על משה רבנו נכתב "לא ידע איש את מקום קבורתו". והפרשנות המקובלת היא שהדבר נעשה כדי שלא יעלו להשתטח על קברו ויהפכו אותו למקום פולחן. כמובן, לאורך השנים, התפיסות ביהדות השתנו. החל מהמאה ה-11, ניתן לראות את המנהג...
במאמרים בעבר ביקרנו ב"קו ראשון לכנרת".
בין אם זה העיר טבריה, ישובים עתיקים בסביבה או אתרים קדושים לנצרות.
הפעם נתרחק מעט ונבקר בישובים עם נוף לכנרת, אתרים שקשורים לימה היפה שלנו, אבל לא צמחו על גדותיה.
נתחיל בסוסיתא, עיר הלניסטית מזרחית לכנרת.
בכל התקופות ההיסטוריות, לצד היהודים בארץ התקיימו עמים אחרים.
אפילו בתקופת הכיבושים של יהושע, כשהעברים גרשו עמים אחרים בארץ, היו עמים שהמשיכו להתקיים לצדם.
כמו הגבעונים והכנענים באיזור החוף, שנודעו בשם הפיניקים.
היום, הסיפור שלנו מתחיל בכיבושיו של אלכסנדר מוקדון.
אחרי שכבש את כל העולם המוכר בסערה, הגיעו המתיישבים ההלניסטים גם לארץ.
כאן הם הקימו את דקאפוליס (עשרה הרים), בעיקר בעבר הירדן.
העיר החשובה שלהם היתה סקיתופוליס, בית שאן של ימינו.
כתבתי על בית שאן בעבר.
לא רחוק מהכינרת הוקמה היפוס או בתרגום ישיר לארמית – סוסיתא.
מה לעיר ולסוסים?
ובכן, יש שאומרים שצורת ההר שעליו יושבת העיר מזכירה ראש סוס.
הר סוסיתא עצמו הוא מקום מעניין ושווה ביקור.
יש כאלו שאומרים שמייסדי העיר נמנו על מעמד הפרשים, מעמד אריסטוקרטי נמוך.
העיר נוסדה ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה ה־2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית.
היא נקראה בשם הרשמי "אנטיוכיה של היפוס" על שם אותו אנטיוכוס אפיפנס ידוע לשמצה ממרד המכבים.
המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את המקום וניסה להמיר את דתם של התושבים.
תור הזהב של העיר מתחיל לאחר הכיבוש הרומאי של הארץ.
סוסיתא, מבט מן האוויר, 2017
צילום: Michael Eisenberg מיכאל איזנברג
בחפירות התגלתה עיר רומית מתוכננת טיפוסית. את העיר חוצה הרחוב הראשי – דקומנוס מקסימוס, שאיתו מצטלבים רחובות קטנים יותר.
באמצע הרחוב יושב הפורום – מקום של מפגש ומסחר חיוני בכל עיר יוונית או רומית.
את הפורום תזהו לפי העמודים ששוכבים היום על הרצפה ולפי כותרות העמודים שאותן הארכיאולוגים העמידו מחדש.
הכותרת היא החלק העליון של העמוד.
כאן הן בסגנון קורינתי, הסוג המפואר ביותר בעת העתיקה, עם עיטורי עלים.
עוד מהתקופה – הרובע ההלניסטי ואודיאון, תיאטרון רומי מקורה קטן.
זהו מבנה נדיר ויחיד מסוגו בארץ.
מסביב לעיר נמצאו לא מעט ביצורים רומיים.
הביצורים בוודאי עזרו לביטחון העיר הנוכרית בזמן המרד הגדול, בו הם תקפו את העיר היהודית מגדל והיו למטרד קבוע לתושבי הגליל היהודים.
לאחר דיכוי המרידות בגליל, הביצורים ננטשו מחוסר צורך.
שרידים בסוסיתא
צילום: Hagit Baldar
גלגול נוסף בחיי העיר הוא הגלגול הנוצרי-ביזנטי.
העיר המשיכה להיות פגנית עד תקופה מאוחרת יחסית.
אחד הממצאים המרגשים ביותר שנמצא בעיר היא מסכה גדולה מברונזה של האל פאן.
אבל לאחר מכן, העיר התמלאה בכנסיות!
צמוד לפורום נמצאות שרידים של שתיים מהכנסיות ובחלק הדרומי הנמוך יותר, נמצאה כנסיה נוספת.
היו גם כנסיות נוספות, קטנות יותר.
מעניין לראות שהנצרות לא מחקה לחלוטין את הסממנים הפגאניים של העיר.
באחת הכנסיות יש תבליט של האלה טיכו, שאמונה על מזל העיר.
העיר המשיכה להיות נוצרית גם אחרי הכיבוש הערבי, אך קרנה החל לרדת.
כמו הרבה מערי האזור, היא נחרבה ב"רעש השביעית", רעידת אדמה אפוקליפטית בשנת 749 ולא יושבה שוב.
למרות זאת, יש למקום היסטוריה מודרנית מרתקת.
הקארדו בסוסיתא,
צילום: יגאל דקל
בשנת 1885 שכר את המקום המהנדס והארכיאולוג הגרמני גוטליב שומאכר, שכתבתי עליו רבות.
הוא טעה בזיהוי וחשב שגילה את גמלא.
בשנת 1948, על הר סוסיתא ישבו הסורים וטווחו בקיבוץ עין גב, שלגדות הכנרת.
חברי הקיבוץ גילו תעוזה וכבשו את המוצב, שהפך לעמדת צה"ל שפעלה מהשנים 1948 ועד 1967.
מהתקופה נשארו במקום תעלות קשר ושרידים של רכבל, שהזרים אספקה למקום.
את הרכבל בנה דוד לסקוב, לוחם וממציא, ששירת בצה"ל עד יום מותו בגיל 85.
הוא היה ונשאר החייל המבוגר בעולם.
הקמת קיבוץ עין גב, שנות ה-30
צילום: זולטן קלוגר
עין גב עצמה קשורה לישוב העתיק – שרידים של שני המעגנים של סוסיתא נמצאים בשטחו.
ממש לידו נמצא "הבית הפרסי", מבנה מהחווה של בני הדת הבהאית, שישבו במקום מסוף המאה ה-19 הידוע גם בתור חוות נוקייב.
המקום שימש כעמדת הגנה בשנת 1948 והבהאים פונו מהמקום לטבריה.
בית הקברות הועבר מכאן למקום אחר, בין סוסיתא לעין גב, בשנת 1958 והבהאים קיבלו שטח אחר בתמורה לחווה.
עוד בקיבוץ – פסל "האם ובנה" של הפסלת חנה אורלוף בקיבוץ עין גב.
הילדים יהנו מביקור ב"הנגריה של סבא יוסי", שם הם יכולים ללמוד לעבוד בעץ ולחזור הביתה עם צעצוע אותו בנו.
אפשר ללון בחניון המוכרז של "חוף סוסיתא" או בכפר הנופש של הקיבוץ.
זה הסוף של הטיול הווירטואלי שלנו.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני רוצה לצאת לסיור אמיתי בשטח ולראות שוב את סוסיתא.
אחרי הכל, עוד חפירות מגלות עוד ועוד ממצאים ושווה לעקוב אחרי חדשות מהאזור.
פסל "האם ובנה" בקיבוץ עין גב
צילום: avishai teicher
על משה רבנו נכתב "לא ידע איש את מקום קבורתו". והפרשנות המקובלת היא שהדבר נעשה כדי שלא יעלו להשתטח על קברו ויהפכו אותו למקום פולחן. כמובן, לאורך השנים, התפיסות ביהדות השתנו. החל מהמאה ה-11, ניתן לראות את המנהג...
מה אם הייתי אומרת לכם שאפשר לשלב בטיול בין ציונות, מים וטבע, ופעילות לילית מרגשת? הייתם אומרים לי - מה את סחה, גילי! אין דבר כזה! ובכן, היום נצא לטיול בנחל אבוקה ותגידו לי אתם. האם קיימתי את...
הטיול למצדה זורק אותנו לשלוש תקופות היסטוריות משמעותיות, לימי מצודות המפלט החשמונאיות במדבר יהודה, עולה במלוא עוצמתה דמותו של הורדוס, מלך שנוי במחלוקת. המלך הבנאי רב פעלים בעל הישגים מדיניים מרשימים וכמובן מחדש בית המקדש...