר הבית.
הוא בנוי בסגנון ממלוכי אופייני וכולל אבלק (תשליב אבנים) בצבעי אדום צהוב שחור ולבן.
בנוסף הוא מעוטר במוקרנס, מעין נטיפים בראש הקמרון הגדול שמעל השער.
כמובן, הקייזר הגיע לחנוך את כנסיית הגואל הפרוטסטנטית.
את אבן הפינה של הכנסייה הניח אביו של הקיסר, פרידריך השלישי.
להגיע לכאן היה בשבילו מעין סגירת מעגל.
בכנסייה שולב שער של כנסייה עתיקה יותר מתקופת הצלבנים.
היא תוכננה על ידי האדריכל פרידריך אדלר ובנויה מאבן שיש לבנה בסגנון ניאו-רומנסקי איטלקי.
מגדל הפעמונים, בן ה-40 מטר בולט בנוף הירושלמי, אז כמו היום.
לאחר ביקור הקיסר, המשיכה הבנייה הגרמנית הדתית בארץ.
מתחם אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית הדורמיציון הם פועל ישיר של אותו ביקור היסטורי.
אך לא אפרט עליהם היום – אלו מצריכים ביקור מיוחד.
כמובן, קורא ציוני חד-הבחנה ישים לב שלא הזכרתי כלל את פגישותיו של הקיסר עם הרצל.
אבל על זה כתבתי מאמר נפרד שאתם מוזמנים לקרוא.
אתם גם מוזמנים לשחזר את דרכה של שיירת הקיסר ולבקר בכל המקומות שהם ביקר ואותם שינה מעצם ביקורו וילהלם שני, קייזר אשכנז.
שבת של משפחה בארץ לעתים מתחילה במילים - "נוסעים לצפון!" אבל לאן לצפון? אצלי, אם לוקחים את המילים האלו פשוטו כמשמעו, זוהי נסיעה בכביש 4 לצפון. פעם, הכביש הזה הגיע לביירות. אבל אנחנו פשוט נעבור את נהריה ונראה איזה...
ראשונה, בסדרת כתבות על המעיינות בגולן, נתרכז במרכז הרמה ונבקר ברבים מהמקומות שהטבע בירך במים זורמים באזור. מעיינות במרכז רמת הגולן לא רק לקצינים נתחיל באחת מבריכות הקצינים המפורסמות. הם נקרא כך בגלל שלפני ששת הימים שימשו הבריכות לרחצת קציני...
נחל שניר טיול נפלא לימים החמים, למשפחות עם פעוטות ולמי שמחפש שכשוך הטובל בצמחייה ירוקה. אזור זה, הינו הרווי ביותר מים בכל הארץ. ניתן לפגוש באזור זה בצמחייה ונופים ייחודים. מסלול מקסים לקפץ בו בין הסלעים, לחלוץ...