אני אוהבת להדרים ולהצפין לכל רחבי הארץ.
אם תשאלו אותי מה אני אוהבת יותר – את הגולן או את הנגב, אני אעמוד מבולבלת ואובדת עצות ולא אדע מה לענות.
אני אוהבת את כל הארץ.
אתם בוודאי יכולים להרגיש את זה בכל מאמר.
אבל אין כמו לחזור הביתה ולכתוב על חיפה.
אני אתחיל מלמטה, משכונת ואדי סאליב.
בתים נטושים בשכונה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
ואדי סאליב היא אחת השכונות הותיקות ביותר בעיר – ואחת הריקות ביותר.
היא החלה את דרכה בסוף המאה ה-19.
הבנייה החלה לטפס מהעיר התחתית במעלה הואדי.
הואדי נקרא "סאליב", על שם הצלב שחקוק על סלע באחת המערות שבואדי.
הצלב נעלם והשם – נשאר.
את עיקר הבתים בואדי בנו המוסלמים וחלק קטן מהם נבנו על-ידי היהודים, ברובע שנקרא "ארד אל-יהוד", בעיקר מסביב למתחם אל-פאשה.
את המתחם בנה מוסטפא פאשה אל-ח'ליל, שהיה ראש עיריית חיפה ב 1885–1903.
החלק הכי שמור מהמתחם הוא חמאם אל-פאשה, שהיום משמש מסעדה מוצלחת במיוחד, שפועלת במתכונת של ארוחות מלאות. חובה להזמין מראש.
תבוא לבקר ולראות את מבני האבן המדהימים של האנשים שפעם משלו כאן בכיפה.
בשנת 1948, מספר קרבות בין הכוחות היהודים לבין הערבים התרחשו בשטח השכונה ממש, ברחוב סטנטון דאז (שיבת ציון היום).
הואדי ננטש לחלוטין על ידי הערבים ותושביו העיקריים הפכו להיות עולים יהודים ממדינות ערב.
שלטונות מפא"י הביאו לכאן את העולים ודי שכחו מהם – זו היתה שכונת מצוקה והרבה ואנשים עבדו בעבודות דחק או לא עבדו כלל ומצב הדיור היה בכי רע.
מעצר שגרתי, תוצאה של תגרה שהיתה בקפה "רוזליו" ששכן לו בתחתית המדרגות לגלריית "הפירמידה" של היום, הפך לאירוע ירי של המשטרה.
שהפך להפגנה, שהידרדרה למהומות קשות.
אחד הפתרונות של הממשלה היה לתת דירות חדשות לאנשי ואדי סאליב ולפזר את תושבי השכונה ברחבי העיר.
הבתים ננטשו ועמדו בשיממונם שנים רבות.
שוק הפשפשים בחיפה, 2021
צילום: מורה הדרך רן רותם
משנות ה-70, עמד ואדי סאליב והתפורר לו.
התפוררו בתי האבן הגדולים, עם הקשתות הגדולות וקרסו המרפסות.
באישון לילה, מבנים אוכלסו על ידי פושעים וחסרי בית. כדי למנוע את הפלישה, חלק מהבתים נאטמו בבלוקים.
חלק מהבתים מחכים עד היום לשימור ובינתיים נתמכים על-יד קורות פלדה כמו על-ידי קביים, קביים שנראים מוזר ביותר על רקע בית משפט השלום החדש של חיפה.
היום, הרבה מהבתים עוברים שיקום ואיכלוס מחדש, אבל יש מקומות שנמצאים עדיין בשימוש ולא זקוקים למשקיעים חיצוניים.
אלו הם הדוכנים של שוק הפשפשים של חיפה, כנראה השוק היחיד מסוגו בארץ.
כן, יש עוד שווקים כאלו בארץ, אבל את הסחורה מקבלים כאן, כל יום רביעי לפנות בוקר, במכולות מבלגיה.
יש כאן בגדים ורהיטים, צעצועים וכלי בית, לפעמים מסוגים שאין בכלל בחנויות.
בשבת, באים מוכרים מזדמנים ופורסים את המרכולות שלהם על המדרכה ממש.
יש כאן מציאות ויש דברים שלא מייצרים יותר בשום מקום.
ויש מקומות כמו "בובה זהבה".
הקולות של ואדי סאליב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מה זה "בובה זהבה"?
זה הבייבי של זהבה אהרון, שעשתה פניית פרסה באמצע החיים והחלה להפוך את ההובי שלה – לעבוד וליצור עם הידיים למקצוע ודרך חיים.
היא התחילה בלתפור ולהלביש בובות מפורצלן בבגדים ויקטוריאניים.
היום, המקום התרחב גם למחלקת תלבושות הבמה והתיאטרון ואביזרי Steampunk, סוג רטרו-עתידני שמשחזר את הלוּק של ספרי ז'ול וורן וה. ג'. וולס.
כיכר פייסל, ואדי סאליב
צילום: dr. avishai teicher
ממש מעל השוק, אפשר לעלות במדרגות ולראות את אחד הסממנים הבולטים של ואדי סאליב המתחדש – פירמידה, מרכז לאמנות עכשווית.
פעם, בניין העמותה היה בית ספר יסודי אחיעזר ששירת את ילדי השכונה והפך למאורת פשע אחרי שזאת ננטשה בשנית.
בשנת 1992, קבוצת אמנים הקימה כאן בית חם לאמנים ותיקים וצעירים.
לחלקם יש כאן סטודיו קבוע ויש גם אמנים שבאים להתארח וליצור.
תמיד כדאי לתאם ולבקר במקום המדהים הזה ועוד יותר מעניין להגיע לפתיחות של תערוכות, בליווי שירים, מחול והרצאות מרתקות.
מצדו השני של הואדי נמצא רחוב קיבוץ גלויות ובו "גלרייה קיבוץ גלויות".
ענת הר גיל קנתה מקום עתיק ונטוש ושיפצה אותו במשך שלוש שנים, תוך כדי שהיא מגלה חדרים שפעם היו חסומים בלבנים.
היום, המפלסים של המקום הקסום הזה, כולל הגג, מלאים באמנות על הקירות ושולחנות בית קפה.
התערוכות המתחלפות הן אולי המקוריות ביותר בחיפה, עם תערוכת עבר שהיתה מוקדשת לאמנים חרשים.
יש גם הופעות קטנות ואינטימיות של אמני במה.
שווה להתעדכן בפייסבוק של או האתר של "קיבוץ גלויות 91".
אני יכולה לספר לכם עוד, אבל עדיף מראה עיניים, לא?
כדאי לבוא ולראות את המקום, שמלא בחיים חדשים, בנייה לצד הזנחה.
אמנות ובילוי, צעירים מול שוק פשפשים שמתרפק על העבר.
עולם ומלואו בין ההר לים.
מה לא תבואו?
ואדי סאליב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה. ונקלעתם לוויכוח עם השכן. ויכוח שהפך לתחרות משיכה - "המעדר שלי! לא, שלי!" השכן ניצח - הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע...
טיול אל נַחַל שִׂיחַ או בערבית “נחל המטיילים” נחל שיח זכה לכינוי זה בכבוד לאחר שנים רבות בהן הוא אחד ממסלולי הכרמל המטוילים ביותר. אמנם, מדובר בנחל אכזב, אך ניתן לטבול במי המעיינות בסוף המסלול, ישנן...
מבצר נמרוד, על שם הגיבור כיום, קרוי המבצר על שם הגיבור התנ”כי נמרוד. בזמן שלטון העות’מאנים בארץ ישראל. שמו הקדום של המבצר, קלעת א-צביבה – משמעות המילולית של השם – “המזנקת אלי ציד”. יש אלו הגורסים כי מקור...
