קיסריה. כמה שנים בודדות לפני תחילת הספירה הנוצרית, המלך הבונה הגדול, הורדוס, השלים את בניית הנמל המלכותי הגדול של הארץ והקדיש אותו לאוגוסטוס קיסר הקיסר הרומאי הראשון ומיטיבו של הורדוס. העיר החדשה הייתה צריכה שירותים רבים, בהם מים, מים ועוד...
עוד לא מאוחר!
חודש מרץ התחיל ועוד לא מאוחר השנה לצאת אל הגליל, לצפות בזרימת הנחלים ובכל הטבע הופך לירוק מחדש.
נתחיל את הסיור של נחלי הגליל בנחל צלמון, באזור מפלי פרוד.
מי נחל צלמון מתחילים להתכנס לנחל במורדות הרי מירון.
הנחל זורם דרומה ועובר על רכס שגור ואז משנה את דעתו ופונה לכיוון כינרת, לשם הוא נשפך לבסוף ליד קיבוץ גינוסר. בדרך, הוא משקה יערות ושדות, "קופץ" ממפלים ומשובב נפש באופן כללי.
זוהי הדגמה של תופעת "שביית נחלים".
נחל שזרם לכיוון מסוים משנה את כיוונו בגלל שינויים טקטוניים, כלומר תזוזה של תווי השטח לאורך שנים.
את השם שלו קיבל הנחל מחורבת צלמון, שמזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם מבצר צולמין, אותו ביצר יוסף בן מתתיהו בימי המרד הגדול ברומאים.
אנחנו נתחיל את הטיול שלנו לא רחוק ממושב שפר וקיבוץ פרוד, שם זורמים-שוצפים המים אחרי הגשמים.
למקום נגיע דרך כביש 866.
בימינו, ממש פשוט להקליד "מפלי פרוד" בוויז ולהגיע לחניה ליד האשדות העליונים או להקליד "חניון יער שפר" שממנו נוח להגיע לעין רמיאל.
אנו נתחיל בחניון מפלי פרוד ונלך בשביל העפר צפונה, לאורך הנחל.
בעונה הנחל זורם ובעבר השקה את שדות הכפר פראדייה, שננטש בעקבות מבצע חירם בשנת 1948.
מה נשאר כאן?
יש מספר שרידים של בתים, שבחלקם אפשר לראות בבירור היכן היו הקירות.
בתוך בית הקברות של הכפר קבר עם קמרונות אבן, מחוזק בבטון.
ובחלקו הצפוני – השוקת של הכפר.
היו כאן הרבה טחנות קמח בעבר.
כשטיילתי במקום, ספרתי שלוש אמות מים שהובילו מים לטחנות – שתיים למעלה ואחת למטה.
מטרת האמות הייתה ליצור הפרש גבהים – מים שנופלים מגובה מסובבים את מנגנוני הטחנה יותר חזק מאלו שלא.
באחת האמות נפער חור בצורת קשת. הכפר שימר את השם העתיק "פרוד", שם שניתן לקיבוץ שנבנה מזרחית לנחל.
כמו בהרבה שרידים של כפרים, צומחים פרא שיחי הצבר ששימשו כגדר חיה ומספר עצי זית.
בזמן שאנו מטיילים, נהנה מפכפוך המים בנחל ונראה מפלים יפים ואשדות.
מה זה אשדות, בעצם?
אֶשֶׁד או אשדה הוא חלק רדוד של הנחל, שבו הזרימה חזקה, לעתים עם סלעים חשופים.
הזרימה במקומות האלו חזקה יותר ויוצרת מערבולות.
למערבולות האלו קוראים באנגלית Whitewater (מים לבנים), שם מאוד מוחשי לחלק דרמטי במיוחד בנחל.
בזמן שבצד המערבי של הנחל נראה את שרידי אמות המים, בצד המזרחי נראה שני מבנים קטנים עם כיפות כחולות.
אלו ציוני קברים של צדיקים שנבנו מעל מערת קבורה עתיקה בשנות ה-80 של המאה העשרים.
הותיק שבהם הוא (כנראה) נחמיה העמסוני, הידוע בתור נחום איש גמזו לפי חלק מהחוקרים.
לא ברור מהכתובים שהגיעו אלינו אם הוא היה תלמידו של רבי עקיבא או מורו.
שמו מצביע על כפר הולדתו, אמאוס ליד ירושלים.
השני הוא רבי ישמעאל בן אלישע, המכונה בעל הברייתא.
הוא היה חברו ובן דורו של רבי עקיבא, ו"בר פלוגתא" שלו – כלומר, הם התווכחו בנושאי הלכה, כשרבי עקיבא היה נוטה לפלפול ורבי ישמעאל נטה להסתמך יותר על הפשט.
הנחל בסביבה הזו הולך מעמיק ונראה שני מפלים, אחד מהם של שלושה מטרים.
אפשר להמשיך מכאן את המסלול לכיוון שפר ועין רמיאל.
נצטרך לחצות את הכביש שמוביל מקיבוץ פרוד.
לצד כביש 866 נמצא רהט שנבנה לכבוד נשיא המדינה יצחק בן צבי בשנים 1962-1963.
רהט הוא מבנה שתייה ציבורי, שהיה נפוץ יותר בתקופה העות'מאנית ומוכר למטיילים בשם התורכי סַבִּיל.
הרהט הזה לא פעיל בימינו, אבל המבנה יפה ומעניין לקרוא את הקדשה לנשיא, שהתקינו כאן לפני 60 שנה.
אם נמשיך עוד עם השביל, נגיע למפלים העליונים.
זה מקום טוב לראות את ההצטברות של הטרוורטין, סלע משקע, סוג של סלע גיר, נקבובי, בהיר שמצטבר במקומות שמתאדים בהם המים. זה הסלע שממנו נבנה הקוליסאום ברומא, לדוגמה.
נוכל להגיע למושב שפר עצמו מכאן.
אם נחצה את היישוב, נוכל גם להגיע לעין רמיאל (עין רמילה בערבית).
אם לא בא לכם ללכת את כל הדרך הזו, תוכלו להגיע ברכב ולראות את הבריכות הצלולות והמפלונים.
כשהמים זורמים, זה המקום היפה ביותר מבחינת הזרימה בכל המסלול, לדעתי!
בקיצור, יש כאן מסלול שיש בו הכל – אבל בעיקר שווה לבוא כשהכל זורם, והכלניות פורחות באדום בוהק או, יותר מאוחר, כשצומח אחירותם החורש הזהוב.
קחו מקל ותרמיל – אתם יודעים מה לעשות!
קיסריה. כמה שנים בודדות לפני תחילת הספירה הנוצרית, המלך הבונה הגדול, הורדוס, השלים את בניית הנמל המלכותי הגדול של הארץ והקדיש אותו לאוגוסטוס קיסר הקיסר הרומאי הראשון ומיטיבו של הורדוס. העיר החדשה הייתה צריכה שירותים רבים, בהם מים, מים ועוד...
בעבר, כתבתי מאמר על מאבקי הקהילה הלהטב"קית בישראל, על מוקדי התרבות של הקהילה ועוד. הגיע הזמן לדבר על הקהילה החיפאית. וגם על מוקדיה השונים ולמה בעצם אין יותר מועדונים של גייז בעיר? "משא האדם הלבן" בסוף פברואר של שנת...
את רוב המאמרים בחודש המוקדש לנשים הקדשתי לנשות הציונות מהמאה ה-20. היום אני רוצה לדבר על נשים מתקופות אחרות בהיסטוריה של עם ישראל. נשים שהביאו קסם זר לאירועים עליהן השפיעו. ברניקי, נצר לשושלת ההרודיאנית ודונה גרציה, האישה העשירה...