שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
כבר כשהייתי ילדה, החלו לדבר על איכות הסביבה ולהתעסק בשאלות כמו "עד כמה הפעילות האנושית פוגעת במרקם העדין של הטבע?" ו-"איך ניתן לשמר את הסביבה?".
היום, המושג החדש הוא "קיימות".
זה מעבר לשימור הסביבה – המצב אינו מזהיר וצריך להתחיל לשקם את הסביבה.
זה אומר לפעול בכלכלה ובתעשייה בצורות חדשניות שמורידות את הפגיעה העתידית והשחיקה של משאבי הטבע למינימום.
בואו נבקר במקומות בארץ שבהם ניתן לדבר על איכות הסביבה וקיימות.
צילום: Zion Susi Photography
יש מעט מאוד מקומות בארץ עם שם גרוע יותר מ"חיריה".
המקום לא החל את דרכו כמזבלה – אל-ח'ירייה היה כפר ערבי גדול למדי, עם קשר לישוב הפלשתי העתיק בני ברק.
התושבים הערבים של "אבן איברק" שינו את שם הישוב שלהם ל"אל-ח'ירייה" כדי להבדיל את עצמם מהמושבה היהודית החדשה "בני ברק".
הכפר נכבש וננטש ב-1948 ומספר בודד של בתים שרדו ואפילו מאוכלסים עד היום.
בשנת 1952, הוקמה דרומית לשטח הכפר מזבלה ששירתה את ערי גוש דן.
עד שנת 1998 האתר כיסה 450,000 מטר רבוע והפך לשם דבר – גם אנשים הרחק מהמרכז השתמשו ב"חירייה" כשם נרדף למזבלה וריח רע.
ענני שחפים באו לאכול מהפסולת שנערמה עד גובה של 60 מטר.
בית בודד מאל ח'ירייה
צילום: dr. avishai teicher
אבל אנחנו לומדים.
הבנו עד כמה המקום הוא מפגע סביבתי.
בין אם זה גז מתאן דליק שנוצר, נוזלים שמגיעים למי תהום או ריכוזים לא בריאים של ציפורים שעלולות לפגוע במטוסים.
אחרי שהמקום נסגר, החלה מלאכת השיקום.
בשנת 2005 קיבל "פארק איילון ע"ש אריאל שרון" החדש תקציב ודברים החלו לזוז.
כאן הוקם מפעל מסוג (Refuse Derived Fuel (RDF שמייצר דלק מפסולת.
הר הפסולת הענקי שהזכרנו קודם עובר היום שיקום.
המתאן נשאב ממנו ומשמש כדלק, מי הגשמים עוברים ניקוי ומשמשים להשקיה וההר מתכסה בצמחים, שבילי סיור ונקודות תצפית.
נטפס על תצפית שכזו על מנת לראות מה הצליחו לעשות עד כה ומה עוד יתווסף בעתיד – יש פרויקטים נוספים בבניה!
בית הספר החקלאי המיתולוגי "מקווה ישראל" נמצא לא רחוק, אז תוכלו לשלב אותו בטיול.
כתבתי על "מקווה ישראל" בעבר.
נקודת התצפית על הר הפסולת, פארק אריאל שרון
מקור: Avi1111 dr. avishai teicher
עוד מקום בעל שם בתחום טיהור הפסולת הוא "מכון טיהור שפכי גוש דן" (בראשי תיבות: השפד"ן).
הוא פועל בחולות ראשון לציון משנת 1969.
לאורך השנים, המפעל השתפר במילוי ייעודו – כך, בשני שלבים, הוקם המכון המכני-ביולוגי לטיפול בשפכים.
הראשון הושלם בשנת 1987 והשני בשנת 1996.
המפעל מטפל בשפכים של כ-2 מיליון אזרחים של גוש דן ומייצר מים לחקלאות בכמות שהופכת אותו לספק המים השני בגודלו בארץ, אחרי המוביל הארצי.
תוכלו להכיר את פעילות המפעל החיוני הזה ותרומתו לסביבה בביקור במרכז המבקרים איגודן במערב ראשון לציון, שנמצא בלב מפעל פעיל.
בנוסף לפעילות הסברתית, יש במקום גם תערוכות מתחלפות שמתרכזות באיכות הסביבה, קיימות ומחזור.
מרכז המבקרים הוא מקום מאלף.
המקום מעוצב בצורת צינורות המוארים בכחול ומאפשר להבין את התהליכים שעוברים שפכים ואת האתגרים הניצבים בפני במפעל המרשים הזה.
מרכז המבקרים שפד"ן
צילום: Tiviet
פסולת אנושית אינה הדרך היחידה בה האדם פוגע בטבע.
אחד המפגעים הסביבתיים והאסתטיים הגדולים בארץ הן המחצבות.
לפעמים, מדהים לחשוב שבני אדם, יצורים קטנים סך הכל מול איתני הטבע, יכולים לגרום להרס סביבתי רב כל כך.
יש מחצבות בכל מקום בארץ, אבל בהר אביטל, אלו היו דווקא הסורים אלה ש"נגסו" בהר.
המקום שימש לכריית סיקורייה, אבן שמשמשת בעיקר לגינון.
כאן, על חורבות המחצבה, הוקם "פארק וולקני אביטל", בו תוכלו ללמוד על העבר הגעשי המרשים של ההר ושל הגולן כולו.
כדי להדגים את הפעילות הוולקנית, במחצבה הוקמו מספר "הרים" קטנים בדמות הרי געש.
בלילה, אפשר לראות מופע אורקולי שמדגים את ההתפרצויות, זרימת הלבה ועוד.
בנוסף, יש מספר מייצגים גיאולוגיים ייחודיים.
שווה לבדוק את הזמנים והתאריכים של המופע מראש.
יש עוד מספר מחצבות אחרות בארץ שעברו שיקום בידי "הקרן לשיקום מחצבות".
פארק וולקני אביטל
צילום: מורה הדרך רן רותם
כמובן, קיימות אינה חייבת להיות בקנה מידה גרנדיוזי.
למעשה, זו האחריות של כולנו לתת כתף, כל אחד בתחומו.
רוצים דוגמה?
דני קוגן, אב לילד עם צרכים מיוחדים, הקים מפעל בשנת 2008 ושמו אקומיוניטי.
מפעל שהורג שתי ציפורים במכה אחת, אם יוּתר לי להשתמש בדימוי כל כך אנטי-אקולוגי.
מפעל שפועל לקידום והעסקת עובדים עם צרכים מיוחדים ומוכר ציוד מחשוב מחודש.
לפטופים שהיו נזרקים לפח ומזהמים הופכים שוב להיות מוצר מדף במחירים הוגנים.
כל זה – ועדיין, זה עסק רווחי לכל דבר!
חוות רום בכמון עושה דבר דומה – היא מפגישה בין מתמודדי נפש לבין עיזים.
לעזור לאנשים להשתקם או לעשות גבינות מעולות? כבר לא צריך לבחור.
החווה מקדמת חקלאות בת קיימא, עם שימוש בקומפוסט ומתרחקת מחקלאות תעשייתית מזהמת.
עוד בתחום החקלאות – יקב לֹטם, אחד היקבים האורגניים היחידים בישראל והגדול ביותר מביניהם.
תוכלו לטעום את ההבדל ולהבין את חשיבות החקלאות האורגנית בביקור טעימות במקום.
כן, מזל שיש מי שישמור עליה יפה.
מרכז תפיסת עולם פועל בבית המועצה לישראל יפה שטובל בירוק – בליבו של פארק הירקון בתל-אביב, הפארק המטרופוליני הגדול בישראל.
בין נחל הירקון לשדרות רוקח בניין ששטחו 2,600 מ"ר, והוא מוקף בכ-4,500 מ"ר של גן מרהיב.
גן שבעת מינים על הגג הירוק בא לתת דוגמא לייצור אנרגיה מתחדשת.
לוחות סולריים, שימוש בפתחים שתופסים אור ומאירים את החלל הפנימי המשמש לסדנאות, כנסים, הכשרות ואפילו כולל מוזיאון העוסק בטביעת רגל אקולוגית ובלימודי סביבה וקיימות.
פארק הירקון
צילום: Laliv g
חלק גדול מהקיימות מבוסס על חשיבה לטווח ארוך, אבל חשוב גם לא לשכוח את לקחי העבר.
"איגוד ערים" הקים פארק בסח'נין בן עשרות דונמים שמוקדש לבנייה ירוקה, שימור אנרגיה ומחזור פסולת.
חלק מהפארק הוא בתהליכי פיתוח עדיין, אבל "הבית הירוק" שווה ביקור.
כאן משלבים בנייה ערבית מסורתית עם קולטים סולאריים וארובות קירור שמזכירות במשהו את מגדל הקירור בנאות סמדר שבדרום (עוד מקום שחובה לבקר בו).
הבית המסורתי הוא כבר אקולוגי יותר, מותאם לאקלים ומפחית שימוש במזגנים.
אבל אפשר להתאים אותו עוד יותר לצרכים האקולוגיים והאנושיים של המאה ה-21.
אנחנו נצטרך חשיבה מסוג זה כדי להתמודד עם אתגרי העתיד.
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
עמק יזרעאל העמק הפורה נתחם על ידי הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח, הרי השומרון בדרום ורמות מנשה ורכס הכרמל במערב. הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים, המופרדים על...
חורפיש פנינה דרוזית בגליל חורפיש הינו הכפר הדרוזי הצפוני ביותר בארץ וממוקם בגובה של כ-670 מ’ מעל פני הים כאשר השכונות החדשות גבוהות אף יותר ומתנשאות לגובה של 800 מ’. וממוקמת מרחק קצר של 5 ק”מ מהגבול...